אתגר פורום
- פותח הנושא מירטל
- פורסם בתאריך
Serpent Axis
New member
בסגנון מלפפון חצות?
Serpent Axis
New member
למה אסור?
Blue Beetle
New member
יותר מיידי מלונארים
הם הבאסטים של witchCraft
הם הבאסטים של witchCraft
Blue Beetle
New member
WitchCraft
משחק בז'אנר של Mage, Unknown Armies, Urban Arcane וכיוצא באלו אבל פחות טוב: עולם שלא בנוי מי יודע מה, עם שיטה שבנויה רע (Unisystem) וחוסר התאמה בין השיטה לעולם. אם אני לא טועה, המכירות של Eden Studies היו בהתאם ולכן הוציאו אותו כ- pdf חינמי לא מזמן (ואני הייתי מספיק פראייר לקנות את זה לפני). רעיון מעניין שכן נמצא שם ומתאים לאתגר הפורום הנוכחי הוא דמויות Bast. ה- Bast הם גזע של חתולים נבונים (שמקורם מכשפים של מצריים העתיקה), טלפתיים. כל פעם ש- Bast מת נשמתו מתגלגלת בגוף של גור חתולים ולאט לאט הוא נזכר בחייו הקודמים. WitchCraft מאפשרת לשחק Bast כדמות שחקן, אך כאמור, לא בהצלחה גדולה.
משחק בז'אנר של Mage, Unknown Armies, Urban Arcane וכיוצא באלו אבל פחות טוב: עולם שלא בנוי מי יודע מה, עם שיטה שבנויה רע (Unisystem) וחוסר התאמה בין השיטה לעולם. אם אני לא טועה, המכירות של Eden Studies היו בהתאם ולכן הוציאו אותו כ- pdf חינמי לא מזמן (ואני הייתי מספיק פראייר לקנות את זה לפני). רעיון מעניין שכן נמצא שם ומתאים לאתגר הפורום הנוכחי הוא דמויות Bast. ה- Bast הם גזע של חתולים נבונים (שמקורם מכשפים של מצריים העתיקה), טלפתיים. כל פעם ש- Bast מת נשמתו מתגלגלת בגוף של גור חתולים ולאט לאט הוא נזכר בחייו הקודמים. WitchCraft מאפשרת לשחק Bast כדמות שחקן, אך כאמור, לא בהצלחה גדולה.
וואו, יצא לי אחד ארוך.
חתול מקפץ לאור ירח לא התחיל את חייו בשם זה. למען האמת, השם הראשון שניתן לו היה "מקרה מס' 11845/4". מלחמת האזרחים הנוראה שפקדה את אנדארני הותירה מיליוני נכים, אלמנות ומשפחות שכול, בכל מקום החל ממגדלי האבירות ועד שכונות העוני העלובות ביותר. אך היא גם הותירה יתומים. המון יתומים. כל כך הרבה יתומים, שלממשלה החדשה והמקרטעת של אנדארני לא היה מה לעשות איתם. בתי היתומים שעוד נותרו עומדים על תילם התפקעו מרוב דוחק, אינם מסוגלים להתמודד עם כמות הפיות הקטנים שצריך להאכיל, המוחות הרעבים שצריך לחנך, כל כך הרבה ילדים שצריך להלין ולהלביש וללמד קרוא וכתוב ולשמור עליהם ולהחטיף להם מכות כשהם גונבים אוכל מהמחסן. וכרגיל, כשהמצב רע, אנשים ימצאו דרך להפוך אותו לגרוע. וכשהצוות הלא מוכשר של בתי היתומים זנח את השמירה ילדים פוצצו אחד את השני במכות והתאגדו לכנופיות. וכשמנהל בית היתומים 180 (שפעם נקרא "הקדוש בורנה", אבל בעקבות המהפכה, הקדושים האלו נזרקו מהלקסיקון) החליט שהוא לא משתכר מספיק מהמשכורת הממשלתית העלובה שלו, והחליט לרפד את כיסו בשביל יום גשום, אוכל החל לבוא פחות ופחות, ומקרה מס' 11845/4 החליט שהוא רוצה לנסות את מזלו בחוץ. לא הרבה ילדים הצליחו אי פעם לצאת החוצה, אבל מצד שני, לא הרבה ילדים ניסו. הוא הגיע לבית היתומים 180 עטוף בשמיכות ההולדת שלו, ועכשיו הוא כבר בן 8. גבר צעיר במושגים של 180. אם מישהו יכול לעשות זאת, זה הוא. הוא לא שמע הרבה על מה שקורה בחוץ, אבל הוא ידע שזה גדול, וששם אפשר לעשות מעצמך משהו אם אתה חכם, והוא בטח חכם, הוא הילד הכי חכם שהוא