בקצרה ובתמצות...
רות בנדיקט ראתה בתרבות שלמות אחת, בנדיקט דגלה בגישה הגורסת כי תרבות הינה השלכה של האישיות שיצרה אותה, לפיה מה שמבחין בין תרבויות שונות הוא הנחות יסוד ערכיות כלליות, המנחות את השקפת העולם של בני התרבות ומטוות את צורת חייהם, היא ממשילה הנחות יסוד אלו לחוט המהווה את הבסיס לחברה (בנדיקט, 1934). מרגרט מיד תבעה את מושג הדטרמיניזם התרבותי. היא טוענת כי כל חברה יוצרת תרבות ייחודית על ידי העדפת קווי יסוד מנחים אחרים, היא משווה את קווי היסוד לסוג של אריג, ואת קווי היסוד לחוטי האריגה. קווי היסוד (חוטי האריגה) הם פונקציה של מזגם של בני החברה (מיד, 1935). Kroeber גורס כי בזמן מסוים התרבות של קבוצה ספציפית באה לידי ביטוי בקבוצה ספציפית של אנשים, תרבות היא מה שאנשים הם, הפרט הנו תוצאה של תרבות. את התרבות מתאר Kroeber כסופראורגן, כלומר חלק מן הפעולות והאירועים החברתיים אינם יכולים להיות מוסברים באופן ישיר על ידי פעילות כל פרט ופרט אלא על ידי התרבות עצמה כמכלול, כלומר התרבות מתקיימת מעבר לפרטים אשר מרכיבים אותה (Kroeber, 1963). ניתן לומר שהוא מייחס לתרבות חיות משל עצמה, הפרטים מתחלפים אך התרבות ממשיכה להתקיים.