אשמח לעצה
שלום, אני בת 28, יש לי 2 אחים ושלושתינו נמצאים בדילמה לגבי הטיפול באימי, שהנה פגועת נפש כבר שנים. כיום אימי נכנסת ויוצאת מאישפוזים לעיתים מאד קרובות, לראשונה התאשפזה בתחילת שנות ה-80. היתה תקופה ארוכה שקיבלה טיפול בבית ולא ניזקקה לאישפוזים, אך בחמש שנים האחרונות המצב רק הולך ומתדרדר, הן מבחינת המוטיבציה שלה לתפקד והן מבחינת האמון שלה בטיפול. כיום היא מתמקדת בפן הפיזי, כאשר לעניות דעתנו היא הטיפול צריך להיות בחלק הנפשי וההתנהגותי. אימי מתגוררת לבד וגם זו חלק מהבעיה (מעלה את רמת החרדה שלה). היא מתאשפזת מרצון ואז נלחמת במערכת מפנים, כך שיוצרת אנטי כלפיה מצד המטפלים, אני לא יודעת מה לעשות איתה, נראה כי המצב רק הולך ומתדרדר ובסוף לא ישאר מי שיעזור (ולא שאני חושבת שבי"ח לבריאות הנפש מטפל..., יותר נכון תחנה לחלוקת סמים). למישהו יש רעיון?
שלום, אני בת 28, יש לי 2 אחים ושלושתינו נמצאים בדילמה לגבי הטיפול באימי, שהנה פגועת נפש כבר שנים. כיום אימי נכנסת ויוצאת מאישפוזים לעיתים מאד קרובות, לראשונה התאשפזה בתחילת שנות ה-80. היתה תקופה ארוכה שקיבלה טיפול בבית ולא ניזקקה לאישפוזים, אך בחמש שנים האחרונות המצב רק הולך ומתדרדר, הן מבחינת המוטיבציה שלה לתפקד והן מבחינת האמון שלה בטיפול. כיום היא מתמקדת בפן הפיזי, כאשר לעניות דעתנו היא הטיפול צריך להיות בחלק הנפשי וההתנהגותי. אימי מתגוררת לבד וגם זו חלק מהבעיה (מעלה את רמת החרדה שלה). היא מתאשפזת מרצון ואז נלחמת במערכת מפנים, כך שיוצרת אנטי כלפיה מצד המטפלים, אני לא יודעת מה לעשות איתה, נראה כי המצב רק הולך ומתדרדר ובסוף לא ישאר מי שיעזור (ולא שאני חושבת שבי"ח לבריאות הנפש מטפל..., יותר נכון תחנה לחלוקת סמים). למישהו יש רעיון?