אתר על הגריל...

Lakedaimon

New member
אתר על הגריל...

סוגיית סוף השבוע לא הצליחה (אם היא לא נגעה לאתר ברזלי), לתחרות לא הייתה ממש היענות, אז החלטתי לשים אתר על הגריל לביקורת. השבוע, תל בטש (תימנה) בשפלת לכיש. נחפר על ידי פרופ' עמי מזר בתחילת שנות השמונים. מי יודע? מי מכיר? מי רוצה לתת דיעה? מאמרים יתקבלו בברכה, פרשנויות לאתר עוד יותר...
 

masorti

New member
יש איזו בעיה עם האתר הזה?

עברתי על כמה אתרים ברשת, והבנתי שמדובר בעיר כנענית שהפכה לעיר פלישתית והתקיימה בהפסקות עד לתקופה ההלניסטית. לא ראיתי שיש שם מחלוקות על הזיהוי שלה או על שיוכם האתני של תושביה (או על תפקידה/חשיבותה וכו'). אז למה בחרת דווקא בתל הזה?
 

Lakedaimon

New member
לא, הוא פשוט לא ידוע (יחסית)

והוא חלק מביבילגרפיה שהייתי צריך לאתר לעבודת סמינר. הרי לשים את מגידו או רחוב או לכיש על הגריל זה מעט נדוש, אז החלטתי לשים דווקא את האתרים הפחות ידועים ולדון דווקא בהם, בגלל שהם נחפרו בתחילת "המהפכות" ולא התעסקו בהם כמעט מאז...
 

shay4442

New member
העניין שלי באתר

למרות שמדובר באתר יחסית קטן(עשרות בודדות של דונם)יש לו את הביצורים הייחודים של תקופת הברונזה התיכונה שנתנו לו את המתאר(קונטורס) המבוהק שלו,מה הייעוד שלהם(כי מבחינה הגנתית העסק הזה לא מתחבר)? עד כמה היישוב עצמו היה מיושב ועד כמה התושבים ניצלו את השטח למגורים בתוך הביצורים ? המידרוג של האתר בתוך המערך הישובי של שפלת יהודה? ההתמחות הכלכלית של אותו יישוב? - לצערי שאלות חשובות(בשבילי לפחות) מהסוג הזה החלו לשאול רק לקראת סוף שונות ה-80 דבר שככל הנראה לא הספיק לחלחל במטרות העל שעמיחי מזר התווה לחפירות שלו בתל בטש(תמנה), במיוחד שכידוע המטרה העיקרית שלו בחפירה נגעה בזהות האתנית ויחסי פלשתים-ישראלים-כנענים באזור שפלת יהודה.
 

liorper

New member
האם יש לזהות את האתר כתמנה המקראית?

סוגייה גיאוגרפית היסטורית מעניינת: זיהויה של תמנה היא סוגיה עתיקת יומין. אפילו חז"ל עסקו בה, במסכת סוטה יא (וכן בגרסאות שונות, בירושלמי סוטה פ"א, ועוד): "ר' שמואל בר נחמני אמר: שתי תמנאות היו חדא בירידה וחדא בעליה רב פפא אמר: חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא עליה". על פי הכתובים, תמנה מוזכרת פעם אחת בעלייה, בבראשית לח, בסיפורם של יהודה ותמר: "והינה חמיך עולה תמנתה", ובספר שופטים יד, בסיפור שמשון, כתוב: "וירד שמשון תמתנתה". אם כן, תוהים האמוראים, האם תמנה בעלייה נמצאת, או בירידה? בספר יהושע מופיע תמנה במספר מקומות, שנראה שהם סותרים זה את זה: יהושע טו: ונסב הגבול...עָבַר אֶל־כֶּתֶף הַר־יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן; וְיָרַד בֵּית־שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה׃ ועוד, ברשימת ערי יהודה שבהר: .. מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה׃ וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ׃ הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה; יהושע יט: בנחלת בני דן: ..."ושעלבין ואילון ויתלה ותמנה ועקרון". אוזביוס באונומסטיקון מזכיר אותה כמקום בו גזז יהודה את צאנו, והוא כפר הקיים עדיין בגבול לוד, על הדרך לירושלים (לכאורה, באזור המתאים לערים המוזכרות ביהושע טו: שעלבין ואילון ויתלה...), והוא בנחלת דן או יהודה (אוזביוס לא מכריע בין הפסוקים). גם מפת מידבא מציינת אותה בסמוך לבית ענבו (עינבא, ואדי ענבא) ומודיעין. לפיכך, אני מציע כי תל בטש הוא אמנם תל מעניין, אך את תמנה המקראית יש לאתר באזור אחר: במרחב שבין שעלבים, בית ענבא, מודיעין ויאלו. ישנה הצעה לזהות את תמנה בח' תבנה, הסמוכה לבית סירא, שם נמצאה כנסיה ביזאנטית גדולה, והיא נמצאת במרחב המדובר. ואולי, כדעת אחד האמוראים, ישנן שתי "תמנות"...
 

