אתם תמיד יודעים

[Fly GirL Q]

אתם תמיד יודעים

איך קוראים לשיר הבא? אני זוכרת רק כמה מילים in a white house, on a ...???? with black curtains THANKSSSS

 

[הניבלונגים]

Cream - White Room

In the white room with black curtains nearly the station. Blackroof country, no golden pavements, mid starlings. Silberne horses ran down moonbeams in your dark eyes. Dawnlight smiles, on which you, my satisfied position leaving. I will wait here where the sun never polishes; Wait here where the shadows run of itself. They said that no cords you could secure at the station. Platform ticket, restless diesels, goodbye window. I ran into such a sad time at the station. When I ran out of, my characteristic need that only begins feels. I will wait in the queue if the trains return; Lie with you where the shadows run of itself. On the festival, it was kindness in the hard person quantity. Comfort for the old now forgotten injury. Yellow tigers squatted in jungle in its dark eyes. It is only dressing, goodbye window, md starlings. I will sleep here with the solitary person quantity; You lie darken in that where the shadows run of itself.

 

[Fly GirL Q]

TODA

שיר גדול, הורדתי

 

[הניבלונגים]

אל תורידי

זה רע!, ככה לא מכירים מוסיקה

.

 

[Fly GirL Q]

למה לא, זה נהדר, פלאי הטכנולוגיה

אני שומעת שיר יפה, שואלת איך קוראים לו, ותוך 5 דקות הוא אצלי, הודות לטוב ליבם של זרים, ולטוב ליבה של KAZA זה עדיף משנות ה90, שבשביל להשיג שיר היית צריך למצא חבר שקנה את התקליט, ולהקליט ממנו את השיר בטייפ דו תאי

ובכלל , לפני עידן האינטרנט (בשבילי 1999) הסיכוי לזהות שיר שאתה זוכר ממנו רק 2 או 3 מילים היה שווה לסיכוי שליצן יפרוץ לחדר שלי בשירה וריקודים על גבו של פיל סגול עם עור של ג'ירפה

 

[הניבלונגים]

Fly GirL

אני לא יודע בת כמה את, אני מניח שיש ביניינו הבדל של 15 שנים בערך, אני אגיד מה היינו עושים פעם (אי שם בשנות השביעים והשמונים) כאהבנו שיר/להקה/זמר/זמרת, היינו חוסכים כסף, הולכים לחנות תקליטים (תקליטים זה הדבר השחור הגדול הזה מווניל עם חור באמצע שכשמים אותו בפטיפון הוא מוציא מוזיקה) וקונים את התקליט. דיסק (או תקליט או קלטת לצורך העניין) הוא כמו כיסא, להוריד מקאזה שיר זה כמו להיכנס לחנות ולקחת כיסא שמישהו אחר עשה בלי לשלם על זה, ממש ככה. חוץ מזה, אם תורידי למשל את השיר somebody to love של ג'פרסון אירפליין (להקה שמאוד תאהבי אם אהבת cream) תגלי שלפי ילדי קאזה מאדונה היא שמבצעת את השיר בין השאר, זה בשעה שאני בספק גדול אם היא בכלל מכירה את השיר, יש גם הופעות משותפות שלא היו ולא נבראו של לד זפלין ופינק פלוייד, ביצועים של מייקל ג'קסון לשירים של בוב דילן ושאר פלאים ממין זה. עניין נוסף הוא האיכות, נכון זה לא משנה הרבה ששומעים בריטני ספירס, אבל אם את רוצה לשמוע cream או ביטלס או כל להקה אחרת שעושה מוסיקה אין ברירה אלא לקנות את הדיסק (או עדיף את התקליט) ולשמוע את השירים כמו שמי שיצר אותם התכוון ולא דרך קובץ באיכות גרועה של MP3 (פורמט ש"חותך" חלק מהצלילים בשביל שהקובץ יהיה "קל" יותר לתעוברה ברשת)

 

[Fly GirL Q]

