אתמול
הייתי בראיון בקסטרו. הם עומדים לפתוח קומפלקס אופנה בידורי ע-נ-ק-י שיתפרס על חצי מדיזנגוף סנטר, והם צריכים מן הסתם, עובדים. אז התלבשתי יפה, דפקתי לוק כמיטב יכולתי, ויצאתי למטה שלהם בבת ים. אחרי שעה נסיעה (הפקקים של הבוקר באיילון) הגעתי. המזכירה הפנתה אותי לאולם רחב ידיים, שם ישבו כ-20 איש סביב שולחן ומילאו קורות חיים. מלאתי גם אני. עברו חלפו להם 20 דקות, כולם סיימו ממזמן את הטפסים, בחדר שררה דממת מוות, משום מה האוירה היתה מתוחה מאוד, ללא שום סיבה מוצדקת לדעתי. סוף סוף נכנסה המנכ"לית, ואיתה עוד בחורה גבוהה דקת גיזרה, נראה היה כאילו עברה זה עתה מתחת למגהץ קיטור כבד משקל. היא הסיברה לנו שהראיון יהיה בנוי בשלבים, לא הבנתי למה כל כך חשובים השלבים פה, אבל נו, שיהיה.. אחרי מספר דברי פתיחה משעממים על קסטרו היא הכריזה על משחק קבוצתי: חולקנו לשלשה קבוצות, כל קבוצה היתה צריכה להשיג מספר מטבעות רב יותר ובכך לנצח. במהלך המשחק היינו אמורים לגלות כושר מנהיגות יכולת ניהול משא ומתן וכישורים חייתיים אחרים. בקיצור- כל מה שאין בי. המשחק נגמר-הפסקה של חמש דקות. בתום ההפסקה כונסנו שוב, הפעם היתה בידה רשימה, "כל מי שאני אקרא בשמו עכשיו-נשאר, מי שלא-הולך הביתה".. אני כמו עשרה אחרים, הלכנו הביתה.. אבל לפני שהלכתי, השארתי בידה של הפקידה דיסקט עם סרטון שעשיתי לקסטרו, הסרטון עוד לא גמור, אבל אני מקווה שבמחלקת הגרפיקה שלהם התפנתה איזו משרה בשבילי.. המממ מה דעתכם על הסרטון?
הייתי בראיון בקסטרו. הם עומדים לפתוח קומפלקס אופנה בידורי ע-נ-ק-י שיתפרס על חצי מדיזנגוף סנטר, והם צריכים מן הסתם, עובדים. אז התלבשתי יפה, דפקתי לוק כמיטב יכולתי, ויצאתי למטה שלהם בבת ים. אחרי שעה נסיעה (הפקקים של הבוקר באיילון) הגעתי. המזכירה הפנתה אותי לאולם רחב ידיים, שם ישבו כ-20 איש סביב שולחן ומילאו קורות חיים. מלאתי גם אני. עברו חלפו להם 20 דקות, כולם סיימו ממזמן את הטפסים, בחדר שררה דממת מוות, משום מה האוירה היתה מתוחה מאוד, ללא שום סיבה מוצדקת לדעתי. סוף סוף נכנסה המנכ"לית, ואיתה עוד בחורה גבוהה דקת גיזרה, נראה היה כאילו עברה זה עתה מתחת למגהץ קיטור כבד משקל. היא הסיברה לנו שהראיון יהיה בנוי בשלבים, לא הבנתי למה כל כך חשובים השלבים פה, אבל נו, שיהיה.. אחרי מספר דברי פתיחה משעממים על קסטרו היא הכריזה על משחק קבוצתי: חולקנו לשלשה קבוצות, כל קבוצה היתה צריכה להשיג מספר מטבעות רב יותר ובכך לנצח. במהלך המשחק היינו אמורים לגלות כושר מנהיגות יכולת ניהול משא ומתן וכישורים חייתיים אחרים. בקיצור- כל מה שאין בי. המשחק נגמר-הפסקה של חמש דקות. בתום ההפסקה כונסנו שוב, הפעם היתה בידה רשימה, "כל מי שאני אקרא בשמו עכשיו-נשאר, מי שלא-הולך הביתה".. אני כמו עשרה אחרים, הלכנו הביתה.. אבל לפני שהלכתי, השארתי בידה של הפקידה דיסקט עם סרטון שעשיתי לקסטרו, הסרטון עוד לא גמור, אבל אני מקווה שבמחלקת הגרפיקה שלהם התפנתה איזו משרה בשבילי.. המממ מה דעתכם על הסרטון?