מכיר ב180. הוא אולי לא יודע לקרוא ולכתוב, אבל הוא חכם מספיק בשביל להמנע מלחטוף מכות מהבריונים של 180, וזה מאוד חכם, הוא חשב לעצמו. וזה לא יהיה חכם להשאר במקום הזה עד שיעזוב בגיל 12, זה בטוח. בדרך כלל ילדים שלא הגיעו עם פתק בחרו לעצמם שמות. כך שבובי וג'וני היו כמו זבל ב180. אבל מקרה 11845/4 הגיע בלי שם ונשאר בלי שם. הוא רצה שהשם שיבחר לעצמו יהיה מיוחד. בינתיים החברים שלו קראו לו 5/4. הוא נשאר ער בלילות מביט על החומה של 180 דרך החלון המסורג שלו, ומתכנן נתיב בריחה, כשלילה אחד הוא ראה חתול שעושה את דרכו פנימה והחוצה מבית היתומים. מפחי האשפה הענקיים בחוץ, מתהלך בשיווי משקל על מעקה החומה, קופץ אל אדן החלון הקרוב, ומשם נוחת בחצר המשחקים, מתהלך באציליות למשך מספר שניות במעגל בחצר המשחקים, ואז קופץ על המרזב, מוצא מספר נקודות אחיזה בחומה, אל אדן החלון, דרך מעקה החומה אל פחי האשפה הענקיים. מקרה 11845/4 סימן בראשו את נקודות האחיזה המעולות של החתול, ושינן את המסלול שוב ושוב. בלילה שלמחרת התחמק מהספירה, ונשאר בחצר המשחקים בתוך אחד מפחי האשפה הפנימיים. כבר לא היה קשה להתחמק מהספירה, היות והשמירה היתה כל כך מוזנחת. כשהשעון הגדול תקתק 11, ואף אחד לא היה יכול לשמוע ריצה של ילד מבעד לצלצולים האדירים, הוא עשה את דרכו מעבר לחומה, מחליק מנקודות האחיזה, נשרט מחוט התיל, כמעט נופל מאדן החלון, אבל עושה זאת בכל זאת. הוא היה בחוץ. כל אנדארני הייתה בכף ידו. הוא היה בטוח שיבואו לחפש אותו, אך בבוקר למחרת ובבוקר שאחריו, אף אחד לא שם לב שהוא נעלם. עתה היה בטוח מספיק בשביל שם. והשם שבחר לעצמו, השם היחיד שנראה לו נכון, "חתול קופץ בלילה". אך אלו לא היו סכום כל תלאותיו. הוא עדיין היה בשכונות העוני של אנדארני ועדיין היה רעב. הוא גנב אוכל פה ושם, עד שיום אחד הוא נתקל באיש עשיר בכרכרת פחם שעצר כדי להשתין באחד מהסמטאות שבהן גר חתול קופץ בלילה. הוא התגנב אל תוך הכרכרה וחיפש דבר מה לאכול או למכור, אך האיש העשיר היה מהיר ושקט יותר ממנו. הוא לפת את זרועו של הילד, וסטר לו בחזקה, אך במקום לבכות, חתול קופץ בלילה נאבק עוד יותר, נלחם בשיניים, בועט ומכה כדי להשתחרר מאחיזתו של האיש. כשלחתול קופץ נגמר הכוח, האיש לפת אותו בשתי ידיו, אך במקום לסטור לו ולהכות אותו, הוא הוציא מקופסה בכרכרתו לחם ובשר מיובש, ונתן לחתול קופץ. האיש היה ראש קרטל סמים, והוא החזיק את חתול קופץ בלילה איתו פחות מחמלה, ויותר בגלל חיבתו לדברים פראיים. חתול קופץ בלילה הפך עד מהרה לחבר מלא בארגון, מבריח, גונב, מצביע על בוגדים וסמויים, עושה את העבודה השחורה. בגיל 14 שינה את שמו למשהו הולם יותר את בנו המאומץ של ראש קרטל סמים, והשם "חתול מקפץ לאור ירח" הפך לשמו המלא. השם לעולם לא נאמר בלחישות ויראת כבוד בבארים אפלוליים באנדארני, אבל כולם ידעו שהשם מסמל צרות. כולם ידעו שאם חתול מקפץ לאור ירח מחפש אותך, כדאי שתשיג חברים עשירים, תתחבא, תתפגר, תברח מאנדארני, אבל מה שלא תעשה תעשה את זה מהר. הוא קנה לעצמו בכספי סמים בית במגדלי האבירות, חברים במיליציה של אנדארני ובכל מקום חשוב אחר, נשים וכוח, אך לא היה מסוגל להשאר מחובר לכל אלו לזמן רב. בגיל 19 הוא עזב את אנדארני והחל לחפש את מזלו בעולם, תחת השם היחיד שאמר בשבילו משהו אי פעם, חתול מקפץ לאור ירח.
