אשמח לעזרה..

[סערה בלב]

אשמח לעזרה..

אני ובעלי נשואים מזה כמה שנים והורים לתינוק קטן..
עברנו לפני מספר חודשים מהמרכז לאיזור אחר בארץ עקב העבודה של בעלי..
אני לא מאושרת פה..אין לי פה חברות ולא משפחה..וכמו כן לא מצליחה למצוא עבודה שמתאימה למישהי שהיא גם אמא וגם סטודנטית, ומה שכם מתאים מאוד רחוק ולצערי אין לי רישיון (כרגע אין ביכולתי לעשות רישיון בגלל עניינים כספיים).

השאלה שלי היא כזו..יותר נכון התייעצות..
בעוד כשנה לאחר סיום הלימודים שלי אנחנו אמורים לעבור למקום אחר, יותר קרוב למקום העבודה של בעלי, שהוא עוד יותר "חור" מהמקום בו אנחנו גרים היום..מבירורים שאני עושה היום אני לא רואה איך אוכל להשיג שם עבודה..התואר שלי הוא כללי ואני מכוונת יותר לעבודה של שירות לקוחות\אדמיניסטרציה ושם מהבדיקות שערכתי אין הצעות, בטח לא בטווח קרוב ולטווח רחוק זה יכול להיות מאוד בעייתי, כיוון שאין לי רישיון..מה עוד שהמצב הבטחוני באיזור בו העבודה של בעלי נמצאת מאוד מדאיג אותי. כרגע הכל רגוע אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד..כל יום אני בוקדת בהודעות דרושים בכל אתר שעולה על דעתי ואין שם שום דבר שארצה לעבוד בו שתואם את ההשכלה שלי..

במרכז הייתה לנו דירה, שעומדת ריקה. הדירה שייכת למשפחה של בעלי ויכולנו בהחלט לגור שם עד שנוכל להרשות לעצמנו לרכוש דירה. אפילו כמה שנים. לא שילמנו שם שום חשבון שהוא. היו חסרונות מסויימים בסידור הזה אבל בסה"כ זה הסתדר. כך היה אפשרי שגם אני אעבוד (במרכז הרי הרבה יותר קל למצוא עבודה) וכך אפשר שנחסוך לרישיון עבורי. כמו כן במרכז נמצאים כל החברים והמשפחה שלנו. במקום שאנחנו נמצאים אין לנו אף אחד..

בעלי מאוד אוהב את העבודה שלו, אבל בסה"כ זו לא עבודה שלא ניתן למצוא במרכז, אין בה שום דבר יוצא דופן. מה עוד שיש הסעות הוא יוכל להמשיך לעבוד שם, אם כי אני לא רואה איך זה יסתדר לאורך זמן כי המרחקים לא קטנים..

נכון שאם הוא עכשיו יתחיל לעבוד במקום אחר הוא יתחיל עם תנאים פחות טובים משהוא מקבל כעת, אבל בסופו של דבר אני מאמינה שהוא יתקדם. במרכז יש את ההורים שלי שיכולים לעזור לי עם הילד, כאן אין לי עזרה..אני אוכל להתחיל ללמוד לרישיון ממש בעוד שנה ולא בעוד מי יודע כמה זמן..
בעלי לא מוכן לשמוע על חזרה למרכז..הוא רוצה בעוד שנה לעבור ל"חור" שבו נמצא מקום העבודה שלו והוא בטוח שאני אסתדר. אז נכון אולי אני אוכל למצוא עבודה בתור קופאית או עובדת במפעל (מחיפוש מאוד מדוקדק זה מה שמצאתי שיכול להתאים לי כמשרת אם) אבל לא בשביל זה קרעתי את עצמי בלימודים שנים. במרכז אני יכולה להתקבל לחברת ביטוח\בנק וכו' ולהתקדם משם. אז נכון שבהתחלה אני לא אוכל להרוויח הרבה והעבודה לא תהיה להיט, אבל יש פוטנציאל התקדמות, מה שבחור שבעלי רוצה שנגור בו אין..