Lakedaimon

New member
אממה?

הזיהוי של תמנה בתל בטש הוא מעט אנרכוניסטי, אתה מביא ציטוטים מקראיים אבל לאו דוקא שם אותם בהקשר הכרונולוגי הנכון. גם לפי דברי חז"ל לא בטוח שהם ידעו מי זו תמנה האמיתית, את ספר בראשית קשה לתארך כיוון שהוא אוצר בתוכו מסורות רבות ומגוונות, אני מניח שאם מישהו יעשה עבודה מרוכזת בעניינו ניתן יהיה לגלות, אם לא את זמנו, לפחות את העריכה האחרונה שעבר. לגבי ספר יהושוע, זמן כתתיבתו הוא כנראה במאה ה7-6 והוא מוסר את נחלות השבטים כפי שהם נתפסו באותה תקופה ומתוך נק' מבט של אנשי יהודה לאחר גלות ישראל. סיפורו של של שמשון הוא כנראה מאוחר עוד יותר, אולי מהמאה החמישית, בגלל אלמנטים דומים בינו לבין הראקלס (הרקולס) לכן הייתי מציע לקבל את הגיאוגרפיה שמוצעת בסיפורו של שמשון כיוון שהיא המאוחרת ביותר ונותנת לנו מרחב גיאוגראפי מוגבל לאזור לכיש בית שמש. מצד שני לא מן הנמנע שאכן קיימות שתי תמנות שאחת מהן עדיין לא זוהתה...
 

liorper

New member
כל זה לא מוכיח שתמנה אכן בתל בטש

הטענה שלי, בעיקרה, היא שאין שום דרך לזהות את תמנה בתל בטש דווקא. אין בתל הזה כל השתמרות של השם, ואין בו שום זיהוי גיאוגרפי היסטורי מתקבל על הדעת, המתיישב עם המקורות- מכל התקופות. דווקא את הגיאוגרפיה המוצעת בסיפור שמשון- של שבט דן- הייתי מציע לקחת בערבון מוגבל יותר, משום שהיא המוקדמת ביותר להערכתי- לפני נדידת שבט דן צפונה. את דברי חז"ל הבאתי כדי להדגים שגם הם עסקו בגיאוגרפיה היסטורית ותהו על מיקומה של תמנה, וכי לדעתם, וגם לדעתי- היו כמה 'תמנות'. כדאי להזכיר גם את "תמנת חרס", בנחלת אפרים, המוזכרת ביהושע כמקום קבורתו של יהושע, והיא מזוהה עם ח' תבנה, סמוך לח' דיר אבו משעל, או עם כיפל חרת', סמוך לאריאל.
 

masorti

New member
לגבי זמן חיבורם של ספרי יהושע ושופטים...

