בשנה שעברה, בדרך לגן הילדים
פגשנו , אני והעכברון חלזון אחד עם כל הווילה על הגב. הוא באושר מלא ואני קצת פחות שמחה. הוא רצה להביא את הקומפלקס לגן אני אמרתי לו"רק אם אתה לוקח אותו בידיים שלך" המחשבה שאשים את השבלול בכף ידי והוא עוד יוציא את הראש לראות מה מזג האוויר,עשתה לי צמרמורת קלה. האיש הצעיר שלי, בלי היסוס לוקח את השבלול לידו מתבונן בו היטב. החלזון לא יוצא למרות השירה הידועה. ואז הוא רואה שהחלזון עם חור גדול . ואומר: "אה, יש לו חלון גדול בגג של הבית בטח הלך לבקר חברים דרך החלון" לא חשבתי שאני צריכה לגלות לו את עובדות החיים (או החלזונות המתים). לפני שבוע, פגשנו בחצר את הנוזליים הריריים האלו, והוא מרים אותו ביד ואומר לי- "תראי ,אנחנו צריכים לחפש את הבית שלו עם החלון הגדול בגג. הוא בטח לא מצא אותו עדיין" מי חשב שהוא זוכר אותו בכלל?