אשתי האהובה!

[dotaned28]

אשתי האהובה!

קשה לי אפילו לכתוב אשתי לשעבר כי אני ממש לא מעכל את זה שהיא כבר לא שלי! קצת על עצמי- אני בן 28 הייתי נשוי כמעט שנתיים. במהלכן היו לנו עליות ומורדות והיחסים לא היו מדהימים אבל אהבנו. לפני כשנה נסענו לטיול ואחרי כמה חודשים אני חזרתי לארץ והחלטתי שאני רוצה לחתוך ואשתי נשארה שם ודווקא רצתה לנסות שוב. במשך הזמן הרצונות התחלפו ואני ממש רציתי לחזור והיא החליטה שהיא לא אוהבת יותר... עכשיו אחרי שהשלמנו את התהליך הכואב הזה שהוא ממש כמו ניתוח לחיתוך לב פתוח אני מדמם בלי הפסקה זה אולי קצת דרמטי אבל אני לא זוכר פעם שהרגשתי כל-כך מרוסק וחסר אונים. גם ככה אני לא הכי חזק בעולם וזה ממש שובר אותי לרסיסים. חשבתי שאולי אנשים כמוכן וכמוכם שעברו את החוויה יכולים לתרום איזה עצה להתמודדות עם המצב המחורבן הזה. אשמח לקרוא את מה שיש לכם לחלוק

 

[גליה 32 היחידה]

לכתוב על זה / לשתף- זאת גם דרך

להתמודדות. מעטים יכלו לכתוב את כאבך ולתת לו ביטוי. (טוב עשית- לדעתי)- תתפלא- השיתוף עוזר תומך ומקל. מעבר לזה...(לפי מיטב זכרוני)- הרבה עשייה הרבה חברים (בעיקר מפה-הם החברים הכי הכי שלי) והעיקר אופטמיות...מחר- חייב להיות טוב יותר! ועוד משהו חשוב ונחוץ לא פחות ...החיוך!!! (גם אם הוא מאולץ בימים הראשונים)- אחר"כ הוא מגיע גם עם המון סיבות טובות. שיהיה לך בהצלחה

 

[ספיישיל]

טיפ-טופ.

צעד-צעד. רק ככה תחזיר לך את החוזק והשליטה בחייך.מהמקום בו אתה מרגיש מרוסק.(לדבריך:שבור לרסיסים) כולנו עברנו את השלב הזה.כולנו חשבנו שהעולם מתמוטט מעלינו. שכולם יודעים כמה אנחנו מרוסקים.אין קיצורי דרך!!! טיפ-טופ. צעד -צעד!!!איני יכולה לומר מה "לך" יעשה טוב.רק אתה יודע. יכולה לספר לך מעצמי שבחרתי למלא את חיי בשלב זה שלך,בדברים שבחרתי שעשו לי כיף לא העמסתי על עצמי. עשיתי בגבולות היכולת שלי.שידעתי שאוכל לעמוד בהם.ידעתי שאני גם זקוקה למנוחה להשלים ולעקל את הדברים.לקבל ...שזה תהליך.שהזמן יעשה את שלו. יצאתי. ביליתי.בשביל לבלות ולהשתחרר.להחזיר לי את השימחה שכמעט אבדה לי.יחד עם העצב מהמצב. "זמן...תני לי רגע לבד..."