אתנה
מתוך ויקיפדיה: היסטוריה אתנה היתה אלה באיזור יוון וטורקיה עוד לפני בואם של היוונים. שמה נגזר משפה קדומה מאיזור מיקנה, ופירושה - אבוד. אתנה מתקשרת לרוב עם העיר אתונה, במקור - צורת הריבוי של אתנה, כיוון ששם היא שלטה במסדר על שמה, בתקופה העתיקה של יוון. בפנתאון האולימפי, אתנה נולדה מראשו של זאוס, והיתה לבתו האהובה ביותר. הולדתה מתוארת במספר גרסאות שונות. באחת, זאוס שכב עם מתיס, אלת הערמומיות, אך רק לאחר מכן החל לחשוש מהתוצאות שכן היתה נבואה שילדיה של מתיס יהיו חזקים יותר מזאוס עצמו. אולם היה זה מאוחר מדי : מתיס הרתה. היא החלה מיד בהכנת גלימה וקסדה לילדתה העתידית. קולות הפטיש בזמן שהכינה את הקסדה גרמו לזאוס כאבים חזקים, ופרומתאוס, הפיסטוס, הרמס או פלאמון (תלוי באיזה מקור מדובר) ביקע את ראשו של זאוס עם גרזן מינואית דו ראשית ("לאבריס"). כתוצאה מכך בקעה אתנה מראשו, בוגרת וחמושה בנשק רב, וזאוס עצמו לא סבל רבות מהאירוע. אתנה היתה פטרונית של אריגה ואומניות אחרות, כמו כן - חוכמה וקרב. בשונה מארס , אשר היה חמום-מוח ולא מהימן בקרב, אתנה התרכזה באסטרטגיה וטקטיקות. אתנה עזרה ליוונים במלחמת כנגד טרויה, וליוותה את אודיסאוס הערמומי בדרכו הביתה. [עריכה] אתנה באמנות אתנה מתוארת באמנות הקלאסית כאישה הלובשת שריון, נושאת רומח ומגן עם ראשה של מדוזה הגורגונה מוטבע עליו. בצורה זו היא תוארה בפסל הזהב והשנהב המפורסם של פידאס בפרתנון באקרופוליס שבאתונה. פסל זה נאבד במהלך ההיסטוריה. כמו כן, אתונה תוארה עם ינשוף, סמל לחוכמה, היושב על אחת מכתפיה. בעבודות מוקדמות יותר, כמו בדיוקנות של אתנה על אגרטלים, האלה מתוארת עם כמה מתכונותיה המינואיות, כגון כנפיים גדולות. [עריכה] כינויים בתפקידה כשופטת במשפטו של אורסטס על רצח אמו, קליטמנסטרה (בו הוא זוכה מאשמה), אתנה קיבלה את הכינוי "אתנה אריה" (Athena Areia). אתנה קושרה רבות עם האלה האגאית המקומית, אפהאה (Aphaea). היא כונתה "אתנה ארגנה" (Athena Ergane) כפטרונית של אומנים ופעלולנים. הרבה פעמים היא קושרה עם הכינוי "פאלאס אתנה". פאלאס היתה דמות מעורפלת - לפעמים גבר, לפעמים אשה, אך תמיד בהקשר לאתנה. היא הרגה את פאלאס בשגגה, ולאחר מכן לבשה את עור העיזים שלו/ה המקושט עם נחשים שטנים, כקמע השומר עליה. בפרתנון סגדו לאתנה עם הכינוי "אתנה פרטהנוס". בקרבות היא כונתה "אתנה פרומצ'וס". כמגינת העיר אתונה ואקרופוליס, היא נשאה את הכינוי "אתנה פוליאס" ("של העיר"). [עריכה] אפיזודות [עריכה] אריקטוניוס לפי אפולודורוס, הפיסטוס ניסה לאנוס את אתנה אך כשל. זרעו נשפך על האדמה וכך נולד אריקטוניוס. אתנה אימצה וגידלה אותו, למרות שלא היה בנה. בגרסה אחרת, הזרע נחת על רגלה של אתנה, והיא ניגבה אותו עם פיסה של צמר ולאחר מכן זרקה על האדמה. וכך, אריקטוניוס נולד מהאדמה ופיסת