את אני והמגנום
אחר צהריים חמים. אני ודני בסלון. "דפנוש,אני משועממת." דני שלי, אנחנו מכירות רק כשנה, מתוכם חודשיים יחד. דני שלי בחורה שקטה מחושבת חכמה ביתית כל כך רגישה! רק דבר אחד מוזר בה. למרות מתיקותה, דני(שם חיבה שהדבקתי לה על שם המעדן דני וקיצור לשמה דניאלה) אינה חובבת שוקולד כלל,בניגוד גמור אלי! אני מהרהרת ומנסה לחשוב על משהו מעניין. פתאום כמו בסרטים נדלקת לי נורה בעיני רוחי מעל לראשי עם רעיון. "כבר חוזרת אהובה" אני אומרת לה "היי לאן זה?" "חכי ותיראי!" אני עונה לה עם מבט ממזרי וחיוך אוהב. קמתי מהספה וניגשתי למטבח. שלפתי מהמקפיא מגנום מריר במילוי גלידת וניל,קילפתי אותו מהעטיפה ושבתי לסלון. "מה זה?!" שואלת דני מבט מעט מבועט מעט תמוהה בעיניה. בעודי כורעת בך בין רגליה כשהיא ישובה על הכורסא. בלי מילים נגסתי בעדינות בקצה המגנום. בעודי משירה אליה מבט ולא מסירה אותו ממנה. חולקת עימה את תחושותיי, בעיני. התקרבתי אליה נושקת בעדינות על שפתיה נהינת ממתיקות שפתיה החמות ומאפשרת לה בעדינות לחוש בקרירות הוניל על שפתי. " מה את זוממת דפי?" היא שואלת חיוך על שפתיה. מבט חם בעיניה. "קחי ביס מתוקה שלי תנסי, בשבילי!" אני עונה לה בשלווה. מהססת דני, לוקחת ביס קטנטן ובאותה שניה שפתי נושקות לה בשנית לשוני מלטפת פנימה. חמה ורכה טועמת אותה ואת המגנום שנמס בפיה ועוד יותר מחום לשוני עליו. "זה מתחיל להיות מסקרן!" מעירה דני . ידי הפנויה עוזרת לה להשיל את חולצתה וחושפת לעיני את צווארה הברבורי וכתפיה החלקות. אני שוברת בעדינות עוד חלק מהמגנום על החיבור שבין צווארה וכתפה ומתחילה לנקות את האיזור עם לשוני ושפתי. מכסה גם את הכתף עצמה. מנשקת מוצצת מלקקת ונוגסת בעדינות. "יש לך כתפיים משגעות יש לך דני!" אני לוחשת לאוזנה. " דפנוש! בבקשה..." היא לוחשת מסוחררת ראשה נוטה לאחור ומעט הצידה. מפנה לי מקום רב יותר. אני שבה לנשק לה ותוך כדי נשיקה מטה את ראשה לצד השני ומכסה באותה דרך גם את כתפה השניה. "קחי טעימה מהוניל, דניאלה" אני מציעה ודני משתפת פעולה ולוקחת. באותה שניה חוזר מפגש שפתינו ואת החום מצנן המגנום שאני מניחה על שדה האחד ומיד אחר כך עוזבות אותה שפתי ועוברות לנגוס בעדינות במגנום ומיד אחר כך מוצצות ולועסות את שדה בעדינות. לשוני מלטפת ומרגיעה השפתיים נושקות "עודדדדדדדדד" דני כבר מבקשת בטון גבוהה יותר אני מנסה לא לאכזב ומעסה בידי השניה את שדה השני ולאחר דקות מספר מחליפה עם שפתי. ומטפלת באותה דרך בשד השני. לק נוסף מהמגנום ואני בעמק שבין שדיה. צינה ולהט בשפתי. מנשקת ברכות נושמת את רייחה לתוכי. מלטפת ומפנקת. כעת נותר רק הוניל על מקלון המגנום ואותו אני מעבירה לבטנה מצננת ומעבירה פס עד לפופיק. שניה אחרי זה אני מנקה את הסימן מן העמק ועד מעט אחרי הפופיק בלשוני. סוטה מדי פעם לצדדים ונוגסת בעדינות. כל אותו הזמן ידי הפנויה מלטפת את אותה לכל אורכה. משלבת חום עדין ונעים. בעזרת הוניל אני מציירת את רגלה הימנית מכף הרגל ועד לירך. קרובה ולא קרובה לאותו איזור רגיש אצלה. לאחר מכן אני עוברת על