אתמול בתבור
בשעה 10 רוח קלילה באף, קצת משמאל. אני מחליט להמר למרות שהמצנחים שניסו שוקעים להם. מה שמדרבן אותי היא הידיעה שבשבוע הבא אני לא בארץ ולא אדאה. אני ממריא ושוקע לאנחות. בפיינל אני עובל מעל לצמיגים (50 מ') והואריו משתעל קלות ומראה לי אפסים. אני מתרכז בעיקר במד הגובה ומחליט לא לוותר עד ל40 מ'. עם הרבה אופטימיות אני ממרכז ועולה במשך רבע שעה לגובה העמדה. משם הטרמיקה מתחזקת ל +6 ומעלה אותי ל1300. יש לי "דד ליין" ובשעה 15.30 אני חייב להיות בחיפה, לכן אני מחליט לא לצאת לקרוס, אבל מסתובב על כל העמק (איכסאל, עפולה) ולאחר כשעה וחצי אני מחליט לרדת ולא יכול. הטרמיקות נלחמות בי, (עברה בינהן השמועה על איזה קשיש שמראה להן מה זה) ולבסוף, לאחר שעתיים מהנות באוויר אני נוחת במזג אוויר סוער ומפחיד לרגלי התבור. הרשו לי לצטט את דן שוחט, שנחת לידי בצמח לפני שבועיים והמילים הראשונות שיצאו מפיו היו ציטוט של רחל המשוררת: "שלא יגמר לעולם". רק שהיא הקדישה את השיר לאלי. יום מפתיע למרות שבתחילה לא נראה כזה. פרט לגרט ויובל לא הגיעו גולשים. מה קורה לכם צעירים שלי, אני בגילכם ישנתי באוהל על התבור (ברצינות).אפשר להנות מטיסה גם ללא תחרות.
בשעה 10 רוח קלילה באף, קצת משמאל. אני מחליט להמר למרות שהמצנחים שניסו שוקעים להם. מה שמדרבן אותי היא הידיעה שבשבוע הבא אני לא בארץ ולא אדאה. אני ממריא ושוקע לאנחות. בפיינל אני עובל מעל לצמיגים (50 מ') והואריו משתעל קלות ומראה לי אפסים. אני מתרכז בעיקר במד הגובה ומחליט לא לוותר עד ל40 מ'. עם הרבה אופטימיות אני ממרכז ועולה במשך רבע שעה לגובה העמדה. משם הטרמיקה מתחזקת ל +6 ומעלה אותי ל1300. יש לי "דד ליין" ובשעה 15.30 אני חייב להיות בחיפה, לכן אני מחליט לא לצאת לקרוס, אבל מסתובב על כל העמק (איכסאל, עפולה) ולאחר כשעה וחצי אני מחליט לרדת ולא יכול. הטרמיקות נלחמות בי, (עברה בינהן השמועה על איזה קשיש שמראה להן מה זה) ולבסוף, לאחר שעתיים מהנות באוויר אני נוחת במזג אוויר סוער ומפחיד לרגלי התבור. הרשו לי לצטט את דן שוחט, שנחת לידי בצמח לפני שבועיים והמילים הראשונות שיצאו מפיו היו ציטוט של רחל המשוררת: "שלא יגמר לעולם". רק שהיא הקדישה את השיר לאלי. יום מפתיע למרות שבתחילה לא נראה כזה. פרט לגרט ויובל לא הגיעו גולשים. מה קורה לכם צעירים שלי, אני בגילכם ישנתי באוהל על התבור (ברצינות).אפשר להנות מטיסה גם ללא תחרות.