אתה

[אבי 670]

מעניין מה הוא היה כותב כאן

כי לכל מטבע

שני צדדים, בכל מקרה תהיי חזקה, ואל תראי לילדה עצב כי עצב שלך זה גם עצב שלה

 

[יערית]

רווח מול הפסד../images/Emo23.gif

במיקרה הזה של ילדים ויחסים עם הורים,תמיד אני אומרת שקיים מקום לסליחה.אומנם לא שוכחים אומנם זה הופך את החיים קשים יותר,אבל באיזה שהוא שלב-יש מקום לפיוס. זה לא מה שצריךלהדאיג אותך שהוא יבכה את הדמעות שלה,ובטח לא את שלך,לדאוג אך ורק שהיא תעבור את התקופה הקשה הזו עם כמה שפחות כאב, לנסות לרכך לה את המציאות שנכפתה עליה. את למודת ניסיון,אולי מהמקום שלך ,תמצאי דרך איך היית רוצה שירככו עבורך את המציאות, כשהיית ילדה קטנה,יפה ומתוקה

 

[my sunshine]

יודעת כמה כואב

לראות שאב מוותר, אבל אולי הגיע הזמן לשחרר. לתת לה את שאת יכולה להיות שם בשבילה כמו שאת... להיות הסלע האיתן היציבות הרי ההפסד הוא כולו שלו והיא , היא תגדל בקן שלכן עם האהבה האינסופית שאת מעניקה לה עם האבא שיש [כמה שיש] היא תלמד לקבל את מה שיש כמה שיש ואיך שיש ולגדול כך עד כמה שזה עצוב זה מה שיש...

 

[Rinattt]

חושבת ש...

לא כדאי לך לחשוב עליו ועל היחס שלו כלפי הבת כל כך הרבה... קוראים שזה מעסיק ומעציב אותך... יכולה לספר לך, הגרוש שלי פעם אחת עבר דרך הבית שלי וראה אותי עם התינוקת כשהיא בעגלה ואני מנדנדת אותה, היא לא הרגישה טוב, הוא אפילו לא עצר לשאול מה קרה... קרה גם שאחת הבנות פתחה את הראש (הגדולה בטעות דחפה אותה והשולחן זכוכית של אחי התנפץ) והתקשרתי שיעזור לי, לטוס לבי"ח, כי לא אוכל לנהוג ולהיות איתה... הוא לא רק שלא הגיע, הוא גם לא התקשר לשאול מה שלומה... קרה גם שהגדולה עברה לידו ואפילו שלום לא אמר לה!!! לא טלפון ליום הולדת, לשנה טובה, לשבת שלום... נאדה, גורשניט, כלוםםם... יש לי ימבה דוגמאות לספר... זה לא ינחם... יכולה לאמר שברגע שהשלמתי עם המצב וזה מה יש!!! כשראיתי אותו חייכתי כרגיל, צחקתי, דיברתי בחופשיות... כשהראיתי שטוב לי ואני מאושרת... כשממש לא כעסתי כשהבטיח להן ולא קיים... היחס שלו פתאום השתנה... אומנם גם היום לא לוקח אותן הרבה... אבל יותר מבעבר... היום מחבק ואוהב אותן... הוא לא יכול < לא רוצה, כי אצלי אין לא יכול יש לא רוצה > לקחת אותן ללינה אצלו, הן קטנות עדיין, הוא בעצמו לא מסוגל לטפל, הוא לא יודע לבשל\לנקות וכו'... אבל מידי פעם, בקיץ כמעט כל שבת, לוקח אותן לכמה שעות... גם אני כמוך התמודדתי עם הכאב שלהן... זה חלומות רעים שהיו להן, בכי בלי הפסקה, המון שאלות וטענות, לא מספיק כל ההתמודדות של הלבד, השינוי, הפחדים שלי עצמי, הטיפול השוטף בהן, הטיפול בבית, העבודה... גם לטפל בכאב שלהן... חושבת שמה שפשוט ואמיתי רשם... גישה טובה... תמיד טענתי שבכדי לנצח את האויב יש להתחבר אליו... הנצחון שלך יהיה כשהוא יראה יותר את הילדה, יתעניין בה, יאהב אותה... מה שכן, תני לו בקצב שלו, גרמי לו להתקרב אליה בחוכמה... כשלא מצליח משהו תמיד כדאי לנסות גישה חדשה... זכרי תמיד שהמטרה מקדשת את האמצעים... < כל עוד הכל חוקי כמובן > ולהיות נחמד וחביב לאדם שמתנכל לנו זה לא בהכרח לכופף ראש ומוריד מהכבוד שלנו, להיפך... וגם תחשבי... אולי גם עליו עוברת תקופה לא נעימה... אז נכון שיש אבות שמסוגלים לעשות הפרדה, אבל לצערינו יש כאלו שלא!!! מאחלת לך המון בהצלחה, אורך רוח, ושתצליחי להגיע למטרה... וכמו שקראתי אותך לא פעם... בסופו של דבר את מצליחה!!!

