אתם לא מאמינים

[צימעס]

אתם לא מאמינים

בחיפוש תמים בגוגל מצאתי שני דברים הזויים (שכמובן לא קשורים לחיפוש שלי): 1 - לתור מוטור. מין בלוג בג'יבריש עברי. (ייתכן שמוגג כבר הביא לזה קישור מתישהו איפשהו). 2 - מאמר צבעוני ובלתי מובן באתר "לחיות עם איידס" של ג'וני ירושלים. אודה למי שיציע לי תקציר *בעברית* של המאמר.

 

[החטא והשופטת]

בלתי קריא בעליל ../images/Emo88.gif

מה חיפשת?

 

[החטא והשופטת]

תקציר:

מאחר ו- Aids היא תגובה מאזנת גורפת, למכנה המשותף הגורף ( האינדיבידואל קולקטיבי ) - דיכוי, האיבחון דרך הצ'אקרות, והטיפול מתמקד בביטוי האישי שיש לדינמיקה: דיכויה של אמונה\ צורך בסיסי באישיותו הספציפית של מי שנושא את " הגורם המסייע המזומן לאיזון האישיות - HIV".

 

[החטא והשופטת]

(זה הוא כתב מאחר ו- , לא אני)

 

[צימעס]

הבנתי רק את התחלה של המשפט שלך

עשיתי חיפוש על "הנחתה" ו"אלטרומגנטי", כדי להבין עד כמה הטרנספורמטורים של חברת חשמל מסכנימותנו.

 

[צימעס]

בינתיים התעמקתי בו יותר

(מיותר לומר שזה בכלל לא מה שחיפשתי, נכון?) מרתק. מופרך. הזוי. מענין מה זה אומר עלי, שנאי מצליחה להבין מה הוא אומר. אלב עוד לא הגעתי לפואנטה, אז אני לא יכולה לתקצר.

 

[צימעס]

הנה הפואנטה:

הנה המשל: [זו טענה הוליסטית רגילה, לגבי כל מחלה] רק כשאדם בוחר לקחת אחריות אישית על האיזון של בריאותו, ולא "מאשים" גורם חיצוני בהכשלת המערכות שלו, ומכך מפקיד באופן בלעדי את ריפויו בידיו של גורם חיצוני - כמו רופא, הוא יכול להתחיל בתהליך ריפוי אמיתי. הרופא יכול להיות מסייע או קטליזטור. יצרן ההבראה הוא מי שיצר את המחלה – האדם עצמו. העבודה של מי שנושא את HIV איננה להשמיד את HIV , אלא לשנות את הדינמיקה הרגשית האישית שמאפשרת לHIV להתחבר ל- CD4 ושות'. וזה הנמשל: רק נטילה אמיתית של אחריות על ידי "הקולקטיב – אנושות" להפרת האיזון הקריטית שהוא מייצר בבית גידולו, ובעיקר ההשמדה של הריאות של בית הגידול- יערות הגשם, יכולה להתחיל תהליך של הסגה מכוּוֶנת של "מערכת האיזון - Aids " . כלומר (פירוש שלי) - האיידס קיים כי האנושות בבעיה, וניתן לחסל אותו לגמרי, אם האנושות תתחיל "להתנהג".

 

[פלגיה]

נהדר

אסימוב היה אוהב את זה.

 

[פלגיה]

גוגל- בומבינג

לתור מוטור בזמנו סירבתי לשתף עם זה פעולה.

 

[פלגיה]

וזה בתפוז

http://tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=275858

 

[יעל ניסן]

נראה

שיש לאנשים הרבה יותר מדי זמן פנוי ובקשר למאמר הצבעוני - גם בשחור לבן הוא לא מי יודע מה מובן.