הצמר. גרסה שלישית גורסת שהפיסטוס רצה להינשא לאתנה, אולם היא נעלמה ממיטת הכלולות, ולכן הוא פלט את זרעו על האדמה. אתנה נתנה לשלוש אחיות, הרסה, פנדרוסוס ואגלאולוס, את התינוק בקופסא קטנה, והזהירה אותן שלא לפתוח אותה לעולם. אגלאולוס והרסה פתחו את הקופסא אשר הכילה את המלך לעתיד של אתונה, אריקטוניוס. המראה גרם לשתיהן להשתגע ולבסוף שתיהן התאבדו על ידי קפיצה מהאקרופוליס. גרסה אלטרנטיבית של אותו הסיפור גורסת שבזמן שאתנה הלכה להביא הר בכדי להשתמש בו באקרופוליס, שתי האחיות פתחו את הקופסא. עורב שצפה בנעשה אף לאתנה וסיפר לה זאת. האחרונה התכעסה מאד והפילה את ההר (כיום הר ליקבטוס). גם כאן, הרסה ואגלאולוס השתגעו, והתאבדו על ידי קפיצה מעל צוק. אריקטוניוס הפך מאוחר יותר למלך אתונה, והביא לשינויים מועילים רבים בתרבות אתונה. בזמן שלטונו, אתנה הגנה עליו באדיקות. [עריכה] אתונה אתנה התחרתה עם פוסידון על תואר האל-פטרון של העיר אתונה. הם הסכימו שכל אחד ייתן לאתונאים מתנה אחת והאתונאים יחליטו איזו מתנה הם מעדיפים. פוסידון הכה על האדמה עם קלשונו, ומעיין התפרץ מהבקע; המים היו מלוחים ולא שמישים במיוחד. לעומתו, אתונה נתנה לאתונאים את עץ הזית הראשון שלהם. האתונאים (או מלכם, צקרופס) קיבלו את עץ הזית, והפכו את אתנה לפטרונם, כיוון שהעץ נתן להם מזון, שמן ועץ לבניה. אתנה היתה אלה פטרונית של ערים נוספות, המפורסמת שבהם היא ספרטה. [עריכה] ארכנה אישה בשם ארכנה התפארה שהיא אורגת טוב יותר מאתנה, אלת האריגה, בין היתר. אתנה באה אליה מחופשת לאשה זקנה ואמרה לארכנה להתחרט על ההיבריס (חטא הגאווה) שלה, אולם ארכנה עשתה ההפך וקראה תיגר על אתנה. האשה הזקנה הורידה את תחפושתה והתחרות החלה. אתנה ארגה איור המתאר את סכסוכה עם פוסידון על העיר אתונה, בזמן שארכנה ארגה איור המתאר מעשים נועזים רבים של זאוס. אתנה כעסה מאד ממיומנותה של ארכנה (התחרות מעולם לא הוכרעה), והנושא שבחרה, והכתה את ארכנה עם רגשות אשמה חזקים. ארכנה תלתה את עצמה, ואתנה הפכה אותה לעכביש הראשון. [עריכה] פרסאוס ומדוזה אתונה הנחתה את פרסאוס בחיסולה של מדוזה, אשר היתה אחת מהגורגונות, ומבטה הפך אנשים לאבן. לאחר חיסולה, אתנה זכתה בראשה של מדוזה, אותו הטביעה על מגנה. [עריכה] הרקולס אתנה הנחתה את הרקולס כיצד להוריד את העור מאריה נימני, על ידי שימוש בציפורניו של האריה עצמו בכדי לחתוך דרך עורו העבה. הרקולס הפך את עורו של האריה לבגד המסמל את האירוע, ביחד עם פיסת העץ של זית אשר השתמש בה בעת הקרב. אתנה עזרה להרקולס גם באירועים אחרים. היא עזרה לו לנצח גם את ציפורי סטימפליה, ביחד עם הפיסטוס. [עריכה] טירסיאס וקאריקלו אתנה עיוורה את טירסיאס לאחר שהוא ראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אולם אתנה לא יכלה, ובמקום זאת העניקה לו יכולת נבואה.
