אתיקה משפחתית

[sher123]

אתיקה משפחתית

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

 

[קיטקוט]

יש לך המון זמן לחשוב על זה...

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

יש לך המון זמן לחשוב על זה...
אני מבינה את השאלות וההתלבטויות שלך , אבל למה להתעסק בהם כרגע לפני הנסיעה? ולהכניס מתח ולחץ? יש לך לפחות 9 חודשים לחשוב בנושא, או בעצם לפחות איזה עוד 10-14 שנה כי לפני זה לא בטוח שהילד יבין כל כך על מה את מדברת! ועד אז תוכלו להחליט האם לטובת הילד - נכון לספר לו? או לא? אם הבנתי נכון אז יש לך ילד נוסף והשאלה גם אם לספר לו? אז לדעתי דבר תלוי בדבר! אם החלטת בכלל לספר לילד מהתרומה אז בטוח גם לשני! אבל רצוי שזה יהיה בגיל בוגר! אני לא חושבת שאת מקריבה את בריאות נפשו של הילד שלך! וסה"כ אם תקראי פה בדיונים שנערכו בנושא , אז תביני שהילד שתשאי 9 חודשים בתוכך - הוא 99.9 % שלך! ורק אחוזון קטן פרט שולי שזו לא הביצית שלך! זה ההבדל! אם את לא שלמה עם ההחלטה שלך וחושבת שאת עלולה להכנס לדכאון או לחוש תחושות שונות כלפי הילד מהתרומה, אז אולי תדחי את הנסיעה עד שבאמת תרגישי שאת מקבלת את הילד העתידי לגמרי בדיוק כמו שאת זה שלך! שלא יהיה אפילו בתת- מודע שלך איזה הרגשה שונה כי ילדים מרגישים וקולטים דברים כאלו ושלא ירגיש הילד מתרומה שהוא שונה ביחס שיקבל ממך! כי אז בטוח ירגיש דחוי או יתחיל לשאול כמו הרבה ילדים שלפעמים מקנאים באח אחר ושואלים : אני בטח מאומץ? אז דבר ראשון תרגעי ואם את כבר נוסעת אז תשאירי את הלחץ בארץ והמתח זה לא יברח ויחכה לך שתחזרי! לפחות שתעברי את הטיפול בלי מתחים נוספים. שיהיה בהצלחה ( יצא לי ארוך מידי? ...)

 

[1מימי האחת]

עצות לשחרור הסערה../images/Emo184.gif

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

עצות לשחרור הסערה

גם אני מבינה אותך, מאוד. אני מציעה לך לעשות סדר בבלאגן. קודם כל להבין את המשמעות של תרומה לגבייך, אם היא סוג של עזרה שאת מקבלת על מנת לממש רצונך להביא ילד, וזו לגבייך האפשרות הטובה ביותר, תמשיכי עם התהליך. כמו שקיטקוט כתבה, יש לנו כאימהות השפעה על העובר, אני בתהליך למידה עמוק של הנושא ונראה שבנושאים כמו אינטליגנציה, תכונות, ומערכת החיסון יש לנו השפעה, בנושאים כמו סוג דם, תכונות מרפולוגיות, ומחלות גנטיות לרוב זה עובר בתורשה. כשאגמור לאסוף את החומר אבקש שתלמדו אותי איך לצרף אותו לפורום. וזה מוביל אותי לנושא הבא, התפיסה היום, בקרב חברות שלי לפחות, שאם מישהי מקבלת תרומת ביצית, הילד לא שלה, ואין מספיק ידע, כמו כל דבר חדש זה תהליך לכן, לגבי אם לספר, אני גם לא מעונינת לספר, לא רואה בזה תועלת לאף אחד, חוץ מאולי רווחתי האישית שאוכל להיות פתוחה ומשוחררת. ואת זה אני עושה איתן כאן בפורום. ואולי בעתיד המודעות תעלה- ונראה שאנחנו נעלה אותה והפערים התפיסתיים יהיו קטנים יותר ויהיה יותר קל. זהו יקירתי חשבי חיובי, חשבי על החיבוק הענק עם האוצר שתצרי וקדימה.....ב ה צ ל ח ה.

 

[שרון123]

מנסה לענות

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

מנסה לענות
גם לי היה משבר גדול ממש לפני הנסיעה, ועוד משברים במהלך ההריון, אבל מאז שהם נולדו זה כמעט ונעלם, מלבד הבזקים קטנטנים של כאב. אבל מה פתאום להרוס את חייו? מה פתאום להרוס את הבריאות הנפשית של ילד? את יודעת כמה אושר הביאו שני ילדי תרומת הבייציות שלנו, לילדה הספונטנית שלנו? את האמא האמיתית שלו הילד לא ייצטרך לחפש כי היא את תהיי תמיד לצידו, ואת היא האמא האמיתית. תאמיני לי שביום שהוא יצא ממך ותחזיקי אותו בידיים שלך, לא יהיה שום משבר זהות, שום דיכאון, ושום קושי בקבלה שלו. ולכן גם הילד הגדול יקבל אותו בדיוק כמו שאת תקבלי. בקשר ללספר או לא - אני תמיד בעד לספר, בעד שזה יהיה חלק מהחיים שלנו, בלי הסתרות ובלי שיחות דרמטיות, אלא הסברים ושיחות לפי הגיל, ההבנה וההתעניינות של הילד.

 

[ayoosh]

מנקודת המבט שלי...

