אתם ואני.

[שימחת האהבה]

אתם ואני.

אני נזכר בדיון מרתק שהיה לי ליפני חודשיים בדיוק ..
הנושא היה להבין מתוך ידיעה שאין לנו יכולת חויתית להבין, באופן כללי, כמו למשל "אין סוף"

אני לא רוצה להכנס לדיון אלה דוקא לנסות להעלות שאלות לדיון, תחת הנושא א-מיניים.
חישבו לרגע שאתם ה"אין סוף", הדבר שאדם כמטני לא מסוגל לתפוס.
(נסו קודם להבין שאתם לא מסוגלים לתפוס ולהכיל את המושג הזה "אין סוף", פשוט דמיינו מה זה "אין סוף")

עכשיו נסו לחשוב ולענות על השאלות הבאות

האם אתם מסוגלים להעביר את חוית היותכם כהגדרתכם באופן שהזולת יוכל לשדר בחזרה שהוא הבין או שלא מסוגל להבין ?

במידה והזולת לא הבין, האם אתם מסוגלים ליצר שיח של הסכמה על חוסר ההבנה, כלומר.. נגיד "אני, שימחת האהבה לא יכול לתת פיתרון הולם
מתוך חוסר ההבנה, אבל רוצה ליחל למציאת דרך להבין את מה שניסתר ממני. תוך כדי כך אני יכול לכתוב דברים שיובנו או יפורשו אחרת ממה שאני
כותב מתוך ראיה תפיסתית שונה"

אני יודע זה נשמע מסובך, אבל אם מי מכם שיוכל להבין אותי מוזמן לכתוב כאן
כי זה בעצם לשאול ולהבין איך אתם נתפסים על ידי מי שלא מסוגל להכיל חויתית אותכם

 

[niwo]

למען האמת ניהלתי שיחה דומה עם אחד מהחברים שלי

בגדול, אני חושב שיש הרבה קווים משותפים לבנ"א והם יכולים להבין אחד את השני, גם אם הם לא חולקים מבחינה פסיכולוגית את אותה צורת חשיבה.
למשל, אני רחוק מלהיות משהו קיצוני כמו 'רוצח'. עם זאת, כשאני צופה בסרטים, משחק במשחקי מחשב, או אפילו משחק במשחקי תפקידים, אני יכול להיכנס לראש של ה-villain.
וכך יצא שתהיתי האם אנשים אחרים מסוגלים לתפוס א-מיניות והאם אני יכול לתפוס מיניות.
אז התשובה לכך מתחלקת לכמה רמות:
- מה אני תופס:
1. אני יכול לתפוס מיניות. אני חש פחות או יותר מה שאנשים אחרים חשים כשהם צופים במשהו אירוטי. ספציפית, אני לא אדם כ"כ מיני והליבידו שלי שואף לאפס, אבל כשעובר מולי gif רנדומלי של משהו אירוטי- I pretty much get the picture.
אני מכיר הרבה א-מיניים מהקהילה הבינלאומית. הם כן יכולים לאהוב דברים מיניים. למשל, אני מכיר מישהו שאוהב לצייר ציורים אירוטים.
כך שכן, אני חושב שא-מיניים מסוגלים לתפוס מיניות.
2. מה שאני לא מסוגל לתפוס הוא מדוע אנשים רוצים לקיים אקטים מיניים עם אנשים אחרים. אני מניח שא-מיניים אחרים אולי כן יכולים להבין את זה, אך אני ממש לא.
אני מבין שזה יכול להיות נעים. אני מבין שזה יכול ליצור קרבה ואינטימיות בין זוג אנשים (או יותר). אני מבין את זה בפוטנציה.
אלא שאף פעם לא הבנתי מדוע אנשים רוצים לעשות את זה. לא הבנתי את הרצון לזה, לא הבנתי את הדחף לזה.
וזה משהו שקשה לי לתפוס או להבין. ועל זה בדיוק דיברתי עם אחד החברים שלי.
ניסיתי להסביר את זה לעצמי ע"י השוואה לציור: אני אוהב לצייר. לעתים אני לא רוצה לצייר ולעתים כן. ציור מאוד מרגיע אותי. לעתים אני גם מרגיש דחף שאני צריך לבטא יצירתיות, אני מרגיש דחף לצייר. ואת זה אני משווה לדחף שאנשים רוצים לקיים יחסי מין (אני יודע שזה לא רק דחף ושזה גם לעתים רצון להיות ביחד עם מישהו ולהתקרב). אלא שכך אני פחות או יותר מנסה להסביר לעצמי מהו בעצם רצון שכזה שרוצים לקיים אקטים מיניים.
but seriously, I don't get it.

- תפיסה של אנשים אחרים:
1. אני מניח שאנשים אחרים יכולים לתפוס א-מיניות. לאנשים שונים יש מיניות שונה, שמשתנה קצת לאורך תקופות. אנשים הרי לא רוצים לקיים יחסי מין כל הזמן (וכן, אני יודע שיש אנשים שרוצים לקיים יחסי מין וחושבים על זה בתדירות גבוהה. זו הרי סקאלה). אני מאמין שרוב האנשים יכולים להבין מה זה לא לרצות לקיים אקטים מינייים עם אנשים אחרים.
ומעבר לכך, יצא לי לדבר עם אנשים על א-מיניות. ומחלק מהם שמעתי כיצד הם תופסים את המיניות שלהם. ושהם יכולים להבין א-מיניות.
למשל, מישהו פעם אמר לי שהוא לפעמים מרגיש מוזר אחרי שהוא עושה דברים עם אנשים אחרים *אהמ*. הוא נהנה מהרגע, אבל זה לא משהו שהוא ממש צריך ושהוא מרגיש מוזר אחרי. הוא גם אמר לי שהוא לא באמת זקוק ליחסי מין, ושהוא יכול לראות את עצמו במערכת יחסים בלי לקיים יחסי מין. ואז הוא התחיל לפרט עוד ועוד ועוד. אבל זה כבר TMI.
ויצא לי לדבר עם עוד אנשים. כל אחד פשוט שונה. וכשאנשים מפרטים על התחושות שלהם, אני בד"כ מבין אותם יותר, וגם הם בד"כ מבין אותי כך גם.
עם זאת, יצא לי לא מעט לשמוע מאנשים שהם לא מסוגלים לתפוס א-מיניות. שקשה להם להבין למה אני לא רוצה, אף פעם.
א-מיניות גם נתפסת בעינהם הרבה פעמים גם עם בדידות, ולכן לעתים קשה להם להתחבר לזה.

אז כן, אני מניח שאנשים יכולים לתפוס א-מיניות, כמו שחלקינו יכולים לתפוס "ההפך". לדאבוני, ברוב המקרים אנשים ציינו בפניי שהם לא יכולים להבין.