אני ממש במצב נפשי מאוד לא טוב בגלל כל המצב הזה. לא ידעתי שכל כך קשה למצוא פה עבודה, בטח למישהי חסרת רישיון כמוני..
לאחרונה הבזיק בי רעיון..אבל אני לא יודעת אם אני אבצע אותו כי הוא לא בדיוק מוסרי..אבל אולי במצבים נואשים עושים מעשים נואשים?

חשבתי להיכנס להריון בעוד כמה חודשים..אין לנו אפשרות כלכלית להחזיק בית + 2 תינוקות כרגע כך שבמצב הזה לא תהיה ברירה ונצטרך לעבור למרכז..
הבעיה היא שאם אני אגיד לבעלי שאני רוצה להסיר את ההתקן התוך רחמי שלי אני מאמינה שהוא יסרב כי הוא הרי רוצה שנעבור לחור שבו נמצאת העבודה שלו ואם אני אהיה בהריון זה בעצם יגרום לכך שאני אצטרך להיות עם התינוק עוד שנה בבית כי אין סיכוי שנוכל לממן מסגרת ל-2 תינוקות וגם שכירות ואוכל וכו'...

כך שחשבתי להוציא את ההתקן בעוד כמה חודשים בלי שהוא יידע ולנסות להיכנס להריון. אמנם רצינו לחכות עוד שנה-שנה וחצי אבל מבחינה גופנית אני מרגישה שאני מסוגלת לזה כבר..כמובן שזה אומר להיכנס להריון מבלי שהוא מודע שהדבר בכלל אפשרי אבל אני נואשת. אני מנסה להסביר לו שצריך להיות מציאותיים ולחזור לחיים שלנו במרכז כי זה שיש לו עבודה זה טוב ויפה, אבל מה כל זה עוזר אם אני אומללה ולי אין עבודה שמספקת אותי. אני לא מוכנה לעבוד בעבודה פשוטה אחרי שעבדתי כל כך קשה להוציא תואר..

כרגע זה רק בגדר רעיון שעלה לי ממש היום וגם אם אני איישם אותו זה יהיה רק בעוד כמה חודשים..אבל מעניין אותי מה חושבים על זה..

 

[I C E M A N 7]

סערה בלב, כאן כדור הארץ, עבור

כמה נקודות שלא ממש מסתדרות בסרט שאת קוראת לו מציאות:
1. במרכז הייתם פרזיטים, ובעלך לעומתך מאס בכך.
2. אין עבודה פשוטה לתואר עליו "קרעת את התחת". זה הרעיון בתואר כללי.
3. עוד לידה לא תועיל לקידום התעסוקתי אותו את מתיימרת לרצות.
4. במצבים נואשים עושים צעדים נואשים, אבל צעדים טיפשיים מובילים למצבים נואשים.

שיהיה לבעלך בהצלחה

 

[סערה בלב]

....

קודם כל אפשר היה לענות בצורה יותר נחמדה.

שנית נכון שיש יותר עצמאות בלגור בדירה אותה אתה מממן בעצמך אבל הדירה שבה גרנו היום עומדת ריקה כשאין שום מניעה שנחזור לשם..אין לי שום בעיה שאם נעבור חזרה למרכז נשלם את החשבונות באותה דירה, לא שילמנו כי פשוט לא היה צורך, אמרו לנו שישלמו את החשבונות שלנו.

אני יכולה למצוא עבודה במרכז בודאות ולהתקדם. נכון שהייתה טעות מצידי ללכת ללמוד תואר שהוא לא מקצוע אבל אני מחפשת איך להתקדם ולא איך ללכת לאחור.

נכון שבטווח הקצר עוד לידה לא תועיל כביכול אבל ככה נוכל לעבור למרכז ובסופו של דבר אני כן אצא לעבוד אין לי תוכניות להיות עקרת בית..

 

[מריוס זכריה]

אכן רעיון גרוע

אלא אם כן את רוצה ילד שני בלי קשר לכלום, ואז כל השאר זה ממילא סיפורי תריצוים ורצינאליזציה.

