אתן יודעות

[תמרה45]

אתן יודעות

שיש מנהג כזה בבתי ספר, כך התגלה לי, שבו לפני טקסי השקילה
עושות הילדות תחרות מי מצליחה יותר ימים לא לאכול... העיקר שתהיינה רזות.
נורא איך הלא נורמלי משתלט והופך להיות נורמלי.

 

[אלומת האור]

על מה את מדברת?

טקסי שקילה? בבתי ספר? מה זה?

 

[תמרה45]

עושים מעקב

אחרי משקל וגובה, לפי כל מיני מתאמים וסולמות שעל פיהם מכריזים אם ילד או ילדה שמנים מידי או רזים מידי, גבוהים מידי או נמוכים מידי.
ללא שום התבוננות ובדיקה ממה מורכבת תזונתו של הילד.

 

[amit813]

שלום

עושים מעקבים בערך כל שנתיים בביתי ספר יסודיים תיכוניים ועל תיכוני, נכנסים בשלישיות אל אחות בית הספר נשקלים ומודדים גובה. אני זוכרת את זה כמשהו מאוד מאוד מביך, אינטימי ולא נעים... וכן הייתה ״תחרות״ כזו מי הכי רזה, הכי גבוהה... וכו.... אולי זה משהו שצריך להוציא מבתי הספר מה דעתכן??

 

[תמרה45]

בפורמט הנוכחי של איך שדברים מתנהלים עכשיו

בטוח שאסור להמשיך.

 

[התקווה שבתוכי]

תמרה

אני אחות בית ספר, ומה שאת מתארת פה פשוט לא מתרחש במציאות.
כדאי מאוד לדעת על מה את כותבת לפני שאת מעלה כזה נושא.

אנחנו לא יכולות להגיד לאף ילד אם הוא שמן או רזה, גבוה או נמוך, אנחנו מדברות על אחוזונים בלבד.
כל חריגה אנחנו מפנות לרופא לבדיקה מעמיקה. אנחנו חייבות להסתכל על הילד בכללותו, כולל תזונה ופעילות גופנית, ואפילו (תתפלאי) לבחון איך הילד לבוש והאם יש חשד להזנחה או התעללות.
כל ילד נכנס לבד לחדר, ונשקל עם בגדים.

אין ״טקסי שקילה״ , לרוב הילדים אפילו לא יודעים מתי זה יתרחש, וזה מתבצע בכיתות א׳ וז׳ בלבד.

אז בבקשה, פעם הבאה לברר לפני שאת כותבת.
(מזמן לא הצליחו לעצבן אותי ככה)

 

[תמרה45]

יואו, איכשהוא ראיתי את זה רק עכשיו..

מתנצלת על העצבון..
ממש לא היה בכוונתי להביא אינפורמציה לא נכונה ואני מתנצלת על כך.
את צודקת שכנראה צריך לברר יותר,
אני שמעתי את הדברים האלו מדיאטנית שמטפלת בבנות עם הפרעות אכילה,
היא אמרה לנו את זה בהקשר של איך הפרעת אכילה יכולה להתפתח כבר בגיל מאוד צעיר.
בעתיד, אקח בערבון מוגבל ואברר יותר לעומק דברים, לקח חשוב.
אולי אפילו אביא את זה לתשומת לבה של הדיאטנית הנ"ל.
{למה יצאת אבל מתוך נקודת הנחה שהבאתי אינפורמציה כזו סתם על בסיס עצמי?
סמכתי על אותה דיאטנית ועל המקורות שלה, אולי צריך לברר עוד, אבל עדיין זה לא משהו שהבאתי משום מקום..}.
יאללה יהיה בסדר.. יום טוב,
תמרה.

