melancholy man
New member
אש יא גולש
או: עוד שרשור זקנים מעצבנים... אם תקראו את הגירסא הבריטית להתפתחות הרוק, תוכלו לקבל את הרושם, שהיה בלוז, אחרי זה היו כמה להיטים גדולים של ריקוד ריקוד חדש, בשם רוק אנד רול שסחפו את אמריקה בין 1954 לבערך 1960 ואז במשך שלוש שנים, היה שקט על פני תהום ורוח הפרי קומו והניל סידקה ריחפה על פני הארץ, ויאמרו לנון ומקטרני, יהיה אור!, ויהיה אור... מצד שני, יש חובבי רוק אמרקאים, שיגדו בשיכנוע עמוק, שהביטלס הרסו נחשול ענק של מוסיקת גולשים נפלא סוערת ומלאת כל הדברים שטובים ברוק אנד רול, הם כמובן, כמו שקורה תמיד לאמריקאים, טועים לגמרי, כי חוץ ממוסיקת גולשים, הייתה סצנה ענקית של מוסיקת נשמה, r&b נפלא, וכמובן להקות בנות (עם כל אלה ואחרים, אני עוד אציק לכם בעתיד, אל תדאגו...), אבל חוץ מזה, שוב כמו שקורה לאמריקאים יותר מידיי, הם כמובן, צודקים לחלוטין. מוסיקת גולשים (Surf Rock או סתם Surf אם אתם מעדיפים) קצת שונה במהות שלה מכמעט כל סגנון אחר בתולדות הרוק, בעיקר משום שהיא תולדה של אורך חיים ותפישת עולם, שהייתה אומנם מקבילה לזו שהתפתחה במועדוני הרוק והריקודים של שנות החמישים בחוף המזרחי, אבל שונה ממנה באופן מהותי, העניין בשירי גולשים, הייתה בעיקר להעביר את חווית הגלישה, שהיא ולא המוסיקה עמדו במרכז העולם של ההרכבים והמאזינים שלהם ואת דרך החיים שסבב את העולם הזה. במהלך שנות החמישים, גלישת גלים הלכה וצברה פופלריות באזור קליפורניה (וכמובן, במולדת הגלישה, האוואי וקצת במנותק מהסיפור גם באוסטרליה) גלישת גלים, ובמיוחד גלישת גבוהים, מתוארת על ידי מי שעוסק בכך, כחוויה דתית מיסטית כמעט, אורך החיים של הגולשים, היה של ילדים שעזבו את בית ספר (הרבה סקס, מסיבות, ים וסתם כיף, אם אתם תוהים), המוסיקה, כמו הגולשים, הייתה פרועה, חצופה ולמרות שבהאזנה ראשונה, נשמעת כמו חבילת הדוקה של שלושה אקרודים בכמה שפחות מאמץ, הייתה בעצם, בוערת, מהפכנית ומעניינת הרבה יותר מכל מה שכל אחד אחר הרשה לעצמו באותם שנים. כל מסע לעולם הגולשים, מתחיל עם דיק דייל הגדול, אחד מענקי הגיטרה היותר גדולים של עולם הרוק, ואבי אבות ה Surf, שזכה לכמה להיטים ולמעמד אגדי כמעט בקליפורניה של תחילת שנות השישים, הקטעים האינסטרומנטיילים החזקים שלו, היו השראה לעשרות הרכבים ולמאות להיטים (אחד הידועים שבהם הוא Wipe Out של ה Surfaris שהבאתי קליפ שלו דווקא בביצוע ההרכב אחר, ה Ventures שהיו גם ההרכב המצליח ביותר מהז'אנר הספציפי הזה), הלהיטים האלה, הצליחו מאוד בקליפורניה, ולעיתים גם מחוץ להם, אבל נשארו ברובם, נחלתם של גולשים בקליפורניה ובכל מקרה, מרבית ההרכבים האלה, לא הצליחו להתרומם מעבר לסינגל אחד. הגל השני, המוכר לנו אולי יותר, הוא של להקות ששילבו הרמוניות קוליות ושירי פופ בנויים הייטב שתיארו את העולם החופשי והמקסים הזה, בראש ההרכבים האלה, עמדו כמובן ה Beach Boys שהפכו לאחת הלהקות המצליחות ביותר באמריקה של שנות השישים (וגם אחת המוצלחות שבהם מבחינתי), כשכמובן במרכז הסיפור עומד הגאון המטורלל המקורי, בראיין ווילסון, היו אלו הביץ' בויז, שהביאו לעולם את שירי הגולשים המושלמים, בין השאר Surfin USA ועוד עשרות להיטים אחרים, הביץ' היו כל כך מצליחים שלזמן מה, נדמה היה שהם הלהקה האמריקאית היחידה, שנותנת איזשהו קרב במצעדים לגל הבריטי ששטף את אמריקה באותם שנים, אבל אולי יותר מעניין, הביץ' בויז, גם הקדימו את כולם בעשותם את הקפיצה הענקית קדימה, עם Pet Sounds, שבעיני קושר את הקצוות המוסיקליים של הגולשים עם עולם הפסיכדליה (ולו בשל השפעתו הברורה על העולם הזה), כי בסופו של דבר, גם פסיכדליה וגם מוסיקת גולשים, באו לתאר חוויה ודרך חיים יותר מכל דבר אחר. קיצר, קייץ, ים, חופש, לכו לתפוס גלים ב youtube ותחזרו עם מציאות, או תובנות על מוסיקת גולשים, או לחליפין, תגידו ששוב הבאתי תינוק מילל ומזיל ריר וכמו דודה זקנה, אני מנסה להוציא מבליל ההברות שלו סימנים של גאונות.
