אתמול...

Mrs.Dvash

New member
אתמול...

היה יום לא טוב. אתמול... בכיתי. אתמול... ניסיתי ולא הצלחתי. התאמצתי ממש אבל החיוך לא עלה. אמא באה והכינה לי מרק. פאטמה באה וראינו ביחד סרט. ליאורה באה וישבנו ודברנו וקבלתי חיבוק ונשיקה. אבא התקשר מחו``ל ומסר נשיקות. ואני ממש התאמצתי, ולא לא הצלחתי. עד שהלכתי לדואר והגיעה לי חבילה ובתוכה היה החיוך. בתוכה הייתה השמש. בתוכה הייתה האהבה [שהיא לפעמים חזקה יותר מאהבת חברים]. בתוכה הייתה אהבת הידידות. ידעתי שמישהו חושב עליי. ידעתי, שמישהו אוהב אותי ורוצה שיהייה לי טוב. ידעתי והחיוך עלה והשמש זרחה ונעמדתי על הכביש בתוך הגשם והתחממתי... לך, לך, לך, מווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההההההההההההה תודה.
 

Mrs.Dvash

New member
אני חייבת להגיד, ולתת את הקרדיט

לא לי אלא לאנשים שפה, ובמיוחד לו, בגלל שרק מכם אני לומדת, רק מכם אני מתחזקת ובוכה וכואבת ושמחה. אנשים גדולים הם בעצם אנשים קטנים שמורכבים מחתיכות חתיכות של אנשים גדולים שנמצאים סביבם. ואיי! זו האמת.
 

PoshKale

New member
:)

לשמוע את קולך השמח, והתודה שלך, עשתה אותי יותר שמח ממך :)
 

tairon

New member
מאחל לך חבילות כאלו..

כל הזמן .... והעיקר מה שגורם לך אושר לנצור ולשמור כי כאלו הם נדירים
 
למעלה