חתול מקפץ לאור ירח לא התחיל את חייו בשם זה. למען האמת, השם הראשון שניתן לו היה "מקרה מס' 11845/4". מלחמת האזרחים הנוראה שפקדה את אנדארני הותירה מיליוני נכים, אלמנות ומשפחות שכול, בכל מקום החל ממגדלי האבירות ועד שכונות העוני העלובות ביותר. אך היא גם הותירה יתומים. המון יתומים. כל כך הרבה יתומים, שלממשלה החדשה והמקרטעת של אנדארני לא היה מה לעשות איתם. בתי היתומים שעוד נותרו עומדים על תילם התפקעו מרוב דוחק, אינם מסוגלים להתמודד עם כמות הפיות הקטנים שצריך להאכיל, המוחות הרעבים שצריך לחנך, כל כך הרבה ילדים שצריך להלין ולהלביש וללמד קרוא וכתוב ולשמור עליהם ולהחטיף להם מכות כשהם גונבים אוכל מהמחסן. וכרגיל, כשהמצב רע, אנשים ימצאו דרך להפוך אותו לגרוע. וכשהצוות הלא מוכשר של בתי היתומים זנח את השמירה ילדים פוצצו אחד את השני במכות והתאגדו לכנופיות. וכשמנהל בית היתומים 180 (שפעם נקרא "הקדוש בורנה", אבל בעקבות המהפכה, הקדושים האלו נזרקו מהלקסיקון) החליט שהוא לא משתכר מספיק מהמשכורת הממשלתית העלובה שלו, והחליט לרפד את כיסו בשביל יום גשום, אוכל החל לבוא פחות ופחות, ומקרה מס' 11845/4 החליט שהוא רוצה לנסות את מזלו בחוץ. לא הרבה ילדים הצליחו אי פעם לצאת החוצה, אבל מצד שני, לא הרבה ילדים ניסו. הוא הגיע לבית היתומים 180 עטוף בשמיכות ההולדת שלו, ועכשיו הוא כבר בן 8. גבר צעיר במושגים של 180. אם מישהו יכול לעשות זאת, זה הוא. הוא לא שמע הרבה על מה שקורה בחוץ, אבל הוא ידע שזה גדול, וששם אפשר לעשות מעצמך משהו אם אתה חכם, והוא בטח חכם, הוא הילד הכי חכם שהוא מכיר ב180. הוא אולי לא יודע לקרוא ולכתוב, אבל הוא חכם מספיק בשביל להמנע מלחטוף מכות מהבריונים של 180, וזה מאוד חכם, הוא חשב לעצמו. וזה לא יהיה חכם להשאר במקום הזה עד שיעזוב בגיל 12, זה בטוח. בדרך כלל ילדים שלא הגיעו עם פתק בחרו לעצמם שמות. כך שבובי וג'וני היו כמו זבל ב180. אבל מקרה 11845/4 הגיע בלי שם ונשאר בלי שם. הוא רצה שהשם שיבחר לעצמו יהיה מיוחד. בינתיים החברים שלו קראו לו 5/4. הוא נשאר ער בלילות מביט על החומה של 180 דרך החלון המסורג שלו, ומתכנן נתיב בריחה, כשלילה אחד הוא ראה חתול שעושה את דרכו פנימה והחוצה מבית היתומים. מפחי האשפה הענקיים בחוץ, מתהלך בשיווי משקל על מעקה החומה, קופץ אל אדן החלון הקרוב, ומשם נוחת בחצר המשחקים, מתהלך באציליות למשך מספר שניות במעגל בחצר המשחקים, ואז קופץ על המרזב, מוצא מספר נקודות אחיזה בחומה, אל אדן