הדמיון בין הדמויות של פטיר, פטיגרו וגרימא
הוא בעיקר הבוגדנות, הנצלנות והתאווה לכוח שבכל אחד מהם, העובדה שהם מסתופפים בצלם של גדולים מהם אשר פורשים עליהם את חסותם עד שמגיע הרגע שבו הם לא זקוקים לו יותר ומסוגלים בשקט למען מטרותיהם לתקוע סכינים בגב. הדרך, האופי והמניעים שלהם שונים לגמרי, כמובן. את זנב תולע מניע הפחד, אני לא ממש בטוחה מה מניע את גרימא, ואת פטיר מניעה החמדנות. הוא מזכיר את סנייפ כיוון שהוא מאוד עצמאי ולא תלוי, ואת כל פעולותיו הוא עושה למען עצמו בלבד. פטיר חסר את ההתרפסות הזאת והכניעות שיש בזנב תולע ובגרימא. מצד שני, פטיר גורם לכולם ולחבב אותו, גם אם לא כולם בוטחים בו. סנייפ עושה בדיוק את ההיפך, לאורך כל הספר הוא גורם לכולם לשנוא אותו ולא לבטוח בו, אפילו הקולגות שלו לא סובלים אותו.