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

../images/Emo41.gif ולסיכום...../images/Emo88.gif

אל הילדה תתנהגי כאילו יש לה את האבא הכי אידאלי בעולם.. ואל האבא תתנהגי כאילו הוא האבא הכי אידאלי בעולם.. ב ה צ ל ח ה !!!

 

[galia1962]

../images/Emo24.gifלך לימור ולקטנה

והכאב הוא אכן גדול, ההרגשה שאבא שלה מעדיף את התינוק החדש על פניה... זה כואב . אבל את לימורי, ביחוד עכשיו, למענה ולמענך, לא פחות, תלמדו לחיות עם היש שבחייכן עם האהבה הגדולה שיש בינכן, עם זה שאת בשבילה תמיד. אל תחפשי נקמות תקריני לה את האהבה שלך אליה ולא את השנאה והכעס שלך כלפיו... תני לה לגדול באהבה, בידיעה שעבורך היא הכי אהובה ורצויה

 

[ב ה י ר]

כואב, עצוב ובעיקר פוגע

שמדובר בילד שלנו הפגיעה כמו חץ ישיר ללב. אבל עם כל הקושי חייבת להתעלות על עצמך ולהקרין את מעלותיו של האקס שלך לילדה כמה שניתן...למזער את הפגיעה...למזער את הדחיה,גורם מספר אחד ליצירת תסביכים עתידיים,בישבילה את חייבת למנוע זאת.

 

[R a c h e li]

אצלי זה אחרת...

ילדיי ואני עדיין מאמינים שהוא כלל לא ויתר.....5000 ק"מ מפרידים בינהם........

 

[הקוראת בתותים]

לימורי

את יודעת כבר את דעתי, לא הייתי רוצה שישפטו אותי בשעה כל כך לחוצה. קצת סבלנות לפני האצבע המאשימה. הכל טרי מדי בכדי לדעת מה יקרה מהיום והלאה. שולחת לך כוחות לעבור את התקופה הזאת, אבל מקומה של העגלה הוא אחרי הסוסים.

 

[naama78]

../images/Emo20.gif

ובנתיים את תנגבי לה את הדמעות ותאהבי אותה כמו שאת יודעת...

חם ואוהב לשתיכן

 

[ל י M ו ר]

תודה רבה רבה

על כל התגובות המעירות והמעודדות אני מקווה בתוכי שהוא אוהב אותה מספיק כדי לא לוותר או לתת לה להרגיש פחות חום עכשו. ואגב פשוט ואמיתי תאמין לי שאני שמה את כל הכעס בצד ומייד ששמעתי שנולדה התינוקת הצעתי לקטנה שנלך יחד לקנות לה מתנה ונתתי לה לבחור והמבט שלו היום כשנתתי לו את זה אמר הכל. כל ילד הוא עולם ומלואו ואני בטוחה שעם הזמן הוא יראה את זה.

 

[פשוט ואמיתי1]

לאט לאט שדרי לו נינוחות וחזקי אותו

עד שלאט לאט תרוויחי אבא עבור הקטנה לא קל בכלל אני עובד על זה בעצמי תוך כדי קשיי עיכול אבל נראה לי שווה

 

[רחלי228]

נשמה , את מוצאיה המון אנרגיה על

מלחמה בתחנות רוח.....דון קישוט לא הצליח. תנתבי את האנרגיה להשקיע בבתך. עם כל הכאב, הוא לא חייב להיות אבא פיזי. החובה היחידה שלו היא תשלום המזונות. בתי הבכורה בת כמעט 14, אבא שלה ויתר על הקשר איתה מגיל 5 חודשים. והוא גר מרחק 3 רחובות מאיתנו. אנחנו נתקלות בו לעיתים ברחוב. ובחרנו שתינו, לכבד את רצונו. הכעס עליו עבר מזמן. הוא לא שווה את זה. ולא תאמיני, למרות הכל היא (הגדולה) לא מפנה לו גב. כותבת עבורו יומן שמתעד את חייה, כדי שהוא לא יפספס...מעיין אבא וירטואלי. ניסתה להזמין אותו בעבר לבת המצווה , אך הוא בחר שלא להגיע. כואב ומייסר...אך הוא עשה את הבחירה שלו. תאספי את מלוא האסרטיביות שלך והמשיכי הלאה , יד ביד עם בתך...