אבל אם את לא מאלה שרוצות ילד נוסף עכשיו, בכל מחיר, אז הרעיון גרוע ביותר.

קודם כל, כי הקשר שלך ושל בעלך נראה לי די צולע, אם הוא לא ממש סופר אותך ואת צרכייך.\

שנית, אם הפתרון שלך לאגואיזם שלו זו רמאות נוספת, אז אולי אתפם כן מתאמים זה לזו.

וגם אני לא חושב שילד שני יפתור את הבעיות שלכם, אלא רק יחמיר אותן כמה וכמה דרגות.

 

[V i n a]

אין לך כסף לעשות רישיון נהיגה (?!)

אבל כסף להחזיק עוד ילד\ה יש לך?
למה,כי תעברו "למרכז"?

המהלך שאת שוקלת לעשות לא רק מניפולטיבי, אגואיסטי ודוחה מכל בחינה מוסרית שהיא,
אלא גם מעיד על היותך מאותגרת שכלית, שלא לומר רויאל פוסטמה.

אין לכם כסף בבית ברמה כזו ששיעורי נהיגה את לא יכולה לממן, ואת עוד רוצה שבעלך יעזוב את העבודה ויתחיל במקום חדש?

"נכון שאם הוא עכשיו יתחיל לעבוד במקום אחר הוא יתחיל עם תנאים פחות טובים משהוא מקבל כעת, אבל בסופו של דבר אני מאמינה שהוא יתקדם. במרכז יש את ההורים שלי שיכולים לעזור לי עם הילד, כאן אין לי עזרה..אני אוכל להתחיל ללמוד לרישיון ממש בעוד שנה ולא בעוד מי יודע כמה זמן.."

כל הדרמה הזו היא בשביל שתוכלי לעבור למרכז ולקבל עזרה מההורים עם התינוק ובגלל שבמרכז תוכלי להשיג עבודה?
דבר ראשון, עבודה את יכולה למצוא בכל מקום אם את הופכת את מציאת העבודה לעבודה שלך..
עם מחויבות אמיתית וכח רצון - אני בטוחה שתמצאי לעצמך ג'וב - ואחרי הכל, מדובר באדמיניסטרציה ושירות לקוחות. לא בתעשייה האווירית.

אז עבודה תמצאי, לטענתך,רק במרכז- אבל את תוסיפי בערמה עוד תינוק למשוואה, וכך תצטרכי עזרה מההורים עם שני תינוקות במקום אחד,
והרי שאת ההוצאות שאת רוצה "לחסוך" ע"י מעבר למרכז - בכל מקרה תוציאי על קיומו של תינוק נוסף בבית..
תינוק זה דבר יקר, גם כספית, in case u haven't noticed.

בקיצור, לדעתי את בסך הכל רוצה לעבור למרכז.
ואם את מוכנה אפילו להוציא התקן תוך רחמי בהחבא, לבגוד באמונו של בעלך, ולהשתמש שימוש כ"כ ציני בילד על מנת להכריח אותו לעבור למרכז -
אין פלא שאת "לא מצליחה למצוא עבודה" בשום מקום חוץ מהמרכז.
והמבין יבין.

 

[סערה בלב]

...

כרגע אין לי כסף לרישיון נהיגה.
אם נעבור למרכז ולא נצטרך לשלם שכירות וחשבונות ובעלי יעבוד אני מאמינה שאם יהיה לנו תינוק נוסף אז נסתדר כלכלית. ברור שייקח לי יותר זמן להוציא רישיון אבל זה משהו אחר.

אני אשמח לשמוע אם למישהו יש פתרון למצוקה שלי ולא רק להעביר ביקורת.

 

[מריוס זכריה]

עקרונית הפתרון הוא שיחה מאוד צמודה עם בעלך

כדאי לומר לו שאמנם הסכמת לעבור לשם, אבל רע לך מאוד, ואת לא מוכנה להמשיך לחיות שם. אם הוא בן אדם, הוא יתחשב בך, ותוכלו לעשות תוכנית (לא בהכרח מיידית) לחזרה למרכז.