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

מנקודת המבט שלי...
את אכן נשמעת נסערת ומבולבלת- וכדאי באמת לחשוב על הדברים (עד כמה שאפשר) לפני הטיפול. אני לא מכירה את ההיסטוריה שלך ואת הסיפור המשפחתי הספציפי שמשפיע על כל אחת בהחלטותיה ( ללכת על תרומת ביצית או לא, לספר או לא וכו'). אני יכולה רק לומר על עצמי- אני לא בעד סודות, כמו שכתבה שרון- אני חושבת שצריך לספר בהתאם לגיל, והדבר הכי מפחיד בעיני הוא שהילד (או הילד הבוגר/בוגר מאוד) "יגלה" פתאום עובדה משמעותית כזו שמשפיעה על חייו. ידיעה שגדלים איתה הופכת לחלק מהחיים, להגיונית ומקובלת (גם אם עדיין יש שאלות בעניין- כמו שיש לאחייני המאומצים שיודעים כמובן מגיל 0 על כך שהם מאומצים וזה לא פוגע בכלל באהבתם להוריהם ובקשר שלהם איתם). בכל מקרה-את כמובן לא צריכה להחליט עכשיו מה תספרי למי ומתי, אני חושבת שיש דברים שמתפתחים ומשתנים. אני גם חושבת שההריון (לפחות לגבי) עושה את הקשר עם הילדים לעתיד (

) כל כך מוחשי ואמיתי, אני לא יודעת אם אני יוצאת דופן, אבל אין לי שום תהיות לגבי הקשר האימהי הברור והחד משמעי שלי איתם

.

 

[rachel or]

כמוך כמוני היתי בשלב הזה

אתיקה משפחתית
אני לפני נסיעה לקפריסין להחזרה. אני ממש בסערת רגשות. אני כבר לא בטוחה לגבי השאלה האם לספר ומתי . והאם אני עלולוה להרוס את חיו בידיעה הזו? האם אני מקריבה את בריאות נפשו של ילד בשביל שיהיה לי עוד ילד? ומה ההשלכות האפשריותהנוספות כמו חיפוש האמא האמתית או משבר זהות או דכאון שלי בקבלת הילד או דחיה של הבן הגדול את הילד האחר בקיצור אני בלחץ

כמוך כמוני היתי בשלב הזה
לאט לאט התחושה שזה שלי הולכת וגדלה מיום ליום עוזר מאוד העובדה שמשפטית והלכתית הילד נחשב שלנו עדין היום התחושה היא רק 99% אבל שיצאתי לדרך יצאתי מתןך נקודת הנחה שכל אולטראסונד של קונדסון שלנו, התחושה שיצור חי גדל בתוכי ותלוי בי יביא אותי למצב הזה שבו זה 99% אני מניחה שעוד כמה שבועות שאני יתחיל גם להרגיש אותו ממש ושהבטן תצא (תחילת שבוע 18 ועדין לא רואים) זה יהפוך ל99.99% והובטח לי שה-100% מגיע שישמימו לי אותו בידים לאחר כל הצירים והלידה כך שהלכתי בידיעה שה-100% עוד יבוא את הטעויות שלנו כהורים אני בטוחה שנעשה אבל ללא קשר לתרומה טעויות כמו שהורים שלי ושלך לא פעם עשו. אני מאמינה שבעלי יהיה אבא נפלאה ואני אמא מוצלחת ולא רק אנחנו אלה כל אחת ואחד פה בפורום. נהיה הורים יותר טובים אולי אפילו מאחרים בזכות מה שעברנו ובטח שלא נהרוס את חיים של ילדינו ואת העיקר כמעט ולא כתבתי

רחלי נ.ב לשון זכר מתיחסת למילה עובר האם זה באמת בן או בת בשלב זה רק אני ובעלי יודעים

 

[Yaldi]

אני אשתף אותך אייך היה אצלי

כמוך כמוני היתי בשלב הזה
לאט לאט התחושה שזה שלי הולכת וגדלה מיום ליום עוזר מאוד העובדה שמשפטית והלכתית הילד נחשב שלנו עדין היום התחושה היא רק 99% אבל שיצאתי לדרך יצאתי מתןך נקודת הנחה שכל אולטראסונד של קונדסון שלנו, התחושה שיצור חי גדל בתוכי ותלוי בי יביא אותי למצב הזה שבו זה 99% אני מניחה שעוד כמה שבועות שאני יתחיל גם להרגיש אותו ממש ושהבטן תצא (תחילת שבוע 18 ועדין לא רואים) זה יהפוך ל99.99% והובטח לי שה-100% מגיע שישמימו לי אותו בידים לאחר כל הצירים והלידה כך שהלכתי בידיעה שה-100% עוד יבוא את הטעויות שלנו כהורים אני בטוחה שנעשה אבל ללא קשר לתרומה טעויות כמו שהורים שלי ושלך לא פעם עשו. אני מאמינה שבעלי יהיה אבא נפלאה ואני אמא מוצלחת ולא רק אנחנו אלה כל אחת ואחד פה בפורום. נהיה הורים יותר טובים אולי אפילו מאחרים בזכות מה שעברנו ובטח שלא נהרוס את חיים של ילדינו ואת העיקר כמעט ולא כתבתי

רחלי נ.ב לשון זכר מתיחסת למילה עובר האם זה באמת בן או בת בשלב זה רק אני ובעלי יודעים

אני אשתף אותך אייך היה אצלי
כשעידו היה בבטן רגשותי היו מעורבים רוב הזמן הרגשתי שהוא ממש ממש שלי אבל לא אשקר אם אומר שהיו קטעים שחשתי חשש מאייך אקבלו, האם דרך היוצרותו תיצור איזשהו מחסום או ריחוק אספר לך שהניחו אותו על ביטני הוא היה הילד שלי המתוק באלף אחוז ועכשיו בהריון הנוכחי כבר בשלב המבחנה הוא שלנו באופן הכי טבעי שאפשר.