או: עוד שרשור זקנים מעצבנים... אם תקראו את הגירסא הבריטית להתפתחות הרוק, תוכלו לקבל את הרושם, שהיה בלוז, אחרי זה היו כמה להיטים גדולים של ריקוד ריקוד חדש, בשם רוק אנד רול שסחפו את אמריקה בין 1954 לבערך 1960 ואז במשך שלוש שנים, היה שקט על פני תהום ורוח הפרי קומו והניל סידקה ריחפה על פני הארץ, ויאמרו לנון ומקטרני, יהיה אור!, ויהיה אור... מצד שני, יש חובבי רוק אמרקאים, שיגדו בשיכנוע עמוק, שהביטלס הרסו נחשול ענק של מוסיקת גולשים נפלא סוערת ומלאת כל הדברים שטובים ברוק אנד רול, הם כמובן, כמו שקורה תמיד לאמריקאים, טועים לגמרי, כי חוץ ממוסיקת גולשים, הייתה סצנה ענקית של מוסיקת נשמה, r&b נפלא, וכמובן להקות בנות (עם כל אלה ואחרים, אני עוד אציק לכם בעתיד, אל תדאגו...), אבל חוץ מזה, שוב כמו שקורה לאמריקאים יותר מידיי, הם כמובן, צודקים לחלוטין. מוסיקת גולשים (Surf Rock או סתם Surf אם אתם מעדיפים) קצת שונה במהות שלה מכמעט כל סגנון אחר בתולדות הרוק, בעיקר משום שהיא תולדה של אורך חיים ותפישת עולם, שהייתה אומנם מקבילה לזו שהתפתחה במועדוני הרוק והריקודים של שנות החמישים בחוף המזרחי, אבל שונה ממנה באופן מהותי, העניין בשירי גולשים, הייתה בעיקר להעביר את חווית הגלישה, שהיא ולא המוסיקה עמדו במרכז העולם של ההרכבים והמאזינים שלהם ואת דרך החיים שסבב את העולם הזה. במהלך שנות החמישים, גלישת גלים הלכה וצברה פופלריות באזור קליפורניה (וכמובן, במולדת הגלישה, האוואי וקצת במנותק מהסיפור גם באוסטרליה) גלישת גלים, ובמיוחד גלישת גבוהים, מתוארת על ידי מי שעוסק בכך, כחוויה דתית מיסטית כמעט, אורך החיים של הגולשים, היה של ילדים שעזבו את בית ספר (הרבה סקס, מסיבות, ים וסתם כיף, אם אתם תוהים), המוסיקה, כמו הגולשים, הייתה פרועה, חצופה ולמרות שבהאזנה ראשונה, נשמעת כמו חבילת הדוקה של שלושה אקרודים בכמה שפחות מאמץ, הייתה בעצם, בוערת, מהפכנית ומעניינת הרבה יותר מכל מה שכל אחד אחר הרשה לעצמו באותם שנים. כל מסע לעולם הגולשים, מתחיל עם דיק דייל הגדול, אחד מענקי הגיטרה היותר גדולים של עולם הרוק, ואבי אבות ה Surf, שזכה לכמה להיטים ולמעמד אגדי כמעט בקליפורניה של תחילת שנות השישים, הקטעים האינסטרומנטיילים החזקים שלו, היו השראה לעשרות הרכבים ולמאות להיטים (אחד הידועים שבהם הוא Wipe Out של ה Surfaris שהבאתי קליפ שלו דווקא בביצוע ההרכב אחר, ה Ventures שהיו גם ההרכב המצליח ביותר מהז'אנר הספציפי הזה), הלהיטים האלה, הצליחו מאוד בקליפורניה, ולעיתים גם מחוץ להם, אבל נשארו ברובם, נחלתם של גולשים בקליפורניה ובכל מקרה, מרבית ההרכבים האלה, לא הצליחו להתרומם מעבר לסינגל אחד. הגל השני, המוכר לנו אולי יותר, הוא של להקות ששילבו הרמוניות קוליות ושירי פופ בנויים הייטב שתיארו את העולם החופשי והמקסים הזה, בראש ההרכבים האלה, עמדו כמובן ה Beach Boys שהפכו לאחת הלהקות המצליחות ביותר באמריקה של שנות השישים (וגם אחת המוצלחות שבהם מבחינתי), כשכמובן במרכז הסיפור עומד הגאון המטורלל המקורי, בראיין ווילסון, היו אלו הביץ' בויז, שהביאו לעולם את שירי הגולשים המושלמים, בין השאר Surfin USA ועוד עשרות להיטים אחרים, הביץ' היו כל כך מצליחים שלזמן מה, נדמה היה שהם הלהקה האמריקאית היחידה, שנותנת איזשהו קרב במצעדים לגל הבריטי ששטף את אמריקה באותם שנים, אבל אולי יותר מעניין, הביץ' בויז, גם הקדימו את כולם בעשותם את הקפיצה הענקית קדימה, עם Pet Sounds, שבעיני קושר את הקצוות המוסיקליים של הגולשים עם עולם הפסיכדליה (ולו בשל השפעתו הברורה על העולם הזה), כי בסופו של דבר, גם פסיכדליה וגם מוסיקת גולשים, באו לתאר חוויה ודרך חיים יותר מכל דבר אחר. קיצר, קייץ, ים, חופש, לכו לתפוס גלים ב youtube ותחזרו עם מציאות, או תובנות על מוסיקת גולשים, או לחליפין, תגידו ששוב הבאתי תינוק מילל ומזיל ריר וכמו דודה זקנה, אני מנסה להוציא מבליל ההברות שלו סימנים של גאונות.
