אשמח לעצות...
היי אני חדשה כאן...
נשואה כחצי שנה, אני סטודנטית שנה אחרונה (עובדת פעם -]עמיים בשבוע לפי הספק בלימודים) ובעלי עובד.
לרוב הוא חוזר בערב בסביבות 19-20 בערב...
כל הדינאמיקה בינינו קצת מטרידה אותי...
אנחנו בקושי מדברים ומתקשרים , הוא חוזר מהעבודה ישר לטלויזיה, אני רוב הזמן עם הלימודים שלי , או בחדר עבודה שלי על המחשב.
את רוב עבודות הבית אני עושה (כשאני אומרת רוב אני מתכוונת הכל אבל מה שאני לא מספיקה הוא עושה , וגם אז זה בכעס עליי שאני לא עשיתי ושכנראה לא איכפת לי מספיק מהבית... ) אני יכולה לעבוד מולו, לסדר, לקפל כביסה, לתלות כביסה , לבשל והוא מנגד יראה טלויזיה... ) אני רוצה לציין שהוא מקסים ואני אוהבת אותו מאד, אבל פשוט מרגישה עומס מטורף עליי, וכעס לא מוצדק כלפיי כשאני לא עושה משהו אחד בבית (ואיזשהי תחושה שאם לא שטפתי כלים כנראה לא איכפת לי מהבית... ) .
אני בנאדם שלא אוהב לריב, אז לרוב אני סופגת שותקת ועושה מה שצריך, היו כמה פעמים בודדות שהערתי על זה , והוא אמר שזה לא רק עליי וגם הוא עושה דברים...
היום שלחתי לו הודעה כשהיה בעבודה , כי ראיתי כוסות בחדר שינה של שתיה שלא טרח אפילו לקחת לסלון (וכן הרבה פעמים אני מרימה אחריו כוסות/צלחות/חולצה לכביסה וכו) והוא לא ענה , כשחזר הביתה היה סופר עצבני עליי שאני מתחשבנת איתו על כוסות.... וזה לא הכוסות, זה פשוט התתסכול שלי מהכל , הוא אומר שהוא עובד, מביא כסף הביתה, דואג לעיניינים האלה, אז שאני אעשה בבית כל השאר.... זה לא מרגיש לי נכון, זה נכון שהוא עובד קשה ומביא כסף, אבל זה לא צריך להפוך אותי למשרתת, ונכון שזו לא עבודת פרך ולא קושי עצום פיזית, אבל עדיין מרגישה שזה ממש לא מכבד, זה בית של שנינו ולא רק אני צריכה לדאוג לבית...
לא יודעת כבר איך התמודד עם זה ומה לעשות...
אוהבת אותו מאד ומעריכה אותו באמת על כל מה שעושה, אבל כבר לא מצליחה להסביר לו את התסכול שלי שהכל עליי , וכשאני לא עושה משהו קטן אז גם יש כעס עליי.... :/ הגיוני שזה המצב של זוג נשוי אחרי חצי שנה?!?!?!
היי אני חדשה כאן...
נשואה כחצי שנה, אני סטודנטית שנה אחרונה (עובדת פעם -]עמיים בשבוע לפי הספק בלימודים) ובעלי עובד.
לרוב הוא חוזר בערב בסביבות 19-20 בערב...
כל הדינאמיקה בינינו קצת מטרידה אותי...
אנחנו בקושי מדברים ומתקשרים , הוא חוזר מהעבודה ישר לטלויזיה, אני רוב הזמן עם הלימודים שלי , או בחדר עבודה שלי על המחשב.
את רוב עבודות הבית אני עושה (כשאני אומרת רוב אני מתכוונת הכל אבל מה שאני לא מספיקה הוא עושה , וגם אז זה בכעס עליי שאני לא עשיתי ושכנראה לא איכפת לי מספיק מהבית... ) אני יכולה לעבוד מולו, לסדר, לקפל כביסה, לתלות כביסה , לבשל והוא מנגד יראה טלויזיה... ) אני רוצה לציין שהוא מקסים ואני אוהבת אותו מאד, אבל פשוט מרגישה עומס מטורף עליי, וכעס לא מוצדק כלפיי כשאני לא עושה משהו אחד בבית (ואיזשהי תחושה שאם לא שטפתי כלים כנראה לא איכפת לי מהבית... ) .
אני בנאדם שלא אוהב לריב, אז לרוב אני סופגת שותקת ועושה מה שצריך, היו כמה פעמים בודדות שהערתי על זה , והוא אמר שזה לא רק עליי וגם הוא עושה דברים...
היום שלחתי לו הודעה כשהיה בעבודה , כי ראיתי כוסות בחדר שינה של שתיה שלא טרח אפילו לקחת לסלון (וכן הרבה פעמים אני מרימה אחריו כוסות/צלחות/חולצה לכביסה וכו) והוא לא ענה , כשחזר הביתה היה סופר עצבני עליי שאני מתחשבנת איתו על כוסות.... וזה לא הכוסות, זה פשוט התתסכול שלי מהכל , הוא אומר שהוא עובד, מביא כסף הביתה, דואג לעיניינים האלה, אז שאני אעשה בבית כל השאר.... זה לא מרגיש לי נכון, זה נכון שהוא עובד קשה ומביא כסף, אבל זה לא צריך להפוך אותי למשרתת, ונכון שזו לא עבודת פרך ולא קושי עצום פיזית, אבל עדיין מרגישה שזה ממש לא מכבד, זה בית של שנינו ולא רק אני צריכה לדאוג לבית...
לא יודעת כבר איך התמודד עם זה ומה לעשות...
אוהבת אותו מאד ומעריכה אותו באמת על כל מה שעושה, אבל כבר לא מצליחה להסביר לו את התסכול שלי שהכל עליי , וכשאני לא עושה משהו קטן אז גם יש כעס עליי.... :/ הגיוני שזה המצב של זוג נשוי אחרי חצי שנה?!?!?!