החלון, דרך מעקה החומה אל פחי האשפה הענקיים. מקרה 11845/4 סימן בראשו את נקודות האחיזה המעולות של החתול, ושינן את המסלול שוב ושוב. בלילה שלמחרת התחמק מהספירה, ונשאר בחצר המשחקים בתוך אחד מפחי האשפה הפנימיים. כבר לא היה קשה להתחמק מהספירה, היות והשמירה היתה כל כך מוזנחת. כשהשעון הגדול תקתק 11, ואף אחד לא היה יכול לשמוע ריצה של ילד מבעד לצלצולים האדירים, הוא עשה את דרכו מעבר לחומה, מחליק מנקודות האחיזה, נשרט מחוט התיל, כמעט נופל מאדן החלון, אבל עושה זאת בכל זאת. הוא היה בחוץ. כל אנדארני הייתה בכף ידו. הוא היה בטוח שיבואו לחפש אותו, אך בבוקר למחרת ובבוקר שאחריו, אף אחד לא שם לב שהוא נעלם. עתה היה בטוח מספיק בשביל שם. והשם שבחר לעצמו, השם היחיד שנראה לו נכון, "חתול קופץ בלילה". אך אלו לא היו סכום כל תלאותיו. הוא עדיין היה בשכונות העוני של אנדארני ועדיין היה רעב. הוא גנב אוכל פה ושם, עד שיום אחד הוא נתקל באיש עשיר בכרכרת פחם שעצר כדי להשתין באחד מהסמטאות שבהן גר חתול קופץ בלילה. הוא התגנב אל תוך הכרכרה וחיפש דבר מה לאכול או למכור, אך האיש העשיר היה מהיר ושקט יותר ממנו. הוא לפת את זרועו של הילד, וסטר לו בחזקה, אך במקום לבכות, חתול קופץ בלילה נאבק עוד יותר, נלחם בשיניים, בועט ומכה כדי להשתחרר מאחיזתו של האיש. כשלחתול קופץ נגמר הכוח, האיש לפת אותו בשתי ידיו, אך במקום לסטור לו ולהכות אותו, הוא הוציא מקופסה בכרכרתו לחם ובשר מיובש, ונתן לחתול קופץ. האיש היה ראש קרטל סמים, והוא החזיק את חתול קופץ בלילה איתו פחות מחמלה, ויותר בגלל חיבתו לדברים פראיים. חתול קופץ בלילה הפך עד מהרה לחבר מלא בארגון, מבריח, גונב, מצביע על בוגדים וסמויים, עושה את העבודה השחורה. בגיל 14 שינה את שמו למשהו הולם יותר את בנו המאומץ של ראש קרטל סמים, והשם "חתול מקפץ לאור ירח" הפך לשמו המלא. השם לעולם לא נאמר בלחישות ויראת כבוד בבארים אפלוליים באנדארני, אבל כולם ידעו שהשם מסמל צרות. כולם ידעו שאם חתול מקפץ לאור ירח מחפש אותך, כדאי שתשיג חברים עשירים, תתחבא, תתפגר, תברח מאנדארני, אבל מה שלא תעשה תעשה את זה מהר. הוא קנה לעצמו בכספי סמים בית במגדלי האבירות, חברים במיליציה של אנדארני ובכל מקום חשוב אחר, נשים וכוח, אך לא היה מסוגל להשאר מחובר לכל אלו לזמן רב. בגיל 19 הוא עזב את אנדארני והחל לחפש את מזלו בעולם, תחת השם היחיד שאמר בשבילו משהו אי פעם, חתול מקפץ לאור ירח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.