"את/ה מוזר/ה...."

[MIRa111]

"את/ה מוזר/ה...."

אני סתם מנחש שבפורום זה רבים מהמשתתפים שמעו את המשפט הזה מופנה אליהם. בבקשה תענו על השאלות הבאות: 1.האם אי פעם שמעת את המשפט הזה מופנה אליך? 2.האם אתה חושב שאתה מוזר? תודה

 

[Lu Tze]

אתה צוחק?

כמעט כל מי אני מכיר אמר לי שאני מוזר מתישהו. ואני גם די גאה בזה... אני לא רואה בזה תכונה רעה, להפך, אדם שהוא מוזר לרוב נמצא מחוץ לחברה כך שיהיה לו מבט אובייקטיבי עליה, אך מספיק בתוכה כדי שיוכל להבין מה קורה שם (ויש בנושא די הרבה מחקרים פיכולוגיים). למעשה, גם רוב החברים שלי מוזרים. אני לא מחבב אנשים נורמליים, הם עושים לי צמרמורת

 

[למה???]

אלכס...

אדם שהוא מוזר לרוב נמצא מחוץ לחברה כך שיהיה לו מבט אובייקטיבי עליה, אך מספיק בתוכה כדי שיוכל להבין מה קורה שם (ויש בנושא די הרבה מחקרים פיכולוגיים). גם אני חשבתי ככה... שכשאני יושבת לי בצד ומנתחת אותם אני יותר אובייקטיבית... ואז קלטתי שאני פשוט עושה את כל הזמן, זאת מין תכונה כזאת... (לתפוס מוזה של לשבת בצד, להתרחק מכולם ורק להביט בהם ולהסיק מסקנות) ואז קלטתי עד כמה אני לא שונה מהם... אוקי, אז אני שונה מאנשים בקטע של הסדר עדיפיות החברתי וכל זה... (אני לא מכירה אף אחד כזה חוץ מחברה שלי וממני... אז אני נותת את הדוגמא שלי, שאני מאמינה שהיא מספיק טובה, כי אני יודעת "מוזרה" מאז שאני זוכרת את עצמי...) אבל אני כפופה לאותם חוקים שהם כפופים אליהם (כמו רגשות...) וככה אין מצב שאני שופטת אותם בצורה אובייקטיבית (למרות שאני כמעט תמיד צודקת, אבל יכול להיות שאני צודקת כי אני רואה את המציאות בצורה סובייקטיבית) בקיצור, למה אתה חושב שאתה רואה את החברה ממבט יותר אובייקטיבי? אממ... וד"א, שיש הרבה חברים מוזרים זה כבר לא מוזר יותר... זה נראה לי הקטע במוזריות, או משהו באופי של האנשים ה"מוזרים", מבינים הרבה, אבל לא מתחברים לכלום (אנשים...), כשנהפכים לחברה של מוזרים, הם כבר לא מוזרים... (יכול להיות שיש יוצאי דופן ואני טועה...)

 

[Lu Tze]

זה בדיוק מה שאני אומר.

ל"מוזרים" יש יותר סיכוי להיות אובייקטיבים כלפי החברה שלהם מרוב האנשים, עם זאת, הם גם מבינים איך החברה פועלת מכיוון שהם חלק ממנה. הדגש הוא לא רק על האובייקטיביות (כי את זה יש לכל אדם שמבקר בחברה אחרת, למשל אנגלי שמבקר בהודו לפני כמה מאות שנים) אלא גם על ההבנה של החברה, וכאן דברים כמו רגשות הם יתרון ולא חיסרון.

 

[Levos]

אתה רוצה להגיד לי משהו?

למעשה הגעתי למסקנה שכולם מוזרים ביחס לממוצע מהסיבה הפשוטה שכל האנשים שונים זה מזה. אין אדם שיעשה הכל בדיוק בצורה נורמאלת וכפי שמצופה.

 

[Lu Tze]

השאלה היא בכמה האדם שונה מהממוצע.

חוץ מזה, אתה רוצה לומר שאני נורמלי? עכשיו העלבת אותי...

 

[Levos]

אל תעלב,

אני יכול להגיד לך מכל הלב שאתה אחד האנשים הכי מוזרים שאני מכיר. מעניין באילו יחידות אפשר למדוד סטייה מנורמות... OFF(הצלחתי להוריד ולהפעיל את הטייקון!)

 

[Lu Tze]

תודה, עכשיו אני רגוע.

אגב, באיזה גודל הקובץ האמיתי?

 

[למה???]

לא...

כולם שונים זה מזה... נכון. אבל יש את ה"מוזרים"... אנשים שלא רק שהם לא עושים דברים (או חלק מהדברים) בצורה נומאלית ובלתי מצופה אלא עושים הפוך... למשל, רוב האנשים אוהבים לדבר, יש אנשים שמחליטים לשתוק לימים שלמים סתם כי בא להם (זה נחשב ל"מוזר", מי לעזאזל יפסיק לדבר סתם ככה?!) רוב האנשים מסתובבים עם חברה, יש אנשים ששונאים אנשים... לא יודעת, יש דברים שהם מעבר לשוני של הבני אדם אחד מהשני... כי הרי לשוני יש גבולות (למשל כל האנשים שונים אבל אף אחד מהם לא חושב שהוא פרה יגוסלבית שנרדפת על ידי בצל גדול והודי קטן, אם מישהו חושב ככה אז הוא כבר "מוזר")

 

[למה???]