נעשה לי נס גדול שפרופ' זרטל הפריך את טענתך. וההפרכה היתה לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, אלא הוא בכבודו ובעצמו בזמן ביקורו בפורום סתר את טענתך. אני מפנה אותך לשאלה 5 שלי בהודעה הזו. הנה ציטוט השאלה: "טענה בסיסית שאתה מעלה היא שהתיאורים הטופוגרפיים המדויקים במקרא (ביהושע ושופטים) מוכיחים על קדמותם של אותם ספרים, ולכן יש לפסול את הטענה שחוברו מאות שנים אח"כ. האם לא ניתן להניח שגם מחבר מאוחר בן סוף תקופת המלוכה היה יכול להכיר את האיזור לא פחות טוב ולספק תיאור מדויק? לכל היותר אותו סופר או כוהן היה מקיים "סיור לימודי" באיזור עליו הוא כותב." והנה תשובתו בלינק הזה. להלן הציטוט המלא: "נראה לי שההסבר הטוב יותר הוא שהטקטסים בני זמנם, בעיקר בגלל הניואנסים הלשוניים - 'ב', 'אל מול' וכד'. ניואנסים כאלה לא נשמרים מאות שנים בלשון הדיבור. הדיוקים הגיאוגרפיים המעודנים נראים לי בלתי אפשריים על בסיס 'סיור לימודי'." I rest my case
 

Lakedaimon

New member
נס זה עוד מעט...

ודיה לצרה בשעתה. אני אישית איני מסכים עם טענתו של זרטל על חיבורי יהושוע ושופטים, ולו בגלל המסרים האידיאולוגיים שיש בהם ועל מידע אנרכוניסטי שהם מעבירים. האמן לי שגם פרופ' זרטל לא מקבל את המקרא לפי תומו. ואני חושב שלא אגזים אם אומר שגם ד"ר אילת מזר לא מקבלת את המקרא לפי תומו. ניואנסים לשוניים יכלו להיות עריכה מאוחרת (קרי - המאה השביעית), וגם בדבריו של זרטל על כך ש"נראה לי שההסבר הטוב יותר הוא..." נמצא ספק. אני מניח שאתה מכיר את סיפרה של יאירה עמית "ספר שופטים:אמנות העריכה" בהוצאת מוסד ביאליק. היא כתבה כמה מאמרים דומים על עריכת ספר יהושע שכדאי להתעמק בהם. נכון, לכולם יש אג'נדה, אבל כדאי להכיר גם אותם.
 

masorti

New member
אילו היית כותב..

"לדעתי זמן כתתיבתו הוא כנראה במאה ה7-6...", לא הייתי כה ממהר לשלוף את ההפרכה. אבל אתה ניסחת את דבריך באופן שמשתמע מהם שהקונבנציה בקרב הארכיאולוגים וחוקרי המקרא היא שיהושע ושופטים נכתבו במאה ה-6 או מאוחר יותר. מעניין שברגע שאני מציג לך את דעתו של ארכיאולוג לא פחות מכובד מההוא שאסור להזכיר את שמו, אתה מנמק את אי הסכמתך לדבריו בטיעון על "המסרים האידיאולוגיים שיש בהם ועל מידע אנכרוניסטי שהם מעבירים". איך זה שההשקפה הרווחת בבנין גילמן חפה מכל מסר או מניע אידיאולוגי, אבל ההשקפה ההפוכה כמובן נובעת מאידיאולוגיה? אתה באמת לא רואה עד כמה אתה מסתמך על הנמקות לא רציניות ולא מקצועיות? אני לא מכיר את הספר של יאירה אמית, אבל אני מכיר את הגישה הכללית. כמו שאמרת... "לכולם יש אג'נדה", ואת שלה אני יכול לנחש מלכתחילה. ובכלל, אין לי כבוד גדול לחוקרי ספרות המתחזים לחוקרי מקרא. ידוע לי שזרטל לא מקבל את המקרא כמות שהוא. אני אפילו יכול להפנות אותך לפרקים הרלוונטיים בספרו "עם נולד". מן הסתם גם איילת מזר לא. מכיון שגם אני כמדומני לא תמיד נצמד לקונבנציה הדתית בענין הזה, אז בוא לא ניצור מצג שווא של בחירה בינארית בין היצמדות למקרא להכחשת מקרא. לגבי ניואנסים לשוניים... א. הטענה של זרטל היא הפוכה. הניואנסים הם כאלה שלא סביר שהיו עריכה מאוחרת, כי לא היו מוכרים בתקופה מאוחרת. ב. אין ויכוח בינינו שהיתה עריכה מאוחרת כלשהי. על זה מעיד ספר שופטים במפורש בפסוק: "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי-דָן, אֶת-הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן-גֵּרְשֹׁם בֶּן-מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו, הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, עַד-יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ" (שופטים י"ח, ל'). השאלה היא האם הספרים הומצאו בתקופה מאוחרת או רק לוטשו בתקופה מאוחרת מתוך חומר קדום.
 

