גולדה מאיר1
New member
רותי יודעת מה הזכרת לי?
לפני שנתיים בערב פסח החלטתי שאני מזמינה מישהי שתעזור לי יום אחד לעובדה הקשה. בקיצור אחרי אלפי טלפונים השגתי איזה מספר טלפון של מישהי שאמרה לי שאני אבוא לקחת אותה כי היא גרה רחוק. אני מגיעה לשכונה שלהם, יורדת ילדונת בת 15 עם אשה מבוגרת , מסתבר שהן רוסיות האמא לא יודעת מילה בעברית והבת מדברת בשמה, אז הבת הציאה לי שהיא תבוא עם האמא וכך הן יעשו בחצי מהזמן את העבודה. אמרתי אהלן וסהלן, תעלו לרכב. אם הייתי צריכה לכתוב כותרת הייתי אומרת שזה היה אחד הימים ההזויים שהיו לי. הבחורה לבושה בלבוש מינימלי נכנסת לאמבטיה להחליף בגדים, יוצאת ופורצת בברכת "אשר יצר" בהברה חסידית. הלשון שלי נשארה בחוץ כמה דקות, ודקה אחרי שהצלחתי להכניס אותה היא נפלה שוב החוצה כששאלתי את הבחורה לשמה והיא ענתה לי "דבורה לאה" ואני מדברת על לבוש מינימלי ביותר בכל קנה מידה. מסתבר שיש איזה חסידות שהעלתה אותם לארץ וענין היהדות שלהם לא ברור אפילו לעמצם. בכל מקרה במשך ארבע שעות האמא ליטפה איזה חלון גדול במרפסת שירות. ארבע שעות!!!! ושפכה מיים בכמויות אדירות שכל הבית הוצף, והבת נכנסה עם כל פלג הגוף העליון לתוך התנור ושפשפה ושפשפה ושפשפה ושפשפה...... (שזה היה מראה מצחיק בפני עצמו...) ואני ארבע שעות רצה מהמרפסת שירות לתנור וחוזר חלילה וכלום לא מתקדם. אחרי ארבע שעות שאני מנסה לזרז, לדחוף, לעודד, להראות, לשפשף בעצמי, נעמדתי במרכז הבית, צעקתי "דבורה לאה!!!!!" יאללה הביתה!!!! והיא אומרת עוד לא סיימתי, (תא אחד!!) ואמא בוהה בי ומסמנת לי על קריעת הים הפרטית שאנחנו עומדים במרכזה. אמרתי להם, ככה, כמו שזה, תודה רבה!! קחו תכסף! היה נעים.. ואז... התחלתי לנקות.... אז כתבת על גמדים... זו היתה החוויה שלי מגמדי הפסח.
לפני שנתיים בערב פסח החלטתי שאני מזמינה מישהי שתעזור לי יום אחד לעובדה הקשה. בקיצור אחרי אלפי טלפונים השגתי איזה מספר טלפון של מישהי שאמרה לי שאני אבוא לקחת אותה כי היא גרה רחוק. אני מגיעה לשכונה שלהם, יורדת ילדונת בת 15 עם אשה מבוגרת , מסתבר שהן רוסיות האמא לא יודעת מילה בעברית והבת מדברת בשמה, אז הבת הציאה לי שהיא תבוא עם האמא וכך הן יעשו בחצי מהזמן את העבודה. אמרתי אהלן וסהלן, תעלו לרכב. אם הייתי צריכה לכתוב כותרת הייתי אומרת שזה היה אחד הימים ההזויים שהיו לי. הבחורה לבושה בלבוש מינימלי נכנסת לאמבטיה להחליף בגדים, יוצאת ופורצת בברכת "אשר יצר" בהברה חסידית. הלשון שלי נשארה בחוץ כמה דקות, ודקה אחרי שהצלחתי להכניס אותה היא נפלה שוב החוצה כששאלתי את הבחורה לשמה והיא ענתה לי "דבורה לאה" ואני מדברת על לבוש מינימלי ביותר בכל קנה מידה. מסתבר שיש איזה חסידות שהעלתה אותם לארץ וענין היהדות שלהם לא ברור אפילו לעמצם. בכל מקרה במשך ארבע שעות האמא ליטפה איזה חלון גדול במרפסת שירות. ארבע שעות!!!! ושפכה מיים בכמויות אדירות שכל הבית הוצף, והבת נכנסה עם כל פלג הגוף העליון לתוך התנור ושפשפה ושפשפה ושפשפה ושפשפה...... (שזה היה מראה מצחיק בפני עצמו...) ואני ארבע שעות רצה מהמרפסת שירות לתנור וחוזר חלילה וכלום לא מתקדם. אחרי ארבע שעות שאני מנסה לזרז, לדחוף, לעודד, להראות, לשפשף בעצמי, נעמדתי במרכז הבית, צעקתי "דבורה לאה!!!!!" יאללה הביתה!!!! והיא אומרת עוד לא סיימתי, (תא אחד!!) ואמא בוהה בי ומסמנת לי על קריעת הים הפרטית שאנחנו עומדים במרכזה. אמרתי להם, ככה, כמו שזה, תודה רבה!! קחו תכסף! היה נעים.. ואז... התחלתי לנקות.... אז כתבת על גמדים... זו היתה החוויה שלי מגמדי הפסח.
