כשעצרנו לעזור, שלפתי בקבוק מים שהיה לי בבגאז' (נקיים וטובים בשביל לשתות). האישה שתתה ומאוד הודתה לנו, והיא ובעלה סיפרו לנו שזה בטח מהדג ההוא בחתונה. אחרי שחזרנו לנסוע, והורדתי את מיס הילה, המשכתי לבד הביתה, וממש חמש דקות מהבית שלי אני רואה שוב רכב עוצר, עם אישה שמתכופפת כמו ההיא מקודם עם אותה פוזה של הקאה. אני עוצר, ואת מי אני רואה?... שוב הם. היא אמרה לי שהפעם כבר אין לה מה להקיא, והקיבה שלה לא מפסיקה להשתולל, היא הקיאה את כל המים שנתתי לה קודם, והיא פוחדת שהיא התייבשה. היא אמרה גם שהיא חושבת לנסוע לבית חולים לקבל אינפוזיה, כי היא ממש ממש מפחדת. היא בקושי דיברה והתקשתה לנשום. פתאום שוב תפס אותה רפלקס של הקאה, היא לא הצליחה לשלוט בזה אבל לא היה לה מה להקיא. כשזה עבר לה, היא הצליחה בקושי לאמר לבן הזוג שלה (חבר שלה? בעלה?) - "למיון - עכשיו!". היא גם שאלה אותי איפה הבית-חולים הכי קרוב. אמרתי להם שזה מרחק של חמש דקות נסיעה משם, וכדי לחסוך לה את המאמץ שבלשאול עוד שאלות (הרי דיבור במצב הזה או מבצע מתיש לחלוטין) אמרתי להם שיסעו אחרי, ושאני גר ממש על-יד הבית-חולים כך שזה ממש לא מטריח אותי. נתתי להם גם כרטיס ביקור שלי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.