אתמול..

[taltallim]

אתמול..

כן זה היה אתמול, בין העבודה, לנסיעות, לשאר הענינים החשובים... מצאתי גם את הזמן לגזום את הדילדול הזה שהיה פעם קשר של שנים רבות עם חברה. ולא, זה לא נהפך לדילדול בין יום או יומיים... ואם מסתכלים טוב אחורה אז הרמזים היו פזורים שם לאורך השנים. וכן, אני יודעת שזה היה הדבר הנכון לעשות... ואולי גם אופטימי - שכן עכשיו יש מקום לצמיחתו של קשר בריא יותר. אבל היום יש לי מן תחושה כבדה ומהורהרת... וכמה עוד בחיים האלה אצטרך להפרד... שוב ושוב. תלתלים.

 

[chirab]

תלתלית

הזכרת לי נושא חשוב ``פרידות`` - אין לי שום אנרגיה לפרידות. שום שום שום, ולכן, אולי עלי להתוודות ולומר שאולי גם להתחלות אין לי כוח..... ולעניינך, אני ממש בעד ניקוי שולחן מפקידה לפקידה, והכי חשוב, מי שלא בא לך עליו - בלי סנטימנטים - יללא ביי - כמאמר השיר

 

[argos]

``אז תאכלי החודש מקופסה``...

כבר אמרו שקשה למצוא קשר משמעותי. קשר עמוק וטוב. אבל לא צריך להתיאש ולהגיד לא בא לי להפרד אז אני לא אכיר. זו לא דרך נבונה. צריך להתיחס לכל מקרה לגופו ואולי לשנות הגישה. להנות יותר מההיכרויות, מהרומנטיקה, מההתחלות החדשות. אני חושב שצריך ואפשר להנות מזה בלי להתעסק יותר מדי בשאלה מה יהיה ? זה יחזיק הפעם או לא ? וכו`. בהצלחה

 

[chirab]

תודה חמוד...

 

[taltallim]

ארגוס

וואללה, נראה לי מנות הקרב שאכלת אולי עלו קצת לראש השזוף שלך... כי לא כ``כ ברור לי למי ענית ועל מה התיחסת... (כנראה לשירה כי עכשיו אני רואה שהיא גם הודתה לך.... חמודי). מכל מקום, גישת ה``כאן ועכשיו`` שלך נכונה במובן הזה שתמיד עדיף לחיות את ההווה במקום לבזבז אותו במחשבות וציפיות לעתיד... אם לזה התכוונת. אבל אתה יודע... השכל מבין הרבה יותר מהר מהלב... וכדאי לתת גם את הזמן שלו... להבין, להסתכל פנימה, להשתנות - זה גם חלק מההווה - לא? תלתלים.

 

[taltallim]

את כל כל צודקת

שירה`לה, ``ניקוי שולחן`` זה דימוי שאני באופן אישי מאד מתחברת אליו. אבל כמה דם, יזע ודמעות צריך כדי ``לנקות``, וכמה מהר הוא שוב מתמלא בזבל מנטלי ואחר - גם כשבטוחים שאין אנרגיה לכלום ממש כלום. זה היה באופן כללי, וביתר ספציפיות... את מוצאת חן בעיני - יש לך ראש טוב, עיניים בוחנות ולב שמרגיש. סופשבוע נעים לך יקירתי - ולכולנו. תלתלים.

 

[אור-לך]

כן, פרידות הן תמיד עצובות

במיוחד לאחר קשר של שנים רבות. גם לי היתה פעם חברה טובה שהקשר איתה הלך והידלדל, ולא היה מן הנמנע אלא לנתק את הקשר. אך היום, לאחר שלוש שנים, מצאנו שוב את הדרך לחברות בינינו, ואני מוכרחה לציין שהקשר הרבה יותר טוב. אנו יוצרים במהלך חיינו הרבה קשרים, חלקם משמעותיים יותר עבורנו וחלקם פחות. יש קשרים שפשוט מיצו את עצמם ולפעמים צריך לדעת להרפות. אני חושבת שהקשרים היותר משמעותיים שלנו תמיד יהיו שם, גם אם לפעמים צריך לעשות הפסקה, לאחר זמן מה, אם זה באמת חשוב לנו, ניתן למצוא את הדרך חזרה. עם המון אופטימיות... אור.

 

[taltallim]

האור שבקצה המנהרה

אני יודעת יקירתי, מכירה מקרוב באופן אישי צמוד ולוחץ את הנושא הכאוב הזה - כולנו כאן קצת בגללו לא? כותבים מהמקום של הפצעים והצלקות האלה. וכן, יכולה להתחבר לאופטימיות שלך כי היא שם... סוף סוף הגענו לגיל שבו יודעים שזה אור שבקצה המנהרה ולא פנסי הרכבת שבדרך לדרוס אותנו... אור - לכולנו, תלתלים.