אתם שמעתם דבר כזה?

ניני51

New member
אתם שמעתם דבר כזה?

אני מסתדרת מצוין עם ההורים של כלתי, שהם בדיוק בני גילי, נולדנו באותה שנה. ועם כלתי לא. לאבא של כלתי שנולד במצרים והתחנך בקיבוץ אני לא נשארת חייבת. אני צוחקת על השטויות שלו. והוא על שלי. ועם אמא של כלתי אני משוחח די הרבה יחסית כאילו היינו חברות מהעממי. אבל עם כלתי יוק.......נאדה כלום. היא בכלל לא דומה להורים שלה. תשמעו סיפור. הבן שלי וכלתי לא הסכימו לעשות סורגים בדירה שאני נתתי להם. אמרתי להם שהעברת הדירהעל שמם יהיה מותנה בעשיית סורגים לכל הדירה, כי יש להם 3 בנים שובבים, ובדירה שלי לשעבר יש חלונות ענק. חצי מטר רוחב ומטר וחצי גובה. הבן שלי אמר שאין לו כסף לסורגים. התקשרתי לחותנת, ואמרתי לה שאני לא מעבירה את הדירה אליהם עד שאין סורגים. החותנת אמרה שהיא מוכנה לשלם חצי מעלות הסורגים. ושאני אשלם חצי. אמרתי בסדר. וכך זה היה. הרבה שואלים אותי מדוע רק אני נותנת. אז עניתי להם שבמשך השנים העסק המשפחתי יעבור לבן שלי. בינתיים אני נותנת, ואחר כך המחותנים יתנו. נראה לי שזה ממש פייר.
 

sovlanit

New member
אהלן,ניני.

התנאי שהצבת הוא ריאלי ומבטא דאגה כנה לשלומם וביטחונם של נכדייך. העובדה שהצלחת לפתור סוגיה זו בדיפלומטיות רבה מלמדת הרבה מאוד . כל הכבוד לך. באשר לכלתך- ייתכן שטרם מצאתן דרך לתקשר ביניכן. באמת כואב הלב לתת את הנשמה ואת הלב - ולהרגיש שהמקבל מבטא כפיות טובה כלשהי. יחד עם זאת נראה לי שהיא מתנהגת בצורה זו כי היא עדיין פרי בוסר. בקרוב - היא תבין תוקיר ותבטא זאת- ואז הכל ישתנה לטובה אמן. עד אז - המשיכי בדרכך. לסובלנות ולהתמדה יש תוצאות. באחריות. כל טוב.
 

ניני51

New member
סובלנית, את צודקת מאה אחוז.

אכן צריך סבלנות לכלה. בבוא היום היא אכן תוקיר את חייה. באמת תודה מכל הלב על הפירגון.
 

מנורה

New member
אין ספק שמבחינה בטיחוית את

צודקת. אבל ,יש משהוא בטון הדיבור שלך והתיחסות של שתלטנות רצון שהכל יעשה לפי הדרך שלך.. כלתך לדעתי, מרגישה מאוימת וברגע שאת אומרת משהוא וגם אם זה נכון וצודק זה ישר מקומם אותה. האם לא היגיע הזמן לדבר איתה בגובה העינים?
 

ניני51

New member
מנורה, את בהחלט גם צודקת.

חשבתי שאני מדברת בגובה העיניים. וכנראה שלא. הכלות כאן יכולות להבין את הצד שלהן, ויכולות להבהיר לי היכן אני טועה. אני מאמינה במשך השנים נגיע שתינו להבנה יותר טובה. אני כבר מרגישה ממנה שהיא פחות מרגישה מאויימת. לפני כמה זמן אפילו אמרתי לה שכל הכבוד שבגיל 31 יש לה כבר 3 ילדים, ויש לה גם תואר בראיית חשבון. היא קבלה זאת בהנאה גלויה. אני אכן מוקירה את יכולתה כאם.
 

מנורה

New member
אל תחכי שהשנים יעברו בלי תקשורת

בינכן ממש חבל על כל רגע. אני מאמנה באמונה שלמה שאם היית פותחת לא רק את היד לתת כסף אלא גם את הלב הכל היה מתקבל אחרת ונראה אחרת. השאלה תמיד לא מה אומרים אלא איך אומרים. לא פלא שכלתך קבלה בהנאה את הקומפלימנט שאמרת לה מי לא אוהב מילה טובה יחס טוב והערכה שיקום.
 

ניני51

New member
מנורה, זה לא שאני לא מדברת עם כלתי

אנחנו מדברות, אבל נורא שיטחי. אלה לא שיחות מלב אל לב. אני בדרך כלל לא מתקשרת לאנשים שאני שאני לא יכולה לשוחח איתם שיחות נפש. אז ברמה הקורקטית אני כן מתקשרת איתה. אבל זה משעמם אותי. יכול להיות שהיא מרגישה את זה כקרירות ממני. אבל זה לא כך. אין לי פשוט על מה לדבר איתה חוץ מאשר על הילדים. וזה מעט עבורי. אני יוצרת שיחה יותר מרתקת עם הוריה מאשר איתה. הייתם מאמינים?
 
למעלה