תודה... ויש תוספת
אספר קצת על המקרה. אתמול, לפני שפגשתי אותה, שוחחתי עם חברה שלה בטלפון. רציתי להבין מה עובר על אותה בחורה. היא די קרירה כזו. ההכרות היא בת חודש וחצי +/-. אני יודע שיש לה לחץ בעבודה, מעבר דירה (עברה לגור לבד) ועוד קצת חוסר זמן. הגעתי בתקופה לא הכי הכי. אותה חברה אמרה לי שאני חייב לדבר איתה על מנת שלא יהיה מצב של ניצול ולא נעים. אחרי בערך שעה אותה בחורה שיצאתי איתה, שלחה לי הודעה אם אני רוצה להפגש ולדבר. הבנתי שמשהו כבד הולך להיות בשיחה. נפגשנו, והיא החלה לדבר, אני נשארתי רגוע, היא בוכה, מרגישה הכי לא נוח בעולם. מספרת לי שאף אחד לא יודע על השיחה, למעט חברה טובה מהעבודה שהיא דיברה איתה בבוקר. היום, לאחר שלא דיברנו כל היום, התקשרתי לחברה שלה, רציתי לדעת מה בדיוק קורה, והיא בשניה הראשונה אומרת לי: "אני מבינה שהמצב לא טוב נכון?" כשאני שואל על מה היא מדברת התשובה הזו הגיעה: "דקה וחצי אחרי שסיימתי לדבר איתך, היא דיברה איתי..." מוזר קצת נכון? במיוחד שלאחר שעה בערך היא רוצה להפגש. מאון לאון, הבנתי ששיקרו לי במקום מסויים. כשהתקשרתי לבחורה שיצאתי איתה ושאלתי לפשר הדבר, היא אמרה לי שאני לא מבין וכו' וכו' ושהיא שיקרה לי שקר לבן. אתמול כשנפרדנו לדרכנו, הייתי הכי רגוע בעולם. לא בכי. לא היסטריה ולא כלום. חשבתי שאולי אחרי יום או יומיים של שקט היא תתעורר. בכל זאת, יש רגשות. ברגע שגיליתי שזה שקר... לבן קטן ומסכן, לא עה לי טוב. כשניסיתי לדבר איתה, קיבלתי טון דיבור מאוד לא נעים, קיבלתי האשמות כאילו אני מעמיד אותה למשפט, שאני מתנשא, שאני מעליה, שאני מלגלג עליה וכו'... לא יכולתי יותר ואמרתי לה שיהיה לה כל טוב ודרך צליחה. התכוונתי לזה. היא אדם מקסים ומאושר מי שיהיה איתה. רק לא אני. אה כן, אתמול כשהיא הייתה פה ודיברנו, אחרי שהבנתי שזה נגמר, אז אמרתי לה שהתוכניות שרציתי להיום בערב יבוטלו... והיא שאלה אילו תוכניות, אז הראתי לה את השאלה שלי כאן בפורום... מיותר לציין שהיא נכנסה להלם גדול יותר. אז לא נורא, אמשיך לי בחיי ואמשיך לדגול במשפט הקבוע שלי "המצוי אינו רוצי והרצוי אינו מצוי". זה משפט שנכתב עלי. המון תודה לכל מי שנתן לי כאן את העיצות למתכונים. השקלתי קצת יותר על נושא חולי הצליאק. דרך צליחה לכולם והמון בריאות, אהבה ואושר.
