אתמול התקשרו אליי מאסותא...

[רחל של ענבל]

אתמול התקשרו אליי מאסותא...

כשהאחות (שאותה אני מאד אוהבת ונורא שמחתי שזו היא שהתקשרה) שאלה אותי אם יש לי כמה דקות, קפץ לי הלב עד התקרה וחשבתי שאחד הסיוטים הכי מרים שלי אכן מתגשם. הסיוט שחשבתי עליו, לא עלינו, הוא שפתאום יגידו לי שחלה תקלה, ובדיוק באותו תאריך שעברתי הפריה החזירו עוברים לא נכונים לנשים הלא נכונות. אופסס, טעינו! זה הסיוט הכי גדול שמלווה אותי באופן לא רציונלי מאז הלידה, למרות שענבל היא קופי של אביה (גם הכרומוזומים שלה...) ועם הזמן מתחילה להתגלות גם כדומה לי מבחינות מסויימות. אבל קפיצת הלב ארכה בערך שניה, כאשר האחות המקסימה הסבירה לי שהם עוברים על התיקים ורוצים לדעת מה עלה בגורל ההריון שלי. אז כמובן סיפרתי מלאת נחת שילדתי בת, בלידה רגילה, והחיים יפים. לדאבוני הסלולרי של בדיוק פיקשש ונותקה השיחה, והיא לא התקשרה אליי בחזרה כי כנראה היה לה הרבה טלפונים לעשות ואת כל האינפורמציה ממני הספיקה לקבל. אז זהו, רציתי לשתף. רחל

 

[סיגל של שגיא]

ריצ´י - וואו, את מעלה פה חשש שגם

אני "סובלת" ממנו, אבל לא העזתי לדבר עליו. ביום שחגגנו לשגיא יומהולדת, ישבו אמא שלי ודודה של אבא של שגיא ודיסקסו למי שגיא דומה. אמא שלי טענה שהוא דומה לאבא שלו והדודה טענה שהוא דומה לי. אני גורסת שהוא דומה לי דמיון מוחלט (למרות שיש כמה מאפיינים של אביו, כגון: צבע עור, מחוות גופניות וכד´). אמרתי להן שיחדלו מהדיון, כי זה גורם לי לחשוב בכל פעם מחדש, שאולי "טעו" באותו יום של השאיבה {היו הרבה בנות במחלקה. גם שמש קטנה היתה איתי במחלקה} ועירבבו שם ביציות וזרעונים לא של אותם הורים.... מכיוון שכבר היו דברים מעולם, אני לא יכולה שלא לחשוב על זה. אבל אז אני מתחילה לשאול את עצמי כל מיני שאלות, כגון: "אוקי, ומה אם כן? מה תעשי? תאהבי אותו פחות? אבא שלו יאהב אותו פחות?" והתשובה היא: "מה פתאום

להד"ם

"...

 

[רחל של ענבל]

גם אצלי המחשבה היתה:

נשאתי אותה ברחמי, גידלתי אותה עד עכשיו, אז מי בכלל שואל את עצמו שאלה כזו? היא שלי וזהו! אבל כשמתקשרים אלייך מבית החולים הראש נודד למקום אחר. זה כבר לא עסק פרטי שלך, יש צדדים אחרים מעורבים בעניין. אבל שוב, זה היה סתם העלאה דמיונית של הסיוט שלי, לא משהו אמיתי חלילה. רחל

 

[מיכל של עומר ויובל]

איזה כיף!

נורא נחמד מצידם להתקשר ונורא כיף לספר ולהרגיש כחלק מהסטטיסטיקה ב"סיפורי ההצלחה" של בית החולים.

אנחנו כבר מאז הלידה חושבים לשלב באחת הנסיעות שלנו למרכז קפיצה למדיקל סנטר ולמעבדה של ברטוב בבר-אילן כדי להשוויץ בתוצרת. איכשהו זה עדיין לא יצא.

 

[רחל של ענבל]

האמת שקצת התביישתי שלא קצפתי לשם

עד עכשיו, ובמיוחד לד"ר לב-רן. רציתי לכתוב לו מכתב, לקנות לו מתנה סמלית, משהו, אבל עד הלידה לא העזתי ואחרי הלידה הראש במשהו אחר. אולי זה גם נושא לדיון? מה עשיתם כדי להודות לרופאים שלכם? רחל

 

[מיכל של עומר ויובל]

אנחנו כבר פגשנו כמה פעמים את הרופא

שלנו, וגם הגענו למרפאה ונתנו מתנה + תמונה של החבר´ה. אבל הרופא שלנו עובד עם המדיקל סנטר ולא עושה בעצמו את השאיבה/החזרה, וכך יצא שאליהם עוד לא הגענו.

 

[סיגל של שגיא]

אני כבר הכנתי תמונה משגעת של שגיא

+הקדשה. אני רוצה לקנות סלסלה של מתוקים (אבל אני צריכה משהו עם הכשר הבד"צ, כי מזכירת המחלה, גילה המקסימה, היא חרדית, וחשוב לי שגם היא תתכבד) ואז לנסוע אליהם ולהביא להם. יש לי התלבטות בקשר לזמן הביקור. אני בטוח לא אבוא בבוקר, כששאר המטופלות שם. אני רוצה לבוא בערך בצהריים, כשיש שם פחות מטופלות, אבל אני חוששת שלא אראה את כולם. אני גם מתלבטת אם להביא איתי את שגיא או לא, למען יראו את המקור.

 

[סיגל של שגיא]

ושכחתי לשאול: אם מישהו יודע היכן יש

חנות ממתקים עם הכשר של הבד"צ, אבל קרובה אלי (בני-ברק/ר"ג וכד´), אנא אימרו לי.