אשמח לעזרתכם!
לפני ארבעה חודשים נכנסתי לזוגיות עם גבר מדהים, בן 24, ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ואני בטוחה להבדיל מערכות זוגיות קודמות וארוכות שמצאתי את הגבר שאיתו אני רוצה להיות כל חיי.
אך הוא סובל מבעיה הרסנית, התפרצויות זעם.
הוא מדהים בכל דבר, אבל ברגע שמשהו בא לו "מקולקל" נקרא לזה, הוא לא שולט במילים שלו, בטונים שלו, נותן אגרופים לקיר.
הוא לא פעם ולא פעמיים קילל אותי, ואמר דברים שבדיעבד הוא מאוד התחרט עליהם.
ולא רק כלפי, כלפי הוריו, אחיו, והחברים הטובים שלו שמכירים אותו ומשום מה למדו גם לקבל את השריטה שלו ואומרים ש"צריך לתת לו פשוט להרגע".
וזה יכול לקרות משטויות, אם הוא מאבד משהו, או נפגע הוא מרגיש באותו רגע צורך להחזיר פי עשר.
אנחנו קוראים לזה "המפלצת", והיא אומרת ועושה דברים שהוא לא מתכוון אליהם, וגם מתמודד עם שדים של חרטה בדמעות לאחר מכן.
הוא גם מרגיש מטומטם בדיעבד ומבין תמיד שלא בהכרח הייתה סיבה הגיונית להתפרצות ומלקה את עצמו על כך.
הוא באמת בחור רגיש, ובחור טוב ואני באמת מאמינה בו, ובנו ומאמינה שכל אדם סוחב איתו דברים ושבכל דבר אפשר לטפל - לכן העלתי רעיון ללכת ולטפל.
הוא מסכים ומבין שזה משהו שהוא עושה בשבילו ולא בשבילי.
בשביל להיות בן, עובד, אח, חבר, בעל בעתיד ואבא בעתיד- יותר טוב.
אז עשיתי מה שכל אחד מאיתנו היה עושה בנקודה זו ופניתי לד"ר גוגל, קראתי מחקרים מאמרים וכל קליניקה מבלבלת תמוח במקום להסביר לי בתכלס מה הטיפול הדרוש.
אני מאמינה בטיפול קוגנטיבי ופחות בטיפול פסיכאטרי ולכן מעדיפה שזה יהיה בלי כדורים, או לפחות לנסות ולהתחיל לטפל בזה בלי כדורים.
אני פונה אליכם כדי לקבל ייעוץ, מול ים המידע באינטרנט אני כל כך מתוסכלת אני באמת רוצה לבחור את ההכי טוב בשבילו ולקחתי את זה גם על עצמי.
אשמח אם תספרו על שיטות טיפול או תפנו אותי למקומות בפ"ת והסביבה ותספרו לי קצת על התהליך ועל מה שעומד מול גם, כבת זוגתו, טיפים להתמודד עם המפלצת הזאת, ועם התהליך שאנחנו הולכים לעבור, אני יודעת שזה לא יהיה פשוט אבל שתינו רוצים לעקור את זה מהשורש.
אני אישית נפגעת חרדה ומטופלת במרכז לבריאות הנפש בפ"ת, ולפני מספר דקות חזרתי משיחה עם המטפלת שלי לגבי הנושא, והיא העלתה שאלות מפחידות, בכל זאת זה גבר בעייתי בקשר בן ארבעה חודשים, אבל חשוב לי ולו שנעבור את זה ביחד ואני מוכנה להיות חזקה בשבילו, אז כמו שביקשתי עצות לגבי התמודדות עם הבעיה גם בסוגי הטיפול וגם שלנו כזוג, אני פה גם בשביל לקבל קצת עידוד.
מאוד מודה לכם מראש, עיינתי קצת בפורום ונוכחתי לדעת שבכל מקום יש אנשים שישמחו להושיט יד, וזה נפלא בעיני.