 

[ל3]

אחוזונים

לפי דעתי אנחנו נוהגים לתת ציונים לילדים מהרגע שהם נולדים- אפגר, אחוזונים, מחשבוני התפתחות, מבדקי משכל וכו' וכו'. גם אני אחות במקצועי ומסביבי רואה הורים לחוצים מכל סטייה מאחוזון- הילד שלי לא בסדר, הילד שלי בפערים וכו'. זו בעייה ובעייה חמורה לא של הילדים אלה של הסביבה. למן הרגע שהם נולדים אנחנו ההורים בתחרות מי יותר טוב, מי מצטיין, מי "עומד בתקן". אחרי זה מה הפלא שאנחנו נהפכים לחברה יותר ויותר תחרותית מה שמקרין לילדים שלנו שאחרי זה נהפכים בעצמם ל"מי יותר מוצלח"- מי יותר חברותי, מי יותר מצליח בלימודים, מי מצליח להיות הכי רזה וכו'. אני לא חושבת שיש פתרון אחר לשיטת "האחוזונים" כי כן צריך לבדוק התקדמות תקינה של ילד על פי סקלות נורמטיביות תואמות גיל אבל אני חושבת שהבעייה נעוצה בנו החברה- אם הילד סטה קצת מהאחוזון או לחלופין לא הביא 100 במבחן או לא הכי מקובל זו לא טרגדייה. העיקר שיהיה בריא ומאושר עם מי שהוא ומה שהטבע נתן לו
סתם נקודה למחשבה.....

 

[קולדון]

אני זוכרת את השקילה הזו

לצערי, אני זוכרת גם את השקילה של כיתה א' וב' (עברתי בכיתה ב לב"ס אחר שכנראה בו מקיימים את המדידות האלו בכתה ב ולא א), כבר הייתי בהפרעות אכילה ואני זוכרת כמה שקלת וכמה כל מיני ילדים ששאלתי אותם, שקלו.

בכתה ז,
אני גם זוכרת שזה כן מאוד השפיע, בעיקר על הבנות
יש לזה השפעה.
מצד שני להכל יש השפעה- כל הפרסומות, טלוויזיה וכו, ואי אפשר להאשים את הבדיקות הללו בהפרעות אכילה שילדים מפתחים.

 

[levshavur]

אני חושבת...

תמרה יקרה שלום,
כיף לי לראות אותך פה , מה שלומך?
לגבי השקילות, אני חושבת שהדרך היחידה למנוע את ההתנהגויות האלה בבתי הספר היא ללמד את הילדים (ובמיוחד בני נוער) על תזונה נכונה מצד אחד, ומצד שני גם ללמד על קבלת האחר והשונה, כך שאפילו אם ילדה או ילד הם שמנים לא יתייחסו אליהם בצורה מכוערת...זה עניין של הסברה ומודעות. זה כמו שכשבאתי ללמד בהתנדבות ציור במועדונית לילדות עם בעיות רגשיות, אפשרתי להן לשאול את כול השאלות שבאו להן לראש, ועניתי להן בסבלנות על הכול, בצורה מכבדת ומצד שני ברמה שהן יכלו להבין. אחרי מפגש אחד או שניים הן התייחסו אליי באופן רגיל לגמרי, כאילו אין לי בכלל מוגבלות, להפך- אני חושבת שהן העריכו אותי. נוצר איתן קשר חם ומרגש מאוד.
כיום יש פרויקט של 'נגישות ישראל' להסביר בבתי ספר על מוגבלויות ולתת לילדים להתנסות באיך מרגיש אדם עם מוגבלות (כמו לדוגמה לטעום גלידה עם עיניים מכוסות או לנסות לנסוע בכיסא גלגלים...אבל לצערי זה פרויקט ראשוני ונעשה במעט מדיי בתי ספר...
יכול להיות שבתיכונים היה שווה להסביר לנוער גם על הפרעות אכילה, ועל הסיכונים הכרוכים בכך (רצוי על ידיי מישהי שבעבר הייתה עם ה"א) זה אולי ייפתח להם את העיניים שהרזון זה לא האידאל...
לבשה.