אתם שם ואנחנו כאן

[דותן ..]

אתם שם ואנחנו כאן

חמישה ימים ללא שינה,חמישה לילות של דריכות חושים,השקט,מקור גאוותינו,אותו שקט פאסטורלי,הופר,אפילו ההרים הגבעות והגאיות מביטים משתוממים,מה קורה לכם אנשים?קול ענות חלוש... צחוקם של הילדים נדם. ואתם?שם..,זה נשמע כל כך מרוחק כל כך מנוכר,מילה טובה?אהדה? תמיכה?סימן שאלה. אנחנו כאן,ואולי זו תמימותו של ``הפאלח`` לחשוב לצפות לקוות להפגנה של סולידריות ואפילו היא זמנית. אתם שם ואנחנו כאן וזה נשמע כל כך רחוק! חבל! חבל!

 

[אוריאנה]

דותן, דותן, דותן...

אתה לא לבד לעולם. אני איתך בלב. זה לא נכון ש``אנחנו שם``, אנחנו מבינים יופי מה קורה. אין לכם בעלות על הכאב בעולם. לכולם רע ועצוב. ההרגשה קשה אצלך ואצלי באותה מידה, אתה חושב שאם אני שמאלנית אז לא כואב לי? אבל מה לעשות, אנחנו פה. אוהבים את הארץ (כן, גם ``שמאלנים יפי-נפש``. רק שהם אוהבים יותר בני-אדם, ושלום יותר חשוב בעינינו מכל חלקת אדמה) וזאת הארץ שלנו, לטוב ולרע. או כמו שנכתב מזמן: אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי בגוף כואב בלב רעב - כאן הוא ביתי.

 

[יעלי^]

הוי דותן, דותן

אתה שם ואני כאן. אתה ימין ואני שמאל . אתה פלאח ואני עירונית מפונקת . אתה איש ואני ילדה . אתה אתה ואני אני ועם כל זה, אנחנו קרובים כל כך... אל לך לשקוע בכעס על המרחיק. התרכז במקרב. התרכז במאחד, בזהה, במשותף. אוהבת אותך ים ( ותסלח לי אוריאנה... ) יעלי^

 

[אוריאנה]

חחח... יעלי, אוריאנה סולחת

מושך בנות בעלי, מה לעשות...