אתה מעיר אותי

[שוקולדה אחת]

אתה מעיר אותי

ושוב כולי שלך.
כאילו שאי פעם הפסקתי להיות.

אבל הרי חינכת אותי, לימדת אותי איפוק
ואני תלמידה שקדנית וטובה, משתדלת ככל שניתן
וזוכרת- אתה עסוק, אתה מאופק, אי אפשר תמיד ואי אפשר עכשיו..

ואז סימן
אחד
ואני מרגישה כאילו אני נשאבת דרך חור תולעת ישירות לעולם שלנו
זה שיוצא מהפנטזיה אל המציאות לרגעים מוגבלים, נקודתיים
ואני שם.

חשוך שם
ורק האור הקטן שבפנייך מציץ אלי מלמעלה
רחוק ממקומי שלרגלייך, אבל נוצץ כתמיד.

קריר שם
כמו בועה מרוחקת בחום המהביל של יולי אוגוסט
והחום שגופי פולט מחמם את כפות ידייך
שבתורן מחממות עוד יותר
במגע מצליף ומלטף.

האצבעות שלך טורפות את כולי בעונג מהול בגסות
האצבעות שלי מלטפות בשקט, כובשות לי פיסות קטנות מגופך

אני רוצה לספר לך הכל
אבל צריכה יותר לשתוק, לברוח מהמילים
אני רוצה להצמיד את גופי לגופך ולהיבלע, להעלם
לא להיות יותר דבר מלבד הגוף המאפשר לך לחלל אותו, לקחת בלי לתת.
לפשק רגליים
להניף ישבן
לפעור פה
לתת בך מבט גדול
לאפשר לעצמי לעצום עיניים
ורק להרגיש
הכל.

 

[A לוןA]

מי צריך

כשאפשר להתעורר ככה...

תמצית הכמיהה.

 

[gidionline80]

תאור מדליק

 

[אייבורי]

נייס