נערה בטירוף
New member
אשמח לשמוע דעות
טוב כבר שמתם בטח לב שאני חופרת על הפורום הזה לאחרונה.. אני מרגישה כאן די בבית באופן נורא מוזר.. ואני אשמח להתיעץ איתכם..
אז ככה, אני עוד מעט בת 24.. כשהייתי בת 20 בערך טסתי לארה"ב להיות בייביסיטר... אני חושבת שזו הייתה השנה הכי משוחררת בחיים שלי במובן מסויים.. עברתי שם המון תהליכים חיובים עם עצמי.. אבל חזרתי אחרי שנה מגעגועים למשפחה ולאקס..(שבסופו של דבר לא חזרנו להיות בקשר והיום בראיה לאחור אני גם מבינה למה).
אני מרגישה שהלב שלי חצוי.. מצד אחד המשפחה שלי כאן .. ואני לא מרגישה כאן כל כך רע לאחרונה.. מצד שני הלב שלי רוצה לחזור לארה"ב.. אני מרגישה שיש לי סיכוי טוב להצליח שם.. אבל אני מפחדת שאני טועה.. ואני גם שונאת את הרעיון שאני אהיה רחוקה מהמשפחה שלי.. אני עובדת היום בעבודה שאני אוהבת.. אני קצת מתחילה לחשוב על לימודים.. (אונ פתוחה כדי שתהיה לי אופציה לטוס) . וגם בארץ אני קצת תקועה בתהליך של תביעה בגלל תאונה שהייתי בה לפני שנתיים.. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. כי מצד אחד אני מרגישה משהו דוחף אותי לטוס.. ומצד שני משהו דוחף אותי להישאר בארץ.. :\
אשמח לשמוע את דעתכם
טוב כבר שמתם בטח לב שאני חופרת על הפורום הזה לאחרונה.. אני מרגישה כאן די בבית באופן נורא מוזר.. ואני אשמח להתיעץ איתכם..
אז ככה, אני עוד מעט בת 24.. כשהייתי בת 20 בערך טסתי לארה"ב להיות בייביסיטר... אני חושבת שזו הייתה השנה הכי משוחררת בחיים שלי במובן מסויים.. עברתי שם המון תהליכים חיובים עם עצמי.. אבל חזרתי אחרי שנה מגעגועים למשפחה ולאקס..(שבסופו של דבר לא חזרנו להיות בקשר והיום בראיה לאחור אני גם מבינה למה).
אני מרגישה שהלב שלי חצוי.. מצד אחד המשפחה שלי כאן .. ואני לא מרגישה כאן כל כך רע לאחרונה.. מצד שני הלב שלי רוצה לחזור לארה"ב.. אני מרגישה שיש לי סיכוי טוב להצליח שם.. אבל אני מפחדת שאני טועה.. ואני גם שונאת את הרעיון שאני אהיה רחוקה מהמשפחה שלי.. אני עובדת היום בעבודה שאני אוהבת.. אני קצת מתחילה לחשוב על לימודים.. (אונ פתוחה כדי שתהיה לי אופציה לטוס) . וגם בארץ אני קצת תקועה בתהליך של תביעה בגלל תאונה שהייתי בה לפני שנתיים.. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. כי מצד אחד אני מרגישה משהו דוחף אותי לטוס.. ומצד שני משהו דוחף אותי להישאר בארץ.. :\
אשמח לשמוע את דעתכם
