פתאום... אני קם בבוקר.. ואחרי כמה שעות של תחושה לא ברורה... זה מכה בי בפנים... הבדידות... השקט הזה... הטלפון ששותק מהבוקר... פה מסר... שם מסר... ברקע גלגל"צ... ואני שכל כך זקוק לשמוע קול אנושי בצד השני... אין... פשוט אין... וזה קשה...
אבל מצד שני אולי זה בגלל שזה תחילת שבוע... זה קשה התחושה הזו של הלבד אבל אתה בעצם לא לבד אתה איתנו ואנחנו איתך גם אם לא בקול האנושי אז בתקתוק האין סופי .... חוץ מזה שלפעמים טוב להיות לבד זה לעשות חושבים ולהגיע למסקנות ... אולי מישהו מסמן לך שאתה צריך לחשוב על משהו ???
הבדידות שאתה חש כרגע רק תטיב עמך במשך הזמן, אתה כ"כ זקוק ללבד, הזה, לחשבון נפש עמוק, להיות מנותק מהכל, בלי "הקולות הקטנים" שמתרוצצים לך בראש, אתה לא בודד, אתה פשוט לבד, ויש הבדל. אוהבת
לפניי (החל ממחר) 4 שבועות מילואים... מספיק זמן כדי לחשוב... על עמדת השמירה, ובין משמרת למשמרת... אני יודע שאתם איתי... וזו תחושה מקלה... זו תחושה שיש חברים, גם אם וירטואליים...
מרוב שאנחנו שקועים בלשמוע את עצמנו אז ....... אנחנו מפספסים את הקריאות שבאות מהצד השני...... אני מציעה תתאזר בסבלנות אני בטוחה שעוד תשמע את הקריאות מהצד השני עד אז...... תחייך