מאור בקצה המין הרע
New member
אתמול בכנסת...
ח"כ מוחמד ברכה מסיעת חד"ש כינה את ממשלת שרון "ממשלת הדמים", ועקב כך נקטע נאומו ע"י מנהל הישיבה והוא התבקש לפנות את שולחן הנואמים. סערה גדולה התפתחה על רקע חסימת חופש הביטוי של ח"כ ברכה: מרצ והמפלגות הערביות תמכו בדבריו ובו ומחו נגד סתימת הפיות שנעשתה. מולם עמדו שאר נוכחי הישיבה שתמכו בהחלטת המנהל לגזול מח"כ ברכה את זכותו לומר את דבריו. ח"כ ברכה, מגובה במרצ ובמפלגות הערביות, התעקש להישאר על הדוכן ולהתנגד במוצהר להחלטת מנהל הישיבה. הוא תבע כי הוא מנהל את הישיבה בצורה פוליטית, ושזו זכותו הלגיטימיות להביע את עמדתו. ברצוני להתייחס לעניין הלגיטימיות של אי-ציות להוראת מנהל הישיבה: אמנם ייתכן כי החלטתו הייתה פוליטית, בלתי-דמוקרטית או אף גזענית, אך הפרת מרותו של המנהל מוזילה את שלטון החוק ויוצרת תקדים מסוכן בכנסת להעמדת המוסר האישי מעל לחוק. מנקודת מבטי, במידה שחוק כלשהו אינו תואם את ערכי הדמוקרטיה וההומניזם, טבעי, לגיטימי ואף הכרחי שאזרחים המתנגדים לו יפרו אותו. אך כאן מדובר במוסד המחוקק - הכנסת, ואם חבריו לא ישמשו דוגמה למעמדו החשוב של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית כיצד נוכל להבטיח סדר חברתי? מנגד ניתן לומר שאסור למנוע חופש ביטוי בכנסת בדיוק מאותה סיבה של דוגמה לאזרחים... אני מבולבל. אנא הושיעוני באמצעות פירוט דעותיכם, וכולי תקווה שנערוך דיון מעשיר ומפרה. מאור נ.ב. - נסו לא לסטות מנושא הדיון, אם אתם חשים צורך להתייחס לדבריו של ח"כ ברכה אנא עשו זאת בשרשור אחר. תודה מראש.
ח"כ מוחמד ברכה מסיעת חד"ש כינה את ממשלת שרון "ממשלת הדמים", ועקב כך נקטע נאומו ע"י מנהל הישיבה והוא התבקש לפנות את שולחן הנואמים. סערה גדולה התפתחה על רקע חסימת חופש הביטוי של ח"כ ברכה: מרצ והמפלגות הערביות תמכו בדבריו ובו ומחו נגד סתימת הפיות שנעשתה. מולם עמדו שאר נוכחי הישיבה שתמכו בהחלטת המנהל לגזול מח"כ ברכה את זכותו לומר את דבריו. ח"כ ברכה, מגובה במרצ ובמפלגות הערביות, התעקש להישאר על הדוכן ולהתנגד במוצהר להחלטת מנהל הישיבה. הוא תבע כי הוא מנהל את הישיבה בצורה פוליטית, ושזו זכותו הלגיטימיות להביע את עמדתו. ברצוני להתייחס לעניין הלגיטימיות של אי-ציות להוראת מנהל הישיבה: אמנם ייתכן כי החלטתו הייתה פוליטית, בלתי-דמוקרטית או אף גזענית, אך הפרת מרותו של המנהל מוזילה את שלטון החוק ויוצרת תקדים מסוכן בכנסת להעמדת המוסר האישי מעל לחוק. מנקודת מבטי, במידה שחוק כלשהו אינו תואם את ערכי הדמוקרטיה וההומניזם, טבעי, לגיטימי ואף הכרחי שאזרחים המתנגדים לו יפרו אותו. אך כאן מדובר במוסד המחוקק - הכנסת, ואם חבריו לא ישמשו דוגמה למעמדו החשוב של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית כיצד נוכל להבטיח סדר חברתי? מנגד ניתן לומר שאסור למנוע חופש ביטוי בכנסת בדיוק מאותה סיבה של דוגמה לאזרחים... אני מבולבל. אנא הושיעוני באמצעות פירוט דעותיכם, וכולי תקווה שנערוך דיון מעשיר ומפרה. מאור נ.ב. - נסו לא לסטות מנושא הדיון, אם אתם חשים צורך להתייחס לדבריו של ח"כ ברכה אנא עשו זאת בשרשור אחר. תודה מראש.