Lakedaimon

New member
זו אכן דעתי, גם אם לא ציינצתי כך במפורש...

מעבר לכך אין "השקפה רווחת" בין החוקרים בגילמן ותמצא פה לא מעט אי הסכמות לגבי הכרונולוגיה, גם בין קולגות. הטיעונים של המאחרים בכתיבת ספרי יהושוע ושופטים הם טיעונים היסטוריוגראפים, לאו דווקא לגבי כלל הסיפורים, אלא על רובם המכריע שעבודות עריכה מאוחרות בהם מנעו (ומונעות) שימוש בהם כמקור היסטורי גרידא. אני לא אומר שהם לא נכונים, אני אומר שלא ניתן להוכיח שהם נכונים, וההבדל הוא גדול. כיוון שאין הוכחה לאוריינות או כתיבה רשמית בארץ במאה ה12-11 (ברזל 1), לא ניתן להניח שהיו מקורות כתובים עליהם יכלו הסופרים להסתמך. לגבי השמירה על קונבנציות לשוניות בהעברה בע"פ, אתה יכול להסתמך על גירסת האיליאדה והאודיסיאה, על שמירה של דקויות לשוניות ביוונית, בע"פ, בפרק זמן של 300-400 שנה מהמאורע (מלחמת טרויה) עד הכתיבה (המאה ה9-8 תחת הטירן פיזיסטראטוס). לגבי יאירה עמית, היא דווקא בצד המקראי יותר (למרות היותה "שוכנת גילמן") הייתי מציע בכ"ז שתקרא את סיפרה, ולו בשביל להבין את מקומה.
 

masorti

New member
תכף נבדוק האם יאירה אמית היא בצד המקראי...

