אריאל שרוןן
New member
את זה הרסתי
נוסח המכתב הגלוי של הפתח והתנזים לציבור הישראלי. ראשי שני הארגונים תיכננו לפרסם ביום שלישי שעבר הודעה קצרה על הפסקת אש, וביום שלמחרת את המאמר. היוזמה הוקפאה לאחר ההתנקשות בעזה. * "אנו יודעים ששמות החתומים על מאמר זה אינם מוכרים לרוב האמריקאים. ואנחנו מבינים, משום שאנחנו קוראים את העיתונים שלכם וצופים במהדורות החדשות שלכם, כיצד אתם חשים כלפינו. אנחנו ´כנופיה´ ו´קבוצת רוצחים´. אנחנו תומכים ומנהיגים של ארגונים פוליטיים בעלי שמות מוזרים כמו פתח ותנזים. ´אי אפשר לסמוך עלינו´. אבל אולי, רק הפעם, תתנערו מדעותיכם הקדומות ותקשיבו למה שאנחנו אומרים. זה מה שאנו אומרים, באופן ישיר, לאזרחי ישראל: "אנו, ממנהיגי התנועות הפוליטיות המשפיעות ביותר בקרב העם הפלשתיני; אנחנו, חלק מאותם אנשים המייצגים את אלה שבדומה לכם התייתמו והתאלמנו; אנחנו, המשתוקקים לשלווה ולביטחון, לא רק של מדינה, אלא גם של בית - אנחנו בוחרים בעתיד. רק בשמו של אותו עתיד, ובשמם של כל אלה שקיפחו את חייהם, אנו יוצאים בהצהרה זו: נעשה כל שביכולתנו כדי לשים קץ להתקפות על אזרחי ישראל. על נשים, גברים וילדים חפים מפשע. אנחנו נעשה זאת בלא לבקש או לדרוש שום תמורה מראש. "מדוע כעת? "הפיגועים שהיו בחודשים האחרונים שינו את החברה שלכם. אותם פיגועים זיעזעו והכעיסו את עמכם, והביאו את מדינתכם לכדי ייאוש. אותם פיגועים עשו זאת גם לנו. הם עוררו חשיבה מחודשת על מי אנחנו כעם. הם חוללו תזוזה בתפישותינו - לא בנוגע אליכם, אלא ביחס לעצמנו. במשך תקופה מסוימת הצלחנו להדחיק את האימה הזאת. אנחנו היינו - ועודנו - המדוכאים, המנושלים והנשכחים. אבל את האמת הבסיסית הבלתי ניתנת לשינוי של הסכסוך שבו אנו נתונים, אפשר לקרוא בעינינו ולראות בלבותינו. עינינו הרואות את מה שאתם עושים לנו מדי יום, בכפרינו בערינו. אבל אותן עיניים רואות גם את לבותיהם המתקשים של ילדינו. ייתכן שניאלץ לחכות דור עד שנוכל ללמד את ילדינו דרך חדשה, עד שהמרירות תשקע, עד שנוכל לעקור את השנאה מלבם וללמד אותם כי ישנה תקווה לעתיד. אבל אנחנו חייבים להתחיל. בעבורם, בעבור עתידם, אנחנו חייבים לקבל החלטה היסטורית זו. אנחנו מתנגדים לפגיעה בחפים מפשע. "את האמת של הסכסוך אפשר לראות גם ברחובותינו. ארגז עגבניות נמכר בעזה בסכום שווה ערך לעשרים סנט. אבל אי אפשר לקנות את העגבניות, כי לאיש אין את הסכום הדרוש. בתי המלון שלנו ריקים, המסעדות נטושות, מפעלינו סגורים, עסקינו פשטו את הרגל וילדינו רעבים. ומה אתכם? אתם יכולים לשרוד, לתקופת מה, עם אינפלציה של %01 ואבטלה גוברת וצבא של בחורים צעירים הכובשים אדמה זרה. אבל בקרוב - אולי לא מחר, או בשבוע הבא, או בשנה הבאה - אבל בסופו של דבר באורח בלתי נמנע, בתי המלון שלכם יתרוקנו, המפעלים שלכם ייסגרו, העסקים יפשטו את הרגל, הילדים שלכם ירעבו והחיילים שלכם ירצו לשוב הביתה. יש לכם חברים בעולם שיתמכו בכם. אבל לא לנצח. האם לא תעדיפו לתמוך בעצמכם? "ישנם אלו, בשני העמים, שיאמרו שהצהרה זו היא תכסיס פוליטי טקטי: שאנו מקווים להשיג נקודות פוליטיות כדי לזכות במנוף פוליטי. והם צודקים. אנחנו מקווים שאתם תיענו להצהרה ההיסטורית שלנו, ושתכירו באמיתות ההצהרה כי ´אי אפשר לבנות שלום על בסיס של אלימות נגד חפים מפשע´. בפשטות, אין שלום עם