באמצע

jekiamir

New member
באמצע ../images/Emo23.gif

לגעת מדעת. לגשש לאשש. זרועות כשריגים מתפתלות כנחשים. פקעת נושמת שאין להתיר. טעם חדש מחלחל, ריח יערה מטלטל, שערה חברתה סומרת סיור בארץ אחרת. גן שעשועים. נדנדות נעות מעצמן, ארגז חול, סולם מיותם. עדים במרכז קרת, לחניכת נעורים, באמצע החיים.
 
בעיני שיר מתוחכם ומאתגר

ועם זאת יצאתי ממנו מבולבל, לא ידעתי למה אני בדיוק מחוובר, אבל בהחלט כתיבה מאתגרת, עם הרבה רגש מוסתר בפנים, אני יודע בוודאות שהוא קיים, קיים בעוצמה, אך התבלבלתי ולא ידעתי למה לשייך את זנ האם לשייך את זה לרעב שיש בי למגע וחיבוק או לשייך את זה לעוגמת נפש שיש לי מהקטיושות שנוחתות עלינו ללא הרף, אולי אין אפשרות לערב את שניהם, אולי בימים אלו חשוב להיות עירני ומוכן לפעולה בכל רגע, אולי בימים אלו חשוב להיות דרוך,בדיוק עכשיו בזמן התגובה הזו שלי לשיר שלך, היתה סירנה, ואז רצתי לחדר המוגן. בזמן שאתה רץ לחדר המוגן ומקשיב לנפילת הבומים, אתה מאוד דרוך ולא חושב על חיבוקים וליטופים, אני עסוק באותם רגעים אך אני מגיב כדי להתגונן ולשמור על עצמי. תודה שהבאת לנו שיר מעניין.
 

jekiamir

New member
מחבקת אותך בחדר המוגן

היי סייח ראשית תודה על המילים החמות אני מצרפת את החיבוק שלי לחדר המוגן שלך. חיבוק תמיד מרגיע ולו מעט. באשר לשיר. אכן גם באמצע החיים יש זכרונות חמים שהם הנר המחם בימים או לילות קרה כמו אלה שנחתו עלינו. אם תרצה אשמח להביהר ורק אם תרצה. תודה שלך גקי
 
למעלה