ולשם כך נעיין במאמרה העוסק בכיבושי יהושע. להלן שתי פיסקאות עוקבות ממנו (חצי מפיסקה אחת + הפיסקה הבאה בשלמותה): ------- תחילת ציטוט ----- במציאות ההיסטורית התיישבו באזורי ההר קבוצות ממוצא מגוון, שניתן לכנותם בשם המכליל: פרוטו-ישראלים, ובהדרגה הלך וגבר שיתוף הפעולה ביניהן. יתרה מזאת, לפי תיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות, שקצר הזמן מלהתייחס אליהן במסגרת זו, אף ייתכן שחלק מן המתנחלים היו מפליטי החברה הכנענית ומקבוצות נוודים שישבו בשוליה (כך לפי חוקרים שאזכיר רק את שמותיהם: מנדנהול, גוטוולד, למכה ופינקלשטיין). מכל מקום, משחרבו הערים הכנעניות וחלק מתושביהן הפכו לנוודים, נוצר לחץ כלכלי על תושבי הפריפריה, ובעקבות זאת החל תהליך התנחלות בכל חבלי הארץ. רק משנתחזקו גורמי שוליים אלה, בימי שאול ודוד, הם נאבקו על השליטה באזור, הגדירו את זהותם כישראלית, ובהדרגה אף השתדלו להעניק צביון ייחודי למדינתם. לא נותר לנו אלא לחזור לשאלה, מדוע במאה השביעית לפסה"נ, משנתגבשה האסכולה הדויטרונומיסטית, פותחה אידיאולוגיית החרם ועוצב תאור כיבוש, שאינו אלא קונסטרוקציה ספרותית, המנותקת מן המציאות ההיסטורית שאותה היא תיארה? התשובה לשאלה זו קשורה קשר הדוק במהפכה הדתית-תרבותית שהחברה היהודאית עברה לאחר גלות ממלכת ישראל הצפונית (סוף המאה השמינית לפסה"נ). חברה זו, או לפחות האינטלקטואלים שבה, רצו להבהיר לעצמם מדוע מאיימת עליהם סכנת חורבן וגלות, או מה עליהם לעשות וכיצד לנהוג על מנת שגורלם יהיה שונה מזה של ממלכת ישראל ותושביה? הם אף שאלו במה זכה חזקיהו, שירושלים ניצלה בימיו? החיפוש אחר תשובות לשאלות אלה, ודומות להן, כיוון אותם למסקנה שמקור הרע הוא בעזיבת ה' ובהיחשפות להשפעות תרבותיות זרות, ושהנאמנות הבלבדית לאלוהי ישראל היא הערך העליון. תופעת ההתבוללות התרבותית, שהיתה תוצאה ישירה של מדיניות ההגליות האשורית, הביאה אותם למסקנה התיאורטית, שאילו סביבתם הקרובה היתה נקיה מהשפעות זרות, והעם היה נאמן לאלוהיו, פני ההיסטוריה היו שונים. כך נולדו חוק החרם, המבחין בין קרוב ורחוק, והרעיון שהפרתו, שמשמעו הותרת כנענים, עלול לחשוף את ישראל להשפעות תרבותיות שליליות. לפיכך אין בעיה בכריתת שלום עם רחוקים, אך לא עם הגבעונים היושבים בקרבם. יותר מכל יש להיזהר מהשפעתן המזיקה של התרבויות הקרובות, שהמפגש עמן הוא יום יומי. ------ סוף ציטוט --------- בפיסקה הראשונה יאירה אמית מאמצת ללא שום הסתייגות את התיזה של מנדנהול ושו"ת לפיה בני ישראל הם כנענים מקומיים שהפכו ל"עפירו" ובהדרגה התגבשו כיישות נפרדת. זו תיאוריה קיצונית אפילו יותר מתיאוריית החדירה השקטה. בפיסקה השניה מוסבר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שכל כיבושי יהושע וגם החוק המקראי של היחס לערים הכנעניות (חרם וכו') הוא המצאה של המאה השביעית ונובע משיקולים תיאולוגיים של סוף תקופת המלוכה. לפי הנ"ל, יאירה אמית נמצאת בקצה הסקלה של מכחישי המקרא. אין בינה לבין הצד המקראי ולא כלום. דרך אגב, אין שום פלא שהיא אנטי-מקראית. הנה השורה הראשונה בביוגרפיה שלה, כפי שהיא מופיעה בויקיפדיה (ההדגשות שלי): "יאירה אמית נולדה בתל אביב וקיבלה חינוך סוציאליסטי, למרות שהוריה לא נמנו על תנועת פועלים. היא למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה בתנועת נוער." עם חינוך כזה (ומן הסתם גם אינדוקטרינציה בתנועת הנוער) לא קשה לנחש את השקפת עולמה הפוליטית והתיאולוגית.
 

masorti

New member
ולגבי האוריינות והאודיסאה...