כיבוש. אתם חייבים לחדול מלחנוק את ערינו, להרוג את צעירינו, לגזול את אדמותינו בשביל ההתנחלויות שלכם, לעקור את בוסתנינו, להשפיל את נשותינו וילדינו, לעצור את נערינו במחנות המזוהמים שלכם, ולייחס תכונות שטניות לאלו המנהיגים אותנו. את כל זאת עשיתם ואתם ממשיכים לעשות, ואתם יודעים זאת. אבל בין אם תשימו קץ למנהגים אלו ובין אם לא, אנחנו לא נשנה את הצהרתנו. נהרות הדם שעוררו מרירות כה עזה בקרב עמינו ייעצרו. יושם קץ לפיגועי ההתאבדות. על ידינו. עכשיו. "אתם, אזרחי ישראל, צריכים להבין בבירור את מה שאנחנו מציעים. איננו יכולים לעצור את האלימות, היום, מיד. ישנם אלו בקרבנו שינסו לחתור תחת מאמצינו ולחבל בהם. חלקם, לרוע המזל, עלולים להצליח. אבל אנו נהנה כעת מתמיכת דעת הקהל. כך גם אצלכם, ישנם כאלו, אפילו בצמרת ממשלתכם, שינסו להתגרות בנו. הם ינסו להמעיט בערכה של הצהרה זו. הם עשו כך בעבר. אותם אנשים הם אויבינו, הם גם חייבים להיות אויביכם. הם אויבי השלום. למרות ההסתה, אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לשמור על איפוק והבלגה. "אתם חייבים להבין דבר אחד נוסף. לא נחדל מלהילחם על אדמתנו, לא נוותר על חלומנו ולא נבגוד בזכות אבותינו. נמשיך להתנגד לכיבוש הצבאי שלכם, של אדמותינו וערינו, לשם בניית ההתנחלויות שלכם, להרס הבתים, לתוכניותיכם לגרש את עמנו. הכיבוש שלכם אינו לגיטימי ואנו נתנגד לו - החיילים שלכם הם כובשים ונתייחס אליהם כאל כאלה. זו אינה כניעה, זו לא נסיגה. נוסיף להילחם בכל דקה, בכל יום, על זכויותינו ולמען מדינתנו. אנו בטוחים שנשיג זאת וכי ידנו תהיה על העליונה. אבל לא נעשה זאת על ידי פגיעה בחפים מפשע".
נוסח המכתב הגלוי של הפתח והתנזים לציבור הישראלי. ראשי שני הארגונים תיכננו לפרסם ביום שלישי שעבר הודעה קצרה על הפסקת אש, וביום שלמחרת את המאמר. היוזמה הוקפאה לאחר ההתנקשות בעזה. * "אנו יודעים ששמות החתומים על מאמר זה אינם מוכרים לרוב האמריקאים. ואנחנו מבינים, משום שאנחנו קוראים את העיתונים שלכם וצופים במהדורות החדשות שלכם, כיצד אתם חשים כלפינו. אנחנו ´כנופיה´ ו´קבוצת רוצחים´. אנחנו תומכים ומנהיגים של ארגונים פוליטיים בעלי שמות מוזרים כמו פתח ותנזים. ´אי אפשר לסמוך עלינו´. אבל אולי, רק הפעם, תתנערו מדעותיכם הקדומות ותקשיבו למה שאנחנו אומרים. זה מה שאנו אומרים, באופן ישיר, לאזרחי ישראל: "אנו, ממנהיגי התנועות הפוליטיות המשפיעות ביותר בקרב העם הפלשתיני; אנחנו, חלק מאותם אנשים המייצגים את אלה שבדומה לכם התייתמו והתאלמנו; אנחנו, המשתוקקים לשלווה ולביטחון, לא רק של מדינה, אלא גם של בית - אנחנו בוחרים בעתיד. רק בשמו של אותו עתיד, ובשמם של כל אלה שקיפחו את חייהם, אנו יוצאים בהצהרה זו: נעשה כל שביכולתנו כדי לשים קץ להתקפות על אזרחי ישראל. על נשים, גברים וילדים חפים מפשע. אנחנו נעשה זאת בלא לבקש או לדרוש שום תמורה מראש. "מדוע כעת? "הפיגועים שהיו בחודשים האחרונים שינו את החברה שלכם. אותם פיגועים זיעזעו והכעיסו את עמכם, והביאו את מדינתכם לכדי ייאוש. אותם פיגועים עשו זאת גם לנו. הם עוררו חשיבה מחודשת על מי אנחנו כעם. הם חוללו תזוזה בתפישותינו - לא בנוגע אליכם, אלא ביחס לעצמנו. במשך תקופה מסוימת הצלחנו להדחיק את האימה הזאת. אנחנו היינו - ועודנו - המדוכאים, המנושלים והנשכחים. אבל