לפני ארבעה חודשים נכנסתי לזוגיות עם גבר מדהים, בן 24, ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ואני בטוחה להבדיל מערכות זוגיות קודמות וארוכות שמצאתי את הגבר שאיתו אני רוצה להיות כל חיי.
אך הוא סובל מבעיה הרסנית, התפרצויות זעם.
הוא מדהים בכל דבר, אבל ברגע שמשהו בא לו "מקולקל" נקרא לזה, הוא לא שולט במילים שלו, בטונים שלו, נותן אגרופים לקיר.
הוא לא פעם ולא פעמיים קילל אותי, ואמר דברים שבדיעבד הוא מאוד התחרט עליהם.
ולא רק כלפי, כלפי הוריו, אחיו, והחברים הטובים שלו שמכירים אותו ומשום מה למדו גם לקבל את השריטה שלו ואומרים ש"צריך לתת לו פשוט להרגע".
וזה יכול לקרות משטויות, אם הוא מאבד משהו, או נפגע הוא מרגיש באותו רגע צורך להחזיר פי עשר.
אנחנו קוראים לזה "המפלצת", והיא אומרת ועושה דברים שהוא לא מתכוון אליהם, וגם מתמודד עם שדים של חרטה בדמעות לאחר מכן.
הוא גם מרגיש מטומטם בדיעבד ומבין תמיד שלא בהכרח הייתה סיבה הגיונית להתפרצות ומלקה את עצמו על כך.
הוא באמת בחור רגיש, ובחור טוב ואני באמת מאמינה בו, ובנו ומאמינה שכל אדם סוחב איתו דברים ושבכל דבר אפשר לטפל - לכן העלתי רעיון ללכת ולטפל.
הוא מסכים ומבין שזה משהו שהוא עושה בשבילו ולא בשבילי.
בשביל להיות בן, עובד, אח, חבר, בעל בעתיד ואבא בעתיד- יותר טוב.
אז עשיתי מה שכל אחד מאיתנו היה עושה בנקודה זו ופניתי לד"ר גוגל, קראתי מחקרים מאמרים וכל קליניקה מבלבלת תמוח במקום להסביר לי בתכלס מה הטיפול הדרוש.
אני מאמינה בטיפול קוגנטיבי ופחות בטיפול פסיכאטרי ולכן מעדיפה שזה יהיה בלי כדורים, או לפחות לנסות ולהתחיל לטפל בזה בלי כדורים.
אני פונה אליכם כדי לקבל ייעוץ, מול ים המידע באינטרנט אני כל כך מתוסכלת אני באמת רוצה לבחור את ההכי טוב בשבילו ולקחתי את זה גם על עצמי.
אשמח אם תספרו על שיטות טיפול או תפנו אותי למקומות בפ"ת והסביבה ותספרו לי קצת על התהליך ועל מה שעומד מול גם, כבת זוגתו, טיפים להתמודד עם המפלצת הזאת, ועם התהליך שאנחנו הולכים לעבור, אני יודעת שזה לא יהיה פשוט אבל שתינו רוצים לעקור את זה מהשורש.
אני אישית נפגעת חרדה ומטופלת במרכז לבריאות הנפש בפ"ת, ולפני מספר דקות חזרתי משיחה עם המטפלת שלי לגבי הנושא, והיא העלתה שאלות מפחידות, בכל זאת זה גבר בעייתי בקשר בן ארבעה חודשים, אבל חשוב לי ולו שנעבור את זה ביחד ואני מוכנה להיות חזקה בשבילו, אז כמו שביקשתי עצות לגבי התמודדות עם הבעיה גם בסוגי הטיפול וגם שלנו כזוג, אני פה גם בשביל לקבל קצת עידוד.
מאוד מודה לכם מראש, עיינתי קצת בפורום ונוכחתי לדעת שבכל מקום יש אנשים שישמחו להושיט יד, וזה נפלא בעיני.