העובדה שאין עדויות לאוריינות או כתיבה רשמית במאות 11-12 אינה הוכחה שלא היתה כזו. לכן גם אי אפשר לבנות תיאוריות מתוך הנחה אקסיומטית ש"ברור שלא היתה...". הדעת נותנת שכמו שבמצרים ובמסופוטמיה היו כוהנים שתיעדו דברים והיו סופרי מלך שתיעדו דברים, כך גם אצל בני ישראל. ובכל מקרה, גם אם המסורות הועלו על הכתב רק בתקופת הממלכה המאוחדת - עדיין יש הבדל בין מסורת ששרדה בע"פ 100 שנה והגיעה למאה ה-7 אחרי 300 שנה של שימור כתוב ובין מסורת שתועדה כמעט יש מאין 400 שנה אחרי האירועים. לגבי האיליאדה והאודיסאה אין לי מושג. אני לא מתמצא בחקר היוונית העתיקה, ואיני יודע מה מתי בדיוק נכתוב היצירות ואיזה מסלול עברו עד שהגיעו אלינו.
 

Lakedaimon

New member
הנה, על האוריינות והאודיסיאה

מאמר חדש יחסית (2007) על ההעברה האוראלית של טקסט בזמן ועל האחידות שהוא מקבל תו"כ ההעברה - ביחס לאודיסיאה והאיליאדה. התיאוריה היא השהסיפורים עברו בצורה דומה, ובתקופה דומה, בשתי התרבויות. ושוב, אני מנסה להגיע לנקודת מוצא שונה ממך (זה מדהים איך אנו שוב ושוב מגיעים לאתו נושא...). בדיוק כמו ש"אי אפשר לבנות תיאוריות מתוך הנחה אקסיומטית ש"ברור שלא היתה...".", לא ניתן להניח ש"הדעת נותנת שכמו שבמצרים ובמסופוטמיה היו כוהנים שתיעדו דברים והיו סופרי מלך שתיעדו דברים, כך גם אצל בני ישראל" ללא הוכחות. אצל המצרים ותרבויות מסופוטמיה ואצל החיתים יש לנו תיעוד כתוב שנשאר ורק פה אין, אז נגיד שהגיוני להניח שאחרי 150 שנה של חפירות ארכיאולוגיות בארץ, עדיין לא מצאנו את הארכיונים? ואל תשכח שעדיין לא הוכחנו שהייתה ממלכה מאוחדת בה ניתן היה לכתוב בצורה רשמית.
 

masorti

New member
תודה...

לא התעמקתי בכל מילה במאמרים (זה כמעט 50 עמודים במצטבר), אבל ממה שראיתי שם לא התרשמתי שהמחברים מוכיחים משהו לגבי התנ"ך. (גם לגבי הומרוס מדובר בניתוחים ספרותיים שאולי נכונים ואולי לא.) במאמר השני למשל, המחבר יוצא מהאקסיומה של מקור J ומקור E לתנ"ך, ומסביר איך שני המקורות משלבים פרקים בספר בראשית. זו אינה הוכחה לקיום שני מקורות, אלא לכל היותר לשילוב מוטיבים שונים בסיפורי המקרא. בכל מקרה, לא חלקתי על עצם הטיעון של איסוף ותיעוד מסורות שעברו בע"פ. השאלה היתה לגבי אורך הזמן שבו עברו בע"פ לפני התיעוד.
 

liorper

New member
ובכל זאת, תל בטש היא תמנה לדעתכם? ולמה?