את האמת הבסיסית הבלתי ניתנת לשינוי של הסכסוך שבו אנו נתונים, אפשר לקרוא בעינינו ולראות בלבותינו. עינינו הרואות את מה שאתם עושים לנו מדי יום, בכפרינו בערינו. אבל אותן עיניים רואות גם את לבותיהם המתקשים של ילדינו. ייתכן שניאלץ לחכות דור עד שנוכל ללמד את ילדינו דרך חדשה, עד שהמרירות תשקע, עד שנוכל לעקור את השנאה מלבם וללמד אותם כי ישנה תקווה לעתיד. אבל אנחנו חייבים להתחיל. בעבורם, בעבור עתידם, אנחנו חייבים לקבל החלטה היסטורית זו. אנחנו מתנגדים לפגיעה בחפים מפשע. "את האמת של הסכסוך אפשר לראות גם ברחובותינו. ארגז עגבניות נמכר בעזה בסכום שווה ערך לעשרים סנט. אבל אי אפשר לקנות את העגבניות, כי לאיש אין את הסכום הדרוש. בתי המלון שלנו ריקים, המסעדות נטושות, מפעלינו סגורים, עסקינו פשטו את הרגל וילדינו רעבים. ומה אתכם? אתם יכולים לשרוד, לתקופת מה, עם אינפלציה של %01 ואבטלה גוברת וצבא של בחורים צעירים הכובשים אדמה זרה. אבל בקרוב - אולי לא מחר, או בשבוע הבא, או בשנה הבאה - אבל בסופו של דבר באורח בלתי נמנע, בתי המלון שלכם יתרוקנו, המפעלים שלכם ייסגרו, העסקים יפשטו את הרגל, הילדים שלכם ירעבו והחיילים שלכם ירצו לשוב הביתה. יש לכם חברים בעולם שיתמכו בכם. אבל לא לנצח. האם לא תעדיפו לתמוך בעצמכם? "ישנם אלו, בשני העמים, שיאמרו שהצהרה זו היא תכסיס פוליטי טקטי: שאנו מקווים להשיג נקודות פוליטיות כדי לזכות במנוף פוליטי. והם צודקים. אנחנו מקווים שאתם תיענו להצהרה ההיסטורית שלנו, ושתכירו באמיתות ההצהרה כי ´אי אפשר לבנות שלום על בסיס של אלימות נגד חפים מפשע´. בפשטות, אין שלום עם כיבוש. אתם חייבים לחדול מלחנוק את ערינו, להרוג את צעירינו, לגזול את אדמותינו בשביל ההתנחלויות שלכם, לעקור את בוסתנינו, להשפיל את נשותינו וילדינו, לעצור את נערינו במחנות המזוהמים שלכם, ולייחס תכונות שטניות לאלו המנהיגים אותנו. את כל זאת עשיתם ואתם ממשיכים לעשות, ואתם יודעים זאת. אבל בין אם תשימו קץ למנהגים אלו ובין אם לא, אנחנו לא נשנה את הצהרתנו. נהרות הדם שעוררו מרירות כה עזה בקרב עמינו ייעצרו. יושם קץ לפיגועי ההתאבדות. על ידינו. עכשיו. "אתם, אזרחי ישראל, צריכים להבין בבירור את מה שאנחנו מציעים. איננו יכולים לעצור את האלימות, היום, מיד. ישנם אלו בקרבנו שינסו לחתור תחת מאמצינו ולחבל בהם. חלקם, לרוע המזל, עלולים להצליח. אבל אנו נהנה כעת מתמיכת דעת הקהל. כך גם אצלכם, ישנם כאלו, אפילו בצמרת ממשלתכם, שינסו להתגרות בנו. הם ינסו להמעיט בערכה של הצהרה זו. הם עשו כך בעבר. אותם אנשים הם אויבינו, הם גם חייבים להיות אויביכם. הם אויבי השלום. למרות ההסתה, אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לשמור על איפוק והבלגה. "אתם חייבים להבין דבר אחד נוסף. לא נחדל מלהילחם על אדמתנו, לא נוותר על חלומנו ולא נבגוד בזכות אבותינו. נמשיך להתנגד לכיבוש הצבאי שלכם, של אדמותינו וערינו, לשם בניית ההתנחלויות שלכם, להרס הבתים, לתוכניותיכם לגרש את עמנו. הכיבוש שלכם אינו לגיטימי ואנו נתנגד לו - החיילים שלכם הם כובשים ונתייחס אליהם כאל כאלה. זו אינה כניעה, זו לא נסיגה. נוסיף להילחם בכל דקה, בכל יום, על זכויותינו ולמען מדינתנו. אנו בטוחים שנשיג זאת וכי ידנו תהיה על העליונה. אבל לא נעשה זאת על ידי פגיעה בחפים מפשע".