אנחנו לא ידענו את הויניל, אבל אתם

אחרי הכל, אולי הדור שלא ידע את קאזא, אני בת 19, בשנות ה 90 שלי (מגיל 6 ועד גיל 16) קניתי בערך 60 דיסקים, אני לא מורידה מקאזא כדי לחסוך, ותאמין לי, קאזא לא מגביר את הבורות, אני לא יודעת אם אתה משתמש בקאזא, אבל כל שיר שאתה מחפש אתה מקבל גרסאות עם כל המבצעים שלו, כך שאם הייתי מחפשת שיר שגם מדונה ביצעה היה ברור לי שהיא כבר עשתה קאבר לשיר, ואם אני לא מכירה אותו, כנראה שהוא קאבר לא מוצלח, (תן קצת קרדיט למוחות רכים כמונו שלא ידעו את הסיקסטיז) אבל מה שיפה בקאזא, זה דווקא שניתן להגיע בעזרתה לשירים שלא היית מגלה בכלל אם לא היתה קאזא, לדוגמא, אתה מחפש שיר, ומקבל את כל המבצעים שלו אי פעם, גם מוכר מאוד אדיב באוזן השלישית, וגם 10 חברים לא יספקו מידע כזה, בקשר למיקסים, אלא מיקסים שרצים באינטרנט שבדרך כלל נעשים ע"י חובבנים עם יד מקצועית, והתופעה הזו לא גרועה, היא דווקא די יצירתית ומעניינת, ותאמין לי אף אחד לא חושב לעצמו שסמלס לייק טין ספיריט של נירוונה, הוקלט בדואט על בודילישס של דסטניז צ'ילד! (אחד מהמיקסים היותר מדוברים ברשת) בקשר לאיכות, נכון שמבחינה מדעית "מגהצים" את הקובץ, אבל זה לא גרוע כמו שזה נשמע, ואי אפשר להבחין בזה באוזן בילתי מזויינת, ובקשר ל אישיו הכי בוער, אני לא חסידה של תאוריית "אם כולם עושים את זה אז זה בסדר" אבל בוא נתעורר, כולם מורידים מוסיקה, וכמעט אף אחד לא מוריד תקליטים שלמים, מה שאומר (לפחות אצלי) שזה לא ימנע ממני לקנות תקליט שתכננתי לקנות, הרי באמת, אף אחד לא מתכוון ללכת לאוזן השלישית, לרשום כמה מילים על דף, ולשאול את המוכר אם הוא יודע מאיזה שיר זה ואז לקנות פטפון ותקליט, מה שיפה במהפכה באינטרנט, זה שאתה יכול לחקור ולגלות, ולבצע את החיפושים שלך בצורה עצמאית,

 

[Fly GirL Q]

וחשוב לציין,

אם אתה כל כך מודאג מכך שקאזא משנה את ההיסטוריה, חשוב שתדע שילדים שמתשמשים בקאזא, יודעים לא לקבל את כל מה רשום שם כתורה מסיני! האיפיונים הפירטים של הפורמט הזה, מובנים לכל !

 

[הניבלונגים]

אז ככה

מכיר הייטב את קאזה ובזמנו, לפני שהבנתי עד כמה זה הורס את המוסיקה גם אני הורדתי אי אלו שירים (בעיקר בנפסטאר ז"ל), אבל זה לא רק גניבה (אשכרה גניבה, בלי שום מרכאות ושום כלום זה כמו לשדוד בנק או לגנוב מבית של מישהו). האינטרנט הוא מקום גדול, בשביל לדעת למשל מה שמו של שיר שאת יודעת רק מילותיו כל מה שאת צריכה לעשות זה להכנס לגוגל, אם את רוצה ללמוד קצת על הזמר אפשר תמיד ללכת ל allmusic, או לmoma או אפילו לאחד הפורומים ברשת ולשאול, לא צריך לגנוב בשביל זה. לעניין האיכות, גם קובץ איכותי במיוחד מהרשת בחיים, אבל בחיים, לא ישמע כמו הדבר האמיתי, כנראה שמה שלא עולה כסף גם שווה את זה. נכון הוא שכמעט אף אחד לא מוריד תקליטים שלמים, וזה חלק מהבעיה, פעם, מזמן תקליטים היו יצירת אומנות שלמה, לשיר בודד יש אומנם חיים מחוץ לסביבתו הטבעית באלבום, אבל קשה להבין אותו, או להנות ממנו כמו שצריך מחוץ לאלבום אליו הוא שייך, שמיעת שירי במין אוספי מדייה פלייר למינהם הופכת מוסיקה שהיא חלק מיצרות אומנות לחלק מהפופיות ששטפה את העולם ובכך מחמיצים את העניין. לא שומע מיקסים ועל כן קשה להגיב על זה, מה שאני מדבר עליו הוא הבורות שהרשת מעוררת, מאחר ואני פורום מוסיקה בתפוז, אני נתקל לפחות כמה פעמים בחודש בשאלה האלמותית, איך הביצוע של פינק פלוייד ל סטארייאי טו הבאן, בשעה שביצוע כזה לא קיים ולא היה קיים מעולם, כשקונים את האלבום רואים את העטיפה קוראים את המילים בחוברת ולומדים גם קצת על המסביב שנותן את האווירה המדייה פלייר לא נותר כלום מכל זה. לחפש לחקור ולגלות זה דבר מעולה, הרשת היא מקום מקסים לחיפושים שכאלה, יש היום מספיק תחנות רדיו אינטרנטיות ואתרי מוסיקה, המאפשרים לך, באופן חוקי לגמרי לחקור מה שבא לך ובלי לגנוב מאף אחד, לא עדיף? אגב, אם מישהו חושב שסתם מביאים פחות ופחות אלבומים מחו"ל לארץ, וסתם מיצרים היום פחות אלבומים בארה"ב, שימשיך להוריד מוסיקה בחינם ולהרוס את המוסיקה, אני אוהב מוסיקה יותר מידיי בשביל זה. ואגב אחרון, אני לא כל כך זקן, משום מה חשבתי שאת יותר צעירה, טעות שלי...