הויכוח המלומד לגבי הטקסטים התנ"כיים חשוב מאוד, אבל הסוגיה שהועלתה ל'גריל' איננה זמנם של עריכת ספרי יהושע ושופטים, אלא זיהויו של האתר תל בטש כתמנה המקראית. למיטב ידיעתי, זיהויו של תל בטש נובע מהמצאות חורבה בשם ח'ירבת תבנה מספר ק"מ ממנו (אשמח אם מישהו ירחיב על כך כאן). אותה חורבה לא נחפרה, ומכל מקום שמה הוא מקרי לחלוטין (אני כותב את דבריי מהזיכרון, ומקווה שאינני טועה כאן) וללא קשר עם תמנה. מה ניתן ללמוד מכך על דרך זיהויים של אתרים מקראיים בכלל? האם אין לפנינו מקרה, שבו אתר מסוים 'מזוהה' כדי לשוות לו חשיבות מסוימת?
 

shay4442

New member
זיהוי תל בטש(או בטאשי בשמו הערבי)

הזיהוי מתבסס על מספר נקודות: -סקר שנערך על ידי בנימין מזר ותלמידיו שמצאו במקום חרסים פלישתיים ושל תקופת הברזל 2 - בעקבות הסקר הועלתה ההצעה לזהות את תל בטש עם עקרון אחת מ-5 ערי סרני פלשתים, אבל בעקבות הגילוי של יוסי נווה את העיר עקרון כתל מקנה(דבר שהוא הגיוני בפני עצמו כאשר מדובר בתל מאוד מרשים לעומת תל בטש הצנוע) ששוכן 7 ק"מ ממערב לתל בטש. - הזיהוי אשר מקובל היום על החוקרים מתחשב בכל הנקודות הללו כאשר תל בטש הוא האתר המשמעותי היחידי שידוע עליו מתקופת הברזל ששוכן בין בית שמש לתל מקנה, ואם מקבלים את הזיהוי כעקרון הפלשתית אז הזיהוי של תל תמנה המקראי שוכן לפי תיאור הגבול הצפוני של ממלכת יהודה (יהו פרק ט"ו:י-יא) -ח'ירבת תבנה משמשת כחיזוק הזיהוי כשם שקפץ ונשתמר בח'ירבת קרובה לתל בטש אין ספק שהזיהוי במיוחד אצל המפקפקים באמינות המקרא הוא בעייתי והוא ישאר ככה עד שימצא הוכחה לכאן או לכאן -המספר של אתרים ארכיאולוגים שזוהו באופן מוחלט כדוגמת תל גזר שמסביבו נמצאו כ-11 כתובות גבול הלניסטיות עם החריטה של גזר, או תל דן שזוהה בודאות לפי כתובת הקדשה לאל מהתקופה הקלאסית שנמצאה בתל שאומרת:"לאל אשר בדן", או בתל חצור שנמצאו בו 3 תעודות כתובות באכדית מתקופת הברונזה שנושאות את השם "חצור" הם מיעוטים
 

shay4442

New member
אופס, וכמובן שכחתי את החשוב מכל ארכיאולוגיה

הנקודות שציינתי היו מבוססות על גיאוגרפיה היסטורית שכללה היקשים לוגים וקצת סקרים אבל מאז שבנימין מזר, יוחנן אהרוני, ויוסף נוה העלו את טענותיהם שתל בטאשי= העיר תמנה המקראית , עמיחי מזר הספיק לחפור את התל אז בואו נראה מה הוא מצא שם: - שכבה V: עיר פלשתית מאות 11-12 לפני הספירה יוצר קורלציה עם הצגת תמנה כעיר פלשתית על גבול ישראל פלשת בסיפורי שמשון - שכבה IV: עיר מן המאה ה-10 בעלת מאפיינים יהודאים תמונה שמשקפת את ימי דוד מהמקרא שמופיע ביהושע י"ט 43 ברשימת ערי דן(שיש הרואים ברשימה את תקופת הממלכה המאוחדת) - שכבה III עיר מבוצרת מן המאה ה-8 לפני הספירה נחרבה בשנת 701 לפני הספירה(לפי מזר כמובן)נתון שיוצר קורלציה עם האנאלים של סנחריב שבו המלך האשורי אומר:"על אתקה ותמנה צרתי,כבשתי אותן ונשאתי את שללן, אל עקרון קרבתי,והרגתי את אשר מרדו"
 
למעלה