את, אני והשוט...
קשורה לשולחן. עירומה... ישבנך החשוף מולי. עינייך מכוסות ברצועת בד אטומה... לשונך מלקקת את שפתייך בעצבנות מסויימת.בהתרגשות. אוזנייך קשובות.. ואני מניף את השוט לאט ומנחית אותו מהר על ישבנך הלבן. פס לבן, מאדים במהירות עוד לפני שגניחת הכאב וההפתעה בוקעת מפיך. "תספרי, שפחה שלי" אני מצווה עלייך ואת סופרת את המכות הניחתות נושכת שפתיים כדי לא לזעוק ונרטבת עד כלות...
קשורה לשולחן. עירומה... ישבנך החשוף מולי. עינייך מכוסות ברצועת בד אטומה... לשונך מלקקת את שפתייך בעצבנות מסויימת.בהתרגשות. אוזנייך קשובות.. ואני מניף את השוט לאט ומנחית אותו מהר על ישבנך הלבן. פס לבן, מאדים במהירות עוד לפני שגניחת הכאב וההפתעה בוקעת מפיך. "תספרי, שפחה שלי" אני מצווה עלייך ואת סופרת את המכות הניחתות נושכת שפתיים כדי לא לזעוק ונרטבת עד כלות...