טוב, משעמם לי...

1. תגיד מה אתה עושה צחוק?! אומרים לי את זה יותר מ"מה נשמע"... 2. אממ... כן. למה אתה שואל?

 

[shabaz]

אומרים לי שאני חולני, נאצי,

פשיסט, היטלר, משוגע, אדיוט, טיפש... אבל אני לא חושב שאי פעם אמרו לי שאני מוזר... 2.לא

 

[Lu Tze]

אני חושב ש"משוגע" שווה פחות או

יותר ל"מוזר".

 

[אַלֶפְבֵּית]

החברה זקוקה למוזר

יותר משהמוזר זקוק לחברה. היא צריכה מוזר, כדי להגדיר את עצמה, וכדי להתאגד סביב האפשרות לעמוד יחד ולהצביע עליו כחריג, בצורה קולקטיבית. זו דעתי, מוזרה ככל שתהיה! (~;

 

[למה???]

אממ... אולי...

המוזר זקוק לחברה באותה מידה... אני חושבת המוזר מראש לא רוצה להיות בחברה ולכן הוא צריך חברה... כדי לא להיות בתוכה... ברגע שאין חברה- אין מוזר! זה שווה בשווה.

 

[plomphy]

יש מוזר ויש מוזר

 

[אני רק 1]

הממ...

1. יש מישהו שלא אומרים לו?! בהקשר הזה סיפור לשבת: בספר המחזור שלי של כיתה ו' המשפט הראשון (בדרך כלל נהוג לרשום: כך וכך ילדה יפה. כך וכך ילדה חמודה. כך וכך תלמידה מצטיינת, חברה טובה וכו'...) אצלי היה רשום, (ועדיין מן הסתם) כך וכך (החלף בשם החביב עליך) ילדה לא רגילה... אצלי ידעו כבר מוקדם (ודאגו להנציח את זה). 2. האם אני מוזרה? כן ולא. מן הסיבה הפשוטה שישנם לדעתי שני סוגי "נורמאליות": הנורמאליות כנורמה- משמע מושגית; הכלל בחברה מסויימת נוהג בכללים ותפישות התנהגותיות אשר תופסות לגבי הרוב באותה חברה ספציפית. והנורמאלי חברתית- תפיסות חברתיות מלאכותיות, שאינן עומדות במבחן המציאות ובכל זאת כולנו ננטה לנסות ליישמן על עצמנו, ועל החברה. משלא נצליח ננהג כאילו הן טבועות בנו. וישנם שני מעגלים חברתיים עיקריים, שניהם חשובים מאוד להגדרתנו האישיותית; זוגיות והחברה ככלל, משמע- משפחה, עבודה, וכל מעגל חברתי בהוויתינו היום יומית. כשאנו נכשלים במעגל חברתי אחד, קבלתנו אל המעגל השני תהא בעייתית. לפי המעגלים הללו אנו מגדירים את עצמנו 'אני' תמיד יהיה בתוך גוף השוואה. ללא גוף השוואה לא יהיה 'אני'. מכאן, לדעתי, אין כזה דבר אינדוודואל. (אבל זה כבר לא רלוונטי) עכשיו, גם כשאנחנו נאמר מוציאים את עצמינו מחברה מסויימת, בכל זאת אנו נתאים את עצמינו לאחת אחרת. כך או כך, תמיד נשמור על הכללים הבסיסיים. כי אם לא, החברה תקיא אותנו ותרחיק אותנו בצורה זו או אחרת, ואז נמצא את עצמנו מבודדים בכלא או באישפוז כפוי בניסיון להתאים אותנו שוב לנורמאליות החברתית. מסקנה- כולם מוזרים וכולם נורמאליים בדרך זו או אחרת.

 

[angels fall first]

בשלושת השפות שמסוגל להבין ../images/Emo13.gif

אמרו לי כבר שאני שונה/מוזר (תלוי איך לפרש את הדברים) כשאני רואה אנשים סביבי ואני רואה איך העולם מתנהג לא ממש אכפת לי להקרא מוזר אני רואה בזה אפילו משהו חיובי!

האנשים הרגילים מסתגלים לחברה המוזרים מסגלים את החברה אליהם לכן למוזרים הכח לשנות את העולם!!!

 

[Terminal Frost]

חשבתי על זה

והגעתי למסקנה שאליה אני תמיד מגיע לאחרונה. אני נוטה לחשוב שהיא נכונה. אף אחד לא יודע איך זה לחיות את החיים של מישהו אחר. אנחנו יודעים רק איך זה לחיות את החיים שלנו, של עצמנו. זה הבסיס. עכשיו נשליך את זה על השאלה הזאת, ונגיעה לקלישאה מטומטמת - כל אחד הוא "מוזר" / "מיוחד" / "ייחודי" / "שונה". נמשיך ונפתח משם ונבין, שלא צריך לעניין אותנו אם אנחנו מוזרים בעיני האחרים (או בעיני עצמנו), כי אנחנו לא מסתכלים ולעולם לא נוכל להסתכל דרך עיני האחרים. אנחנו נחייה את עולמנו המוזר עד שנמות, והכל יהיה בסדר.