הסימון עם לשוני מן הבהונות אל השוק השרירית. משלבת מכת קור נוספת מאחורי הברך ומגע שפתיים חם. עולה בנשיקות רכות אל הירך. "זה כל כך מתוק!" "חשבתי שאת לא חובבת שוקולד דני" אני מעירה לה בחיוך מפנה אליה את מבטי ממקום מושבי על השטיח למרגלותיה בין רגליה. "חחח זה לא הזמן לצחוק" היא עונה בקושי רב מעורפלת מהתקפת צחוק קלה ושכרון חושים. "מה שתגידי יקירתי" ואני עושה את אותו המסלול עם המגנום ברגלה השמאלית. מסמנת אותה בפס לבן קריר מהבהונות עולה אל השוק. ביקור באחורי הברך והירך . כעת לא נשאר זכר מהמגנום פרט למקלון. אבל בינינו מה זה משנה? אני קמה אליה ומקימה אותה ממקום מושבה ומתישבת במקומה. מסירה ממנה את התחחתון וחושבת בקול-איזה מזל שקייץ עכשיו. היא מתישבת עלי. וידי מלטפת אותה בעדינות באותו מקום אשר שמור רק לי. מעסה בעדינות בידי האחת ובשניה מחבקת אותה אלי נהנת להרגיש את נשימותיה עלי את שיערה הרך נופל על פני מלטף ומדגדג. אצבעותי מלטפות אותה מבפנים ומבחוץ בתנועות ארוכות ממלאות אותה ומגבירות את הקצב לפי בקשתה. שפתי נושקות לאוזנה ברכות מוצצות ונוגסות בעדינות. כרוכה כולה סבבי אני מרימה אותה מעט ואנו עוברות אל השטיח. היא נשכבת על גבה ואני מנשקת את דרכי מטה. עד שאני מגיעה אל אותו נחל אהבתה שאף פעם אינו נח אכזיב אלי. טועמת אותה ונוגעת ונהינת מדני שלי מתוקתי. פרץ אחרון של תשוקה והיא נרגעת. מושכת אותי אליה לחייקה. "אז מה? עדיין לא אוהבת שוקולד?" אני שואלת בחיוך. "לא אהבתי עד שהגשת לי אותו כעת מצופה באהבתך"
אחר צהריים חמים. אני ודני בסלון. "דפנוש,אני משועממת." דני שלי, אנחנו מכירות רק כשנה, מתוכם חודשיים יחד. דני שלי בחורה שקטה מחושבת חכמה ביתית כל כך רגישה! רק דבר אחד מוזר בה. למרות מתיקותה, דני(שם חיבה שהדבקתי לה על שם המעדן דני וקיצור לשמה דניאלה) אינה חובבת שוקולד כלל,בניגוד גמור אלי! אני מהרהרת ומנסה לחשוב על משהו מעניין. פתאום כמו בסרטים נדלקת לי נורה בעיני רוחי מעל לראשי עם רעיון. "כבר חוזרת אהובה" אני אומרת לה "היי לאן זה?" "חכי ותיראי!" אני עונה לה עם מבט ממזרי וחיוך אוהב. קמתי מהספה וניגשתי למטבח. שלפתי מהמקפיא מגנום מריר במילוי גלידת וניל,קילפתי אותו מהעטיפה ושבתי לסלון. "מה זה?!" שואלת דני מבט מעט מבועט מעט תמוהה בעיניה. בעודי כורעת בך בין רגליה כשהיא ישובה על הכורסא. בלי מילים נגסתי בעדינות בקצה המגנום. בעודי משירה אליה מבט ולא מסירה אותו ממנה. חולקת עימה את תחושותיי, בעיני. התקרבתי אליה נושקת בעדינות על שפתיה נהינת ממתיקות שפתיה החמות ומאפשרת לה בעדינות לחוש בקרירות הוניל על שפתי. " מה את זוממת דפי?" היא שואלת חיוך על שפתיה. מבט חם בעיניה. "קחי ביס מתוקה שלי תנסי, בשבילי!" אני עונה לה בשלווה. מהססת דני, לוקחת ביס קטנטן ובאותה שניה שפתי נושקות לה בשנית לשוני מלטפת פנימה. חמה ורכה טועמת אותה ואת המגנום שנמס בפיה ועוד יותר מחום לשוני עליו. "זה מתחיל להיות מסקרן!" מעירה דני . ידי הפנויה עוזרת לה להשיל את חולצתה וחושפת לעיני את צווארה הברבורי וכתפיה החלקות. אני