ראית חשבון
אני מתמחה בשלבים סופיים של התמחות (אחרי מועצה), במשרד גדול. אני מדבר מנסיון אישיו ומנסיונים של אחרים. בוא נציב רגע משפטים מול ראיית חשבון. בראיית חשבון הלימודים הם ארבע (או לפעמים חמש) שנים מלאות, נדרשת השקעה גדולה מאוד כדי לעבור את בחינות המועצה, ואחרי זה שנתיים התמחות בשכר רעב. במשפטים הלימודים קלים הרבה יותר, צריך רק 3.5 שנים, כולם עוברים את בחינות הלשכה, ואחרי זה שנה בלבד של התמחות. אחרי שמסיימים את ההתמחות המצב בשוק דומה, נכון שיש יותר עורכי דין מרואי חשבון אבל אם תחשוב על זה, כמעט כל אדם צריך עורך דין כמעט בכל תחום בחיים. לעומת זאת, רואי חשבון צריכים בעיקר לחברות ולעצמאים ורק בתחום הכספים. וכמובן שהחברות הגדולות והעצמאים ה"כבדים" כבר מזמן שכרו להם את משרדי רואי החשבון הגדולים. בשני המקצועות אין בעיה למצוא מקומות התמחות, אבל השכר נמוך. יש עוד שיקולים שהיריעה קצרה מלפרטם, אולם אם עושים את השיקול של ההשקעה הנדרשת בלימודים לעומת התמורה שמקבלים אחר כך, נראה לי שמשפטים כדאי יותר. לגבי העבודה עצמה, מדובר בביקורת חשבונות. עבודה שבלונית, מגושמת, ללא טיפת יצירתיות. אתה טובע בים של ניירות ומספרים, ויוצאת הנשמה עד שיוצאים מזה. אין טעם לתאר את זה, זה פשוט ככה. רד מזה. לטובתך.