אם הוא ידבר אליך כמו קיר, אז תדעי שזה הגבר שאיתו את הולכת לעשות עוד ילדים, ואז הבעיות שלך כרגע הן רק קצה קצהו של מה שמחכה לך.

לא שאני ממליץ על זה, אבל אני בהחלט מכיר נשים שאחרי כמה נסיונו תשכנוע היו לקוחות את הילד למרכז ולא היו רואים יותר את אבק כף רגלן בפריפריה המסוימת ההיא. אני בהחלט לא ממליץ על זה, כי זה כוחני, לא לגמרי חוקי, וזה כנראה סוף הקשר.

 

[V i n a]

קבלי פתרון.

תתבגרי.

אולי לא תצטרכי לשלם שכירות וחשבונות, אבל התינוק החדש ידרוש את אותו הסכום שאת חוסכת - אם לא יותר.
באת לבלבל לנו את המח ולשאול האם זה לגיטימי להביא ילד בצורה כזו מכוערת, על מנת להכריח את בעלך לעבור למרכז?
את רצינית?

את יכולה היום גם למצוא עבודות מהבית באותו התחום שאת מחפשת..
חיפוש קטן באולג'ובס תחת הקטגוריה "עבודה מהבית" יניב מספר רב של הצעות עבודה מסוג זה ורבות אחרות.
אבל את כבר יודעת את זה .. באה לכאן ומנסה לתחמן אותנו כפי שאת מנסה לתחמן את בעלך.
מספרת לנו לפני הכל שאת לא מצליחה למצוא עבודה וזו בעצם הבעיה, מתארת לנו כמה חיפשת וחיפשת ולא מצאת בשום מקום.
ואז מגיעה הסיבה האמיתית: את רק רוצה לעבור למרכז.. ואת מוכנה לעשות הכל בשביל זה.
אפילו מעשה כ"כ טיפשי כמו להביא ילד במרמה.

תתבגרי, הנה הפתרון.

 

[אמיריצה]

הדעה שלי

שחברות אמת ונאמנות אמת בין 2 בני זוג אינה רק בהיבט הטכני של יחסי מין - אלא - בפרט
ובמיוחד ביכולת לשתף ולדון בנושאים ובנקודות הרגישות בהן אין הסכמה, וזו זכותך המלאה
לראות את האידיאלים של המשפחה באור שונה משל בן זוג, אתם לא חייבים להיות תאומים
סיאמיים, מותר לך להעדיף את המרכז, משיקולים ששמורים עמך, זה לגיטימי לחלוטין. ברם,
אחרי כל, בני הזוג אמורים לחתור במשוטי הספינה לאותו הכיוון, וזו הדרך היחידה להרמוניה
ולהגשמת מטרות חיוביות משותפות. לכן אין מנוס מלדון על כל אי הנוחות עם הבעל, לשקול
מה עדיף - פרנסה עם סיפוק לבעל ואישה מדוכאת ? או אישה במצב רוח טוב אבל הבעל לא
במקום שהוא מרגיש כנכון מבחינת עבודה ? אני מודע לכך שלא עם כ"א הכי קל לדון בבעיות
שנוגעות לך, אדם קרוב אצל עצמו, ועלול הבעל הכי נחמד אולי לא להבין עד הסוף, מה עובר
עליך ואיך את מרגישה. אך "הרעיון שלך" נראה לי רע - אומנם ילדים זה שמחה גדולה ברכה
גדולה - אבל "להערים" על בן הזוג נראה לי.. קצת מרחיק לכת.. מידי.. קצת יותר משקר לבן
זעיר שנאמר להשכנת שלום ואני מאחל לך שתמצאי דרך להשפיע על בעלך בכוחות הנשיים
שלך - לאישה יש כוח עצום על הבעל - כאשר משתמשת בו בתבונה - עם הבעל - ולא כנגדו.
ב ה צ ל ח ה.

 

[סערה בלב]

הלוואי

ניסיתי לדבר איתו על החששות שלי, זה לא שקמתי ