אתמול בלילה
אני ומחפשת דרך נוסעות במכונית. כביש החוף דרומה, פקקים של מוצאי שבת, כאילו כל המדינה דוסים שחיכו עד צאת הכוכבים בשביל לחזור הביתה. שני קילומטר מצומת גלילות ואנחנו תקועות בפקק כזה מבאס, שאפילו נעמי רביע לא היתה מתעלמת ממנו. והנה באוטו שלפנינו, אני קולטת את יאיר, חבר פורום ותיק. (מה זה ותיק, אפילו במפגש הראשון באלכסנדר הוא הגיע). אני מסמנת לו עם האורות, אבל הוא לא מזהה דרך המראה של האוטו. מנופפות לו עם הידיים, שולחות נישוקים, מה שלא תרצו. הבחור מסתכל עלינו, וככה לא יודע מה להחליט. מיכלי מחפשת את הטלפון שלו, ומנסה להתקשר אליו, אבל ללא הצלחה. בצעד נואש נדחפתי בין שתי מכוניות בנתיב השמאלי, כדי לעמוד לידו. הבחור פותח את החלון, ואפאס, זה לא יאיר. דומה כן, אבל יאיר זה לא. הבחור מסתכל עלינו בתמהון, ואנחנו אומרות לו: סליחה, בלבלנו אותך עם מישהו אחר. משפט כזה היה מתקבל על ידי כל אחד אחר בהבנה. אבל בחור חרדי שיושב באוטו, ומקבל נשיקות ונפנופים משתי בחורות בג'ינס וגופיה, לא ממש ידע איך לאכול את זה. ראינו שהוא מנסה לנצל את המצב הביזארי, ולקשור שיחה, אבל אז פתח אלוהים את שערי גלילות, ונבלענו תל-אביבה. ואני חושבת, בטח יושב לו הבחור באוטו וחושב, מי זה החרדי הזה שבלבלו אותי איתו, ואיך הוא קשור לשתי שמשוגעות האלה, ולמה רק לי לא קורים ניסים.
אני ומחפשת דרך נוסעות במכונית. כביש החוף דרומה, פקקים של מוצאי שבת, כאילו כל המדינה דוסים שחיכו עד צאת הכוכבים בשביל לחזור הביתה. שני קילומטר מצומת גלילות ואנחנו תקועות בפקק כזה מבאס, שאפילו נעמי רביע לא היתה מתעלמת ממנו. והנה באוטו שלפנינו, אני קולטת את יאיר, חבר פורום ותיק. (מה זה ותיק, אפילו במפגש הראשון באלכסנדר הוא הגיע). אני מסמנת לו עם האורות, אבל הוא לא מזהה דרך המראה של האוטו. מנופפות לו עם הידיים, שולחות נישוקים, מה שלא תרצו. הבחור מסתכל עלינו, וככה לא יודע מה להחליט. מיכלי מחפשת את הטלפון שלו, ומנסה להתקשר אליו, אבל ללא הצלחה. בצעד נואש נדחפתי בין שתי מכוניות בנתיב השמאלי, כדי לעמוד לידו. הבחור פותח את החלון, ואפאס, זה לא יאיר. דומה כן, אבל יאיר זה לא. הבחור מסתכל עלינו בתמהון, ואנחנו אומרות לו: סליחה, בלבלנו אותך עם מישהו אחר. משפט כזה היה מתקבל על ידי כל אחד אחר בהבנה. אבל בחור חרדי שיושב באוטו, ומקבל נשיקות ונפנופים משתי בחורות בג'ינס וגופיה, לא ממש ידע איך לאכול את זה. ראינו שהוא מנסה לנצל את המצב הביזארי, ולקשור שיחה, אבל אז פתח אלוהים את שערי גלילות, ונבלענו תל-אביבה. ואני חושבת, בטח יושב לו הבחור באוטו וחושב, מי זה החרדי הזה שבלבלו אותי איתו, ואיך הוא קשור לשתי שמשוגעות האלה, ולמה רק לי לא קורים ניסים.