על פרק 501...
מי שראה את הפרק, אולי יוכל לראות את מה שאני טוענת, שהעונה השישית היא ממש הדרדרות. כשאני ראיתי את הפרק עכשיו, זה רק העצים את ההרגשה הזאת אצלי. זה לא היה פרק מיוחד, לא היה בו איזשהו אירוע שהופך אותו לחריג או שונה משאר הפרקים, אבל זה דוסון קריק במיטבה. פרק שיש בו הכל מהכל - עצב, שמחה, הומור, געגועים, נוסטלגיה. מה לא? היו כ"כ הרבה רגעים מרגשים בפרק הזה. אין שניה משעממת, אין מילה מיותרת. זה, לדעתי, מסוג הפרקים שהופכים את דוסון קריק לסדרה הכי טובה שיש או אי פעם תהיה בטלוויזיה. פשוט פרק מקסים. ושוב, כשאני חוזרת להשוואה לפרקים שאנחנו רואים ביום שלישי, זה פשוט עצוב. כי אי אפשר להשוות. ההבדל עצום.
