אבל גם אנשים אשמים בהתרחשויות
למשל, אני לא מבין מי מוכן להשקיע בבית מאות אלפי שקלים כדי שיהיה לו בית בשטח ירוק ונוף מדהים, אבל לא משקיע גרוש מחורבן אחד במערכת רצינית לכיבוי (לא צינור הגינה, זה פאטתי).
ויותר מזה, מדוע חברות הביטוח לא דורשות זאת.
רק שתבינו: צינור גינה מוציא 50 ליטר מים בדקה, ברז כיבוי מוציא 450 ליטר מים בדקה, ובעוצמה. כך שאפשר לבנות מערכת מתזים סביב הבית ולמנוע את שריפתו.
אבל מצפצפים, ואחר כך מתבכיינים.
נזכרתי בסיפור: היה עבריין שהתפרנס מפריצת טלפונים ציבוריים, גניבת הקופה ופריצתה ומכירת האסימונים שבה, בזול.
יום אחד אימו חלתה מאוד והם נזקקו לאמבולנס (להזכיר לא רק שטלפון נייד לא היה קיים, אלא גם טלפון בבית היה רק באחוז קטן של הבתים), הוא רץ בכל השכונה ולא מצא טלפון ציבורי אחד תקין, ואמו לא הגיעה לבית חולים, ומתה.....
למשל: לפני עשרות שנים הוציאו את האסבסט אל מחוץ לחוק. אז מה ? אנשים ציפצפו, ואני מוכן להתערב שעוד בבתים ישנים רבים בעיקר בשיכונים ישנם תריסי אסבסט במרפסות. (ממה עשוי הגגון מעל חבלי הכביסה שלכם ?
היום בית מאיר נמצאים בסכנה חמורה עקב טונות של חלקיקי אסבסט באויר, שנוצרו משריפות של אסבסט בישוב (בעיקר גגות).
מחלות הנגרמות על ידי אזבסט
חלקיקי אזבסט בריאת אדם
רקמת ריאה אשר עברה תהליכי איכול כימי למציאת גופי אזבסט ריאתיים
סיבי אזבסט שנראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
צילום רנטגן של עובד במפעל ליצור צינורות החולה במחלת אזבסטוזיס בשלב מוקדם
עוד בשנת 1898, דיווח מפקח המפעלים הראשי של בריטניה לפרלמנט הבריטי בדו"ח השנתי שלו על "השפעותיו המרושעות של אבק אזבסט". הוא דיווח גם את "טבעם החד כמו זכוכית של החלקיקים" כאשר האזבסט נישא באוויר בכל כמות שהיא, "נמצא להוות מפגע בריאותי, כמו שניתן היה לצפות". בשנת 1906, ועדה פרלמנטרית בריטית אישרה את מקרה המוות הראשון כתוצאה מחשיפה לאזבסט במפעלים בבריטניה והמליץ על אימוץ תקנים חדשים כגון איוורור יעיל וטוב יותר ואמצעי בטיחות אחרים. בשנת 1918, חברת ביטוח אמריקאית פתחה במחקר שהראה מתאם בין תוחלת חיים קצרה לבין עבודה בתעשיית האזבסט בארצות הברית. בשנת 1926, ועדת תאונות העבודה התעשייתיות של מסצ'וסטס בדקה את המקרה המוצלח הראשון של תביעת פיצויים בגין מחלת אזבסט. מספר ניכר של פציעות אזבסט נגרמו מחשיפה לאזבסט במספנות בזמן בניית אוניות למלחמה בזמן מלחמת העולם השנייה.
בעיות הבריאות הנגרמות מאזבסט מתחילות כאשר חלקיק האזבסט משתחרר מצבר האזבסט ונישא באוויר ונשאף אל תוך הריאות. בגלל הגודל המזערי של אותם סיבים, ריאות האדם אינן יכולות להוציא את הסיב וכך נוצרת הצטברות החלקיקים בריאה. .
המחלות המיוחסות לחשיפה לאזבסט כוללות את המחלות:
אזבסטוזיס - מחלת ריאה שנמצאה לראשונה בעובדי מספנה, האזבסטוזיס נגרם כתוצאה מצלקות על גבי רקמת הריאה שנגרמות בגלל ניסיון גוף האדם להפטר מחלקיק האזבסט על ידי מסיסותו בחומצה, אף שדרך פעולה זו אינה עוזרת. הרקמה המצולקת נעשית מקיפה ורבה במידה שבסופו של דבר, גורמת לנזק בלתי הפיך לריאה והפסקת פעולותיה. למחלת האזבסטוזיס לוקח בין 10-30 שנה להתפתח בגוף האדם.
מסותליאומה - הוא סוג של סרטן הנגרם ביותר מחצי מהמקרים בגלל היסטוריה של חשיפה לאזבסט. סרטן המסותליאומה מתפתח באזור חלל החזה או חלל הקרביים או באזור הלב. חוקרים מאמינים שהמסותליאומה נגרמת מספר של יוני חמצן, רדיקלים ופרוקסידים שאלו הם חומרים מחמצנים או ROSשנוצרים על ידי סיבי האזבסט. חשיפה לאזבסט קשורה ללפחות 50% מהחולים המפתחים מסותליאומה ממארת. שיא מספר מקרי המסותליאומה שמתפתחים בגוף האדם נוצרים כ35-45 שנה אחרי החשיפה לאזבסט. זמן ההישרדות הממוצע למסותליאומה ממארת הוא 11 חודשים.
סרטן - סרטן בית הקול משויך לחשיפה לאזבסט. מספר מחקרים מציעים שחשיפה לאזבסט משויך לעלייה מועטה בסיכון לסרטן הקיבה והבטן, הלוע והמעי הגס.
ארגון הסביבה האמריקאי - "הצוות הסביבתי" (Environmental Working Group), מעריך שבארצות הברית בלבד, מתים מדי שנה כ-9,000 אנשים כתוצאה ממחלות הקשורות קשר ישיר לחשיפה לאזבסט כגון אזבסטוזיס, מסותליאומה, סרטן הריאות כתוצאה מאזבסט וסרטן מערכת העיכול.