שוברת בעדינות עוד חלק מהמגנום על החיבור שבין צווארה וכתפה ומתחילה לנקות את האיזור עם לשוני ושפתי. מכסה גם את הכתף עצמה. מנשקת מוצצת מלקקת ונוגסת בעדינות. "יש לך כתפיים משגעות יש לך דני!" אני לוחשת לאוזנה. " דפנוש! בבקשה..." היא לוחשת מסוחררת ראשה נוטה לאחור ומעט הצידה. מפנה לי מקום רב יותר. אני שבה לנשק לה ותוך כדי נשיקה מטה את ראשה לצד השני ומכסה באותה דרך גם את כתפה השניה. "קחי טעימה מהוניל, דניאלה" אני מציעה ודני משתפת פעולה ולוקחת. באותה שניה חוזר מפגש שפתינו ואת החום מצנן המגנום שאני מניחה על שדה האחד ומיד אחר כך עוזבות אותה שפתי ועוברות לנגוס בעדינות במגנום ומיד אחר כך מוצצות ולועסות את שדה בעדינות. לשוני מלטפת ומרגיעה השפתיים נושקות "עודדדדדדדדד" דני כבר מבקשת בטון גבוהה יותר אני מנסה לא לאכזב ומעסה בידי השניה את שדה השני ולאחר דקות מספר מחליפה עם שפתי. ומטפלת באותה דרך בשד השני. לק נוסף מהמגנום ואני בעמק שבין שדיה. צינה ולהט בשפתי. מנשקת ברכות נושמת את רייחה לתוכי. מלטפת ומפנקת. כעת נותר רק הוניל על מקלון המגנום ואותו אני מעבירה לבטנה מצננת ומעבירה פס עד לפופיק. שניה אחרי זה אני מנקה את הסימן מן העמק ועד מעט אחרי הפופיק בלשוני. סוטה מדי פעם לצדדים ונוגסת בעדינות. כל אותו הזמן ידי הפנויה מלטפת את אותה לכל אורכה. משלבת חום עדין ונעים. בעזרת הוניל אני מציירת את רגלה הימנית מכף הרגל ועד לירך. קרובה ולא קרובה לאותו איזור רגיש אצלה. לאחר מכן אני עוברת על הסימון עם לשוני מן הבהונות אל השוק השרירית. משלבת מכת קור נוספת מאחורי הברך ומגע שפתיים חם. עולה בנשיקות רכות אל הירך. "זה כל כך מתוק!" "חשבתי שאת לא חובבת שוקולד דני" אני מעירה לה בחיוך מפנה אליה את מבטי ממקום מושבי על השטיח למרגלותיה בין רגליה. "חחח זה לא הזמן לצחוק" היא עונה בקושי רב מעורפלת מהתקפת צחוק קלה ושכרון חושים. "מה שתגידי יקירתי" ואני עושה את אותו המסלול עם המגנום ברגלה השמאלית. מסמנת אותה בפס לבן קריר מהבהונות עולה אל השוק. ביקור באחורי הברך והירך . כעת לא נשאר זכר מהמגנום פרט למקלון. אבל בינינו מה זה משנה? אני קמה אליה ומקימה אותה ממקום מושבה ומתישבת במקומה. מסירה ממנה את התחחתון וחושבת בקול-איזה מזל שקייץ עכשיו. היא מתישבת עלי. וידי מלטפת אותה בעדינות באותו מקום אשר שמור רק לי. מעסה בעדינות בידי האחת ובשניה מחבקת אותה אלי נהנת להרגיש את נשימותיה עלי את שיערה הרך נופל על פני מלטף ומדגדג. אצבעותי מלטפות אותה מבפנים ומבחוץ בתנועות ארוכות ממלאות אותה ומגבירות את הקצב לפי בקשתה. שפתי נושקות לאוזנה ברכות מוצצות ונוגסות בעדינות. כרוכה כולה סבבי אני מרימה אותה מעט ואנו עוברות אל השטיח. היא נשכבת על גבה ואני מנשקת את דרכי מטה. עד שאני מגיעה אל אותו נחל אהבתה שאף פעם אינו נח אכזיב אלי. טועמת אותה ונוגעת ונהינת מדני שלי מתוקתי. פרץ אחרון של תשוקה והיא נרגעת. מושכת אותי אליה לחייקה. "אז מה? עדיין לא אוהבת שוקולד?" אני שואלת בחיוך. "לא אהבתי עד שהגשת לי אותו כעת מצופה באהבתך"