מתוך ויקיפדיה: היסטוריה אתנה היתה אלה באיזור יוון וטורקיה עוד לפני בואם של היוונים. שמה נגזר משפה קדומה מאיזור מיקנה, ופירושה - אבוד. אתנה מתקשרת לרוב עם העיר אתונה, במקור - צורת הריבוי של אתנה, כיוון ששם היא שלטה במסדר על שמה, בתקופה העתיקה של יוון. בפנתאון האולימפי, אתנה נולדה מראשו של זאוס, והיתה לבתו האהובה ביותר. הולדתה מתוארת במספר גרסאות שונות. באחת, זאוס שכב עם מתיס, אלת הערמומיות, אך רק לאחר מכן החל לחשוש מהתוצאות שכן היתה נבואה שילדיה של מתיס יהיו חזקים יותר מזאוס עצמו. אולם היה זה מאוחר מדי : מתיס הרתה. היא החלה מיד בהכנת גלימה וקסדה לילדתה העתידית. קולות הפטיש בזמן שהכינה את הקסדה גרמו לזאוס כאבים חזקים, ופרומתאוס, הפיסטוס, הרמס או פלאמון (תלוי באיזה מקור מדובר) ביקע את ראשו של זאוס עם גרזן מינואית דו ראשית ("לאבריס"). כתוצאה מכך בקעה אתנה מראשו, בוגרת וחמושה בנשק רב, וזאוס עצמו לא סבל רבות מהאירוע. אתנה היתה פטרונית של אריגה ואומניות אחרות, כמו כן - חוכמה וקרב. בשונה מארס , אשר היה חמום-מוח ולא מהימן בקרב, אתנה התרכזה באסטרטגיה וטקטיקות. אתנה עזרה ליוונים במלחמת כנגד טרויה, וליוותה את אודיסאוס הערמומי בדרכו הביתה. [עריכה] אתנה באמנות אתנה מתוארת באמנות הקלאסית כאישה הלובשת שריון, נושאת רומח ומגן עם ראשה של מדוזה הגורגונה מוטבע עליו. בצורה זו היא תוארה בפסל הזהב והשנהב המפורסם של פידאס בפרתנון באקרופוליס שבאתונה. פסל זה נאבד במהלך ההיסטוריה. כמו כן, אתונה תוארה עם ינשוף, סמל לחוכמה, היושב על אחת מכתפיה. בעבודות מוקדמות יותר, כמו בדיוקנות של אתנה על אגרטלים, האלה מתוארת עם כמה מתכונותיה המינואיות, כגון כנפיים גדולות. [עריכה] כינויים בתפקידה כשופטת במשפטו של אורסטס על רצח אמו, קליטמנסטרה (בו הוא זוכה מאשמה), אתנה קיבלה את הכינוי "אתנה אריה" (Athena Areia). אתנה קושרה רבות עם האלה האגאית המקומית, אפהאה (Aphaea). היא כונתה "אתנה ארגנה" (Athena Ergane) כפטרונית של אומנים ופעלולנים. הרבה פעמים היא קושרה עם הכינוי "פאלאס אתנה". פאלאס היתה דמות מעורפלת - לפעמים גבר, לפעמים אשה, אך תמיד בהקשר לאתנה. היא הרגה את פאלאס בשגגה, ולאחר מכן לבשה את עור העיזים שלו/ה המקושט עם נחשים שטנים, כקמע השומר עליה. בפרתנון סגדו לאתנה עם הכינוי "אתנה פרטהנוס". בקרבות היא כונתה "אתנה פרומצ'וס". כמגינת העיר אתונה ואקרופוליס, היא נשאה את הכינוי "אתנה פוליאס" ("של העיר"). [עריכה] אפיזודות [עריכה] אריקטוניוס לפי אפולודורוס, הפיסטוס ניסה לאנוס את אתנה אך כשל. זרעו נשפך על האדמה וכך נולד אריקטוניוס. אתנה אימצה וגידלה אותו, למרות שלא היה בנה. בגרסה אחרת, הזרע נחת על רגלה של אתנה, והיא ניגבה אותו עם פיסה של צמר ולאחר מכן זרקה על האדמה. וכך, אריקטוניוס נולד מהאדמה ופיסת