 

[Fly GirL Q]

.........~~###~~.........

תשמע, יש בינינו חילוקי דיעות, כנראה שבכל זאת, כל דור והתפיסה שלו, אתה בטח מסכים איתי על דבר אחד, כל אחד ישמע את המוסיקה שלו איך שהוא אוהב. בקשר להורדת שירים מהאינטרנט, התופעה היא לא "גניבה לכל דבר", להוריד שיר, לטעון שאני הלחנתי אותו, זו גניבה. לדוגמא, אם אתה לוקח כסא מחנות בלי לשלם, כל בעל חנות רהיטים במקרה כזה ידרוש ממך תשלום ויתיחס אליך כאל גנב, ובין כל בעלי חנויות הרהיטים יהיה קונצנזוס מוחלט שמקרה כזה הוא גניבה. לעומת זאת, בקרב האמנים, אין כלל וכלל קונצנזוס על כך שהורדת שירים מהאינטרנט זו גניבה, חלקם אומרים שזה לא ממש מפריע להם, וחלקם טוענים שזה אפילו מחמיא להם, (כגון, קרדיגאנס) אני לא יודעת אם אתה צופה הרבה ב VH1 MTV או FOX NEWS, CNN ובכלל כל הרשתות האמריקאיות שהתיחו לנושא שהוא היה בוער, אבל אם כן, אתה בטח שם לב שרב האמנים שנשאלים בראיון על הסוגיה הזו לא רואים בתופעה גניבה, האם יתכן שזו "גניבה לכל דבר" שאפילו אין על כך קונצנזוס בין האנשים שמהם "גונבים" ? לא ולא.

 

[הניבלונגים]

זה לא שאלה של קונסנזוס

זה שאלה של חוק, לפי חוק, בכל העולם, העתקת מוסיקה היא עבירה על חוק זכויות יוצרים. הגניבה פה אגב היא לרוב לא מהאמנים עצמם, בטח לא אמנים שמראינים אותך ב CNN או Fox הם חיים בד"כ ממכירת כרטיסים להופעות וממוצרים נילווים, הגניבה היא מחברות התקליטים, מהאנשים שעושים את הסאונד, מנגני האולפן, מהמפיקים בפועל ועוד כל מיני אנשים, הגניבה הזאת גורמת לכך שמוציאים היום הרבה פחות מוסיקה (ובאופן טבעי הרבה הרבה פחות מוסיקה טובה וקצת יותר יותר ניסיונית) ולכל האנשים האלה יש הרבה פחות עבודה. וכן אחנו לא מסכימים, אז מה זה אומר שצריך להפסיק לדבר?

 

[Fly GirL Q]

האולפנים *תמיד* חזקים מהאומנים

הצחקת אותי, האולפנים מקבלים תמיד יותר כסף מהאמנים, קח לדוגמא את המקרה של TLC בשנות ה90 הם מכרו 10 מיליון עותקים, הם היו להקת הR&B המובילה, והם פשטו את הרגל, בגלל חוזה לא טוב אחרי מכירה של 10 מיליון! והאולפנים התעשרו על חשבונם כמובן, אז לא, אני לא מסכימה שהגניבה היא מהאולפנים, ונגני האולפן, הם האנשים הכי מסודרים מבחינה כספית, וזה לא נכון שאמנים הגדולים מרוויחים בעיקר מההופעות בזמן שהאולפנים מרוויחים בעיקר ממכירות תקליטים!!! אתה שוכח שיש אמנים שבכלל לא יוצאים לסיבובי הופעות! ועדיין אני חושבת, שאם האמנים לא מסכימים שזו גניבה, כנראה שצריך לפתוח את העיניים ולהבין שזו לא גניבה, לפי החוק אסור גם להשמיע ברבים סידי ללא רשות היבואן, אז מה, אתה לוקח אישור בכתב מהד ארצי לפני שאתה משמיע את הדיסק שלהם במסיבה? חוקים של קניין רוחני הם מאוד מופשטים, ונכון מצב המוסיקה הורע בעקבות התופעה, וזה עצוב, זה מה שחיזק את מגיפת ה R&B חסר המלודיה שתקפה את ארה"ב, (שאנחנו קצת ניצלנו ממנה כי הלהיטים ברדיו בישראל הולכים בעיקר לפי MTV אירופה) אני לא אומרת שאין פה בעיה, יש פה בעיה, אבל עדיין יש מוסיקה נהדרת *וחדשה*