א"סים ודכאון

schlomitsmile

Member
מנהל
א"סים ודכאון נושא שמעסיק אותי רבות, ולאחרונה במיוחד...
מסתבר שא"סים נמצאים בסיכון גבוה לדכאון,
הסיכון עולה, לדברי החוקרים, ככל שעולה רמת התפקוד
והוא גבוה במיוחד בתקופה של סוף גיל ההתבגרות- תחילת הבגרות
(כמו בכורי למשל).

הנה כמה טקסטים שאספתי בעניין,
לא הספקתי ממש להתעמק בכולם עדיין,
אבל נראים לי מעניינים

ראשית, טקסטים שנכתבו ע"י א"סים:
http://www.psychologytoday.com/blog/aspergers-diary/201011/the-pain-isolation-asperger-s-and-suicide

http://www.aane.org/asperger_resources/articles/miscellaneous/aspergers_depression.html

http://aspiewriter.wordpress.com/2013/02/23/depression-and-aspergers-syndrome/

ודיון בפורום א"סים בינ"ל
http://www.wrongplanet.net/postt63288.html

גם אנשי המקצוע שמו לב לעניין
http://aut.sagepub.com/content/10/1/103.abstract

והנה אחד שיש לו גם הצעות מעשיות
http://autismdigest.com/recognizing-and-responding-to-anxiety-and-depression/

מחשבות?
רגשות?
דעות?
נסיון חיים?
 

dina199

New member
וגם אחרי תחילת גיל הבגרות הרשמי. לדעתי זה קשור לרגישויות, לא ל'רמת תפקוד'.
יייתכן מצב לא של 'סימני דידכאון קלאסיים' אלא של כל מני כאבים גופניים.
וכשיש כאב גופני , לא חשוב התפקוד.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לפי הנתונים, התקופה הכי מועדת לפורענות היא כאמור סוף גיל ההתבגרות תחילת הבגרות (כלומר בוגרים צעירים, ראשית שנות העשרים בחיים).
כמובן שגם לפני וגם אחרי יש הרבה א"סים שסובלים מדכאון-
לפי הנתונים שקראתי במקומות שונים- 65% עד 70% מהא"סים
צפויים לזה במהלך חייהם.

רגישויות- זה חלק מהעניין ללא ספק.
זה מאפיין א"סים באופן כללי.
יש השערות שהשכיחות הגבוהה במיוחד
בקרב המוגדרים בתפקוד גבוה,
היא בשל החיכוך המוגבר שלהם עם הסביבה הנ"טית,
תגובותיה וציפיותיה, לעומת המוגדרים בתפקוד נמוך שיחסית "משוחררים" ממנה יותר.

גם על הקושי/טעויות באבחנת הדיכאון אצל א"סים
דובר בטקסטים שצירפתי.
זו אכן אחת הבעיות.
 
וכיצד את חושבת שניתן למנוע או לטפל בזה?

נ.ב. יש נערים/ות בגיל הזה שמקבלים תרופות ממשפחת האנטי דכאון!{לאו דווקא בגלל הדיכאון אלא בגלל סימפטומים אחרים כמו .. לדוגמא OCD
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אני חושבת וחושבת...וחושבת...וחושבת...
אין לי ממש תשובות, בטח שלא גורפות.

יש מן הסתם "דרישות מינימום": לאהוב, להקשיב, לכבד, להכיל
(זה כמובן ברמת הכותרות).
אבל גם כשנוהגים כך, זה לא תמיד מספיק.
לפחות לא מספיק כדי למנוע.
אולי כדי להבחין ולעזור בהתמודדות.
 
המפתח לעזרה זו ההבנה וההכלה
 

dina199

New member
ל OCD ולדיכאון יכול להיות קשר. אחד יכול להתפתח מהשני (ללא קשר לסדר)
 

Ziggy Stardust7

New member
אני מסכים אתך לגמרי בתור אחד שנמצא הרבה מהזמן בחברת אנשים נ"טים (בלימודים, בעבודה ובמשפחה) אני יכול לומר לך שלא מעט פעמים אני מוצא את עצמי מתוסכל מכך שאני לא כמוהם וגם לא אהיה כמוהם.
התסכול אצלי רק הולך וגובר לנוכח ההרגשה שאני מבין מצוין אנשים נ"טים, אבל הם לא מצליחים להבין אותי.
 
אבל בניגוד לשאר האוכלוסיה חשיפת הסימפטומים הדיכאוניים אצל האס"י יכולה למצוא אותו באשפוז כפוי, ובלחץ של סביבתו הקרובה לאשפזו בשל סיכון אובדני..
 

Ziggy Stardust7

New member
אני דווקא חושב שזה כן קשור לרמת תפקוד ואני גם אסביר למה:
בעיניי, ככל שמישהו נמצא בתפקוד יותר גבוה, יש לו מודעות עצמית גבוהה יותר.ברגע שלמישהו יש מודעות עצמית, הוא מודע למה הוא מסוגל ולמה הוא לא מסוגל, וזה עלול ליצור אצלו תסכול מאוד גדול מהמצב הקיים.

אם לא הייתי בתפקוד גבוה, אני לא חושב שהייתי עד כדי כך מתוסכל מזה שאנשים רגילים לא רוצים להיות איתי בקשר, וגם לא הייתי מודע לעובדה שאני שונה מאחרים.
העובדה שאני מודע לשוני שלי, רק מעצימה את תחושת התסכול.
 

dina199

New member
מי אומר ש'תפקוד נמוך' הוא לא מתוסכל ?
הוא פשוט לא יכול להגיד את זה. זה עלול להביא לתסכול עטד יותר גבוה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא חושבת שיש בהכרח קשר בין רמת תפקוד לרמת מודעות עצמית.
 

טסרקט

New member
תפקוד נמוך גם מודע לעובדה שהוא שונה מאחרים רק שיש מקרים שמי שנקרא תפקוד נמוך אינו יכול להעמיד פנים ולהשתלב. מי שנחשבים תפקוד גבוה הם אלו שמסוגלים, אמנם בעזרת מאמץ, להיות דומים לכולם. לדוגמא, לא מהספקטרום האוטיסטי, יכול להיות מישהו בעל תסמונת טוראט+מנת משכל גבוהה משמעותית מהממוצע, האם אתה חושב שבעזרת היכולות השכליות שלו הוא יכול להפסיק לגמרי את הטיקים? כי כשהוא לחוץ הכל יתפרץ ויראה החוצה. אפילו אנשים הנחשבים כמוגבלים שכלית מה שנקרא "מפגרים", רובם מודעים מאוד לשונות שלהם ורוצים להיות כמו כולם.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, תפקוד נמוך לא קשור למידת המודעות העצמית או לגובה מנת משכל. מה שאתה רואה חיצוני וחושב על מישהו בתפקוד נמוך, מטעה אותך.
 

arana1

New member
אנשים שונים לוקחים את זה בצורה שונה
אני לא מתוסכל בכלל מהקושי שלי ליצור קשר עם אנשים "רגילים",ממש לא,גם איני מעוניין בקשר כזה,למעשה חלק מכובד מהקשיים והטרדות בחיי נובעים מזה שאנשים "רגילים" מנסים ליצור איתי קשר

אני מתוסכל וכואב וחרד מהעובדה שאין מקום בחברה לאנשים כמוני
שאין הבנה וקבלה של שונותי כמו שהיא
אלא רק ובעיקר יחס שמקשה על עצם קיומי הפיזי והנפשי בגללה

עצם השוני שלי לא מייצר אצלי שום תסכול
הנסיון לשרוד בחברה שלא מסוגלת להענות לו,להבינו,להתייחס אליו כטבעו ומהותו הוא כמעט בלתי אפשרי
 
למעלה