הצמר. גרסה שלישית גורסת שהפיסטוס רצה להינשא לאתנה, אולם היא נעלמה ממיטת הכלולות, ולכן הוא פלט את זרעו על האדמה. אתנה נתנה לשלוש אחיות, הרסה, פנדרוסוס ואגלאולוס, את התינוק בקופסא קטנה, והזהירה אותן שלא לפתוח אותה לעולם. אגלאולוס והרסה פתחו את הקופסא אשר הכילה את המלך לעתיד של אתונה, אריקטוניוס. המראה גרם לשתיהן להשתגע ולבסוף שתיהן התאבדו על ידי קפיצה מהאקרופוליס. גרסה אלטרנטיבית של אותו הסיפור גורסת שבזמן שאתנה הלכה להביא הר בכדי להשתמש בו באקרופוליס, שתי האחיות פתחו את הקופסא. עורב שצפה בנעשה אף לאתנה וסיפר לה זאת. האחרונה התכעסה מאד והפילה את ההר (כיום הר ליקבטוס). גם כאן, הרסה ואגלאולוס השתגעו, והתאבדו על ידי קפיצה מעל צוק. אריקטוניוס הפך מאוחר יותר למלך אתונה, והביא לשינויים מועילים רבים בתרבות אתונה. בזמן שלטונו, אתנה הגנה עליו באדיקות. [עריכה] אתונה אתנה התחרתה עם פוסידון על תואר האל-פטרון של העיר אתונה. הם הסכימו שכל אחד ייתן לאתונאים מתנה אחת והאתונאים יחליטו איזו מתנה הם מעדיפים. פוסידון הכה על האדמה עם קלשונו, ומעיין התפרץ מהבקע; המים היו מלוחים ולא שמישים במיוחד. לעומתו, אתונה נתנה לאתונאים את עץ הזית הראשון שלהם. האתונאים (או מלכם, צקרופס) קיבלו את עץ הזית, והפכו את אתנה לפטרונם, כיוון שהעץ נתן להם מזון, שמן ועץ לבניה. אתנה היתה אלה פטרונית של ערים נוספות, המפורסמת שבהם היא ספרטה. [עריכה] ארכנה אישה בשם ארכנה התפארה שהיא אורגת טוב יותר מאתנה, אלת האריגה, בין היתר. אתנה באה אליה מחופשת לאשה זקנה ואמרה לארכנה להתחרט על ההיבריס (חטא הגאווה) שלה, אולם ארכנה עשתה ההפך וקראה תיגר על אתנה. האשה הזקנה הורידה את תחפושתה והתחרות החלה. אתנה ארגה איור המתאר את סכסוכה עם פוסידון על העיר אתונה, בזמן שארכנה ארגה איור המתאר מעשים נועזים רבים של זאוס. אתנה כעסה מאד ממיומנותה של ארכנה (התחרות מעולם לא הוכרעה), והנושא שבחרה, והכתה את ארכנה עם רגשות אשמה חזקים. ארכנה תלתה את עצמה, ואתנה הפכה אותה לעכביש הראשון. [עריכה] פרסאוס ומדוזה אתונה הנחתה את פרסאוס בחיסולה של מדוזה, אשר היתה אחת מהגורגונות, ומבטה הפך אנשים לאבן. לאחר חיסולה, אתנה זכתה בראשה של מדוזה, אותו הטביעה על מגנה. [עריכה] הרקולס אתנה הנחתה את הרקולס כיצד להוריד את העור מאריה נימני, על ידי שימוש בציפורניו של האריה עצמו בכדי לחתוך דרך עורו העבה. הרקולס הפך את עורו של האריה לבגד המסמל את האירוע, ביחד עם פיסת העץ של זית אשר השתמש בה בעת הקרב. אתנה עזרה להרקולס גם באירועים אחרים. היא עזרה לו לנצח גם את ציפורי סטימפליה, ביחד עם הפיסטוס. [עריכה] טירסיאס וקאריקלו אתנה עיוורה את טירסיאס לאחר שהוא ראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אולם אתנה לא יכלה, ובמקום זאת העניקה לו יכולת נבואה.