את לא צרכה

את לא צרכה

היא אמרה לי נכון אני לא צרכה אני רוצה מה יותר טוב מזה? את לא מבינה ? שאלה אותי בן אדם רוצה להרגיש שזקוקים לו ואת מלאה לא זקוקה ,לא צרכה נכון אני לא צרכה אני רוצה אז תגידו לי אתם יש משהו יותר נפלא לאדם אחר בקשר מאשר לדעת שאני איתו לא בגלל שאני צרכה אלה רק בגלל שרוצה? בכולופן אותי זה הכניס שוב עמוק עמוק ל
ואולי בעצם ויתרתי |ניצת מתפשטת|
 
שבת שלום../images/Emo39.gif

אני בתור אחת שמציצה לכם כבר הרבה זמן, חושבת שאת לא צריכה לוותר, להפך את צריכה להמשיך וקוות. להמשיך להזדקק, להמשיך להרגיש את כל מה שרק מתחשק לך. כי בסופו של דבר זה מה שיוביל אותך/אותי/אותנו לדבר האמיתי שכה אנו מצפים לו.
 
אז זהו יהודית

אני באמת לא נזקקת עשיתי לי ספירת מלאי השבוע מה אין לי, מה חסר והדבר היחיד זו אהבה של גבר לאישה אני מרגישה , מאוד מרגישה אני רוצה אבל כבר לא מצפה צטערת ברוכה הבאה יהודית הפרחים שם
עבורך
 
../images/Emo51.gif על הפרחים

יש לי כל כך הרבה דברים להגיד בנושא אך זה יוצא כל כך מבולבל שהחלטתי לא לעשות, לא לכתוב אולי באחד הימים אצליח ולהביא לכאן את מה שהתכוונתי. זה כל כך קשה הדבר הזה, שלא לצפות אבל כל כך לרצות
 

רו נה

New member
יהודית - ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מוזמנת להשאר בבית החמים והממוזג של כולנו.
 

r e d head

New member
ניצתוש.....

אני מנסה להבין זקוקה זה עיניין קיומי ורוצה זה תוספת שתופסת אני מנסה לתרגם זקוקה נוטה להתפשר יותר ורוצה בוחרת בטוב יותר בשבילה יכול להיות שבגלל זה לרוצה לוקח יותר זמן? רק את העיניין של השבלול לא הבנתי
 
יכול להיות

חושבת ביחד איתך... ה
הוא הויתור... נכנסתי אליו כבר מזמן מדי פעם הוצאתי ראש היום מרגישה שנכנסת אליו עמוק יותר כאילו נגמרו הכוחות כבר לא בא לי להציץ אפילו... |ניצת שמאוד קשה לה להתפשט|
 

רו נה

New member
ויתור

הקלדתי את הודעתי ועכשיו ראיתי את שלך... אני בשבלול תקופה ארוכה, ארוכה מידי...את יודעת - מתרגלים.. ההרגל הזה - גרוע. כשמוותרים לא רואים ממטר, לפחות כך זה אצלי, סוגרים את החלון, מורידים את התריסים, נשארים בסוג של אפלוליות, נוחה, עוטפת, שקרית, זה ממכר, ניצתי, מנסיון, וזה לא את וזה לא אני. הימים חולפים ולא פשוט לזהות ברבור באופק, אפשר לאבד את הכלים...
 
את צודקת רונה

מתרגלים אבל אצלי בשבלול התריסים פתוחים גם החלונות (ככה זה אוהבת הרבה אויר) אם יחליט לו ברבור יפה כנפיים לעצור לרגע על מפתן חלוני בטוחה שאזהה אותו ומי יודע אולי גם אצטרף למסעו...
 
אני משתדלת להשאיר את

דלת ביתי פתוחה, והרי האביר על הסוס הלבן בטח יגיע , ינקוש על הדלת ויכנס. אוף איזו אשליה...................... היש דבר שכזה ?? או שזה רק חלום ????
 

רו נה

New member
סף דלתה

ניצתי, זה מזכיר לי. שתי אהבות גדולות היו לאימי, אבי ובעלה השני. אהבה ראשונה עולת ימים בגיל 19, אבי הגיע במקרה לפתח דלת ביתה ומשם צמח הקשר בינהם, שנים רבות של יחד עד שליבו נדם. אהבה שניה מאוחרת, באמצע החיים. אימי - אלמנה, חברתה הטובה נפטרה והשאירה את בעלה אלמן, כבוי, חיפש נחמה, ידידות, עטפה אותו בחום ובלב הענק שלה ומתוך זה צמחה אהבתם. האיש בן למעלה מ-80 כיום, פעמים רבות אמר לי "היה משהו מיוחד בין אמא שלך לביני כל כך אהבנו כל כך ידענו לדבר ולפתור כל בעיה, היה משהו מיוחד..." שניים שנקשו בדלת והיא פתחה להם רחב, רחב את הלב והנשמה.
 

רו נה

New member
בובההההה - פתוח!

אצלי בבית חלונות ענקיים צופים לגינה, הרווח המשני שהשגתי כשסגרתי את חלונות ליבי - איננו עוד, ועכשיו משבשלה ההחלטה - צריך רק לבצע...
 

just yael

New member
אותו ברבור....

למה דווקא ברבור? ואולי דווקא אחד, סתם אחד, בלי זוהר, בלי נוצצים, ובלי כנפיים יפהפהיות...הוא זה לו את ממתינה... אתמול אמרתי לו...בשקט בשקט...אתה יודע שאתה מיוחד? ענה לי...לא..אני סתם איש רגיל החזרתי לו...אבל בשבילי...אתה מיוחד..ולא סתם מיוחד... לא עף בשמיים, לא יפה כנפיים, לא אביר, וגם בלי סוס לבן (וואללה, מכונית לבנה יש לו...) אבל מיוחד בשבילי...
 
הברבור הזה

שאני מתכוונת אליו יפה דווקא בפשטותו... זוכרת את פאט'ש אדאמס? כזה.... באישיות ולא בקנקנו
 

r e d head

New member
את דעתי בנושא שמעת כבר

בעיני זה בסדר גמור, אני שם ממזמן ואין לי בעיה עם זה. זה לקח לי את כל האנרגיות. נהפוכו, לא מבינה אנשים שמחפשים ללא לאות מאיפה יש להם את זה, אני מעדיפה לרוץ בשביל כושר ולא אחרי דייטים זה יותר מועיל. אבל חלילה לא ויתרתי ואני לא משתמשת במילה הזאת.
 
ניצת את אומרת כל כך יפה

את הדברים , את כל כך יפה אומרת את אשר על ליבי, כבר עשיתי כמה פעמים נסיונות לצאת מ
לנסות ולראות מה יש שם בחוץ, אך מיד חוזרת פנימה. כי כל כך לא נעים שם , כי כל כך מאכזב שם, כי כל כך לא מסוגלת עדין להוציא את הראש , וגם את שאר חלקי הגוף. אך מנסה כל יום מחדש, מנסה ללמוד שאולי זה לא כך. ולא מצליחה , יוצאת נכבת, מתאכזבת ובורחת . אולי פעם שאהייה חזקה, ואראה שהשמש שם בחוץ היא יפה, טובה ולא רק שורפת, אסכים לעשות זאת. אולי שאהייה פעם גדולה ואבין שהדברים הם לא כל כך נוראים, אצליח לעשות זאת. ולראות את הפרחים היפים שצומחים, את ליבלוב העצים. ועוד הרבה דברים שנכון לעכשיו לא מעניינים .
 
למעלה