אתמול בלילה......

[אורמור]

ההודעה שתחת מייקי כוונה לכאן.(טעות)

 

[רשפים של אור]

להיות דור שני...

כרגע חזרתי ממפגש דור שני שנערך בבית "להיות" בחולון. הדמעות עדין לא יבשו, הכאב צורב, והריק, הריק הגדול שיש שם בתוך הנשמה. הריק שגדלתי איתו, שאיש לא יכול למלאו. הנה חלק מתוך הריק... האיש שעליו אני יודעת רק מתוך סיפורים. סבי חיים אקר (Heiman Akker) אביה של אימי היה ראש הקהילה היהודית בכפר אפינגדם (Appingdam)בחבל חרונינגן בצפון מזרח הולנד. הוא היה מורה חזן ושוחט. הקהילה מנתה 80 איש. הם גרו בבית ליד בית הכנסת, שניתן על ידי המדינה לראש הקהילה. בספר קהילות הולנד, מצוין כי סבי היה החזן האחרון של הקהילה. עם קבלת ההוראה להתרכז בתחנת הרכבת ולנסוע למחנה המעבר ווסטרבורק, במזרח הולנד. יצא האב עם כל המשפחה, בראש כל הקהילה, אל הלא נודע... לפני כשנתיים נודע לי כי בעת המלחמה, היו נוהגים ראש הקהילה הפרוטסטאנטית, ראש הכפר וסבי, להפגש פעם בשבוע ולדון בענייני המקום. עם תחילת המלחמה, המשיכו המפגשים, אך הם נעשו בסתר... לאחר המלחמה נשארו רק חמישה מאנשי הקהילה בחיים, אחת מהן היתה אימי, שהיתה במחבוא עם עוד שתיים מבנות המקום. כהוקרה על פועלו למען המקום והקהילה היהודית, נקראים גן ילדים ורחוב על שמו. ברחבת בית הכנסת הוקמה אנדרטה לזכר בני הקהילה, במקום עורכים כל שנה, בערב השחרור הולנד מהנאצים (4 למאי) טקס זכרון. לזכרו ולזכר כל המשפחה שניספתה.

 

[פנטזיה נשית]

קראתי את ההודעה הזו אתמול בלילה

ועם זה הלכתי לישון לא יכולתי להגיב לה וגם עכשיו לא אפתח פה את הנושא קראתי את זה אתמול כשהייתי נסערת מאד מדבר נורא אותו קראתי בפורום אחר בו הפכו את הנושא לצחוק ולבדיחה אני ביום השואה מתכנסת בעצמי וגם אם רוצה לא ממש יכולה לדבר יום שלא יוצאות לי מילים מהפה ולזכרם