אתה כל כך

Mrs.Dvash

New member
אתה כל כך

לא שווה את זה. ואם אתה לא שווה את זה אז למה אני בוכה? אתה כל כך לא שווה את זה. ואם אתה לא שווה את זה אז למה אני עדיין רוצה? הלכתי לסגרייה של בוקר ופתחתי חלון, לקחתי כמה בראוניס בצלוחית ופוררתי אותם. מעכתי אותם פרור אחר פרור, כי אתה כל כך לא שווה את זה. לא שווה את השוקולד הזה שאני רוצה להכניס לגופי. אתה עד כדי כך לא שווה את זה שאני יושבת ובוכה. אתה עד כדי כך לא שווה את זה שאני נזכרת ותוהה... הודעות שכתבו פה אנשים הזכירו לי אותך הביאו אותך אליי, שוב. אתה כל כך לא שווה את זה אז מה אני בכלל עושה!? למה שווה מאמץ המחשבה?, לנסות לראות אותך ולדבר אתך שוב לנסות להיות אתך ולהבין אותך כאילו כלום... אתה כל כך לא שווה את זה! שאין לך מושג... אז אם אתה כל כך לא שווה את זה למה אני עדיין רוצה!?!?!?
 
אני לא ..

יודע את כל הסיפור מאחורי .. הדבר הכל כך רגיש שרשמת .. במצב אחר הייתי .. מבלבל את המוח שאנחנו רוצים תמיד את מה שלא בהשג ידנו או שנשמט מידנו..ואנחנו רודפים אחריו .. אבל לא הפעם .. מכתיבתך הכנה ..תיארה בפשטות שהוא לא שווה את זה .. ואני נוטה להאמין לך . אז תמשיכי הלאה .. זכרונות תמיד מכים אותנו תמיד יהיה .. דבר שיזכיר לנו ..וטוב להזכר .. אם לשם חיוך ..או אם שיזכיר לך ..לקחים ..אף שהם מצערים ..
 

Mrs.Dvash

New member
קשה...

חשבתי שאני יכולה להמשיך ובאמת לתקופה מסויימת המשכתי, הדחקתי, והלכתי הלאה. אבל הנה, רצה מי שרצה ודברים שמזכירים לי אותו ואת כל מה שקרה מתחילים לחזור אליי וזה כואב. אני יודעת איך לסיים את זה, מהכרותי עם עצמי רק שיחה שלי ושלו, עין מול עין, לב [שחשבתי שאני מכירה] מול לב תפתור את זה אחת ולתמיד.... אבל דיבורים דיבורים דיבורים ומעשים אין?
 

מחורפנת

New member
ההזדהות שלי היא ....

מדהימה ...לאו דוקא בזכות מקרה שאני מניחה שקורה לכולם ...אלא פשוט הכתיבה היפה הרהוטה , הפתוחה האמיתית המנוסחת והרגישה ... אמרתי מספיק כדי להעביר את ההתלהבות והקתרזיס שזה יצר אצלי ???
 

Mrs.Dvash

New member
חחחחחחחחחחחחח

אמרת מספיק :], אני מניחה שמקרים כמו המקרה שלי הם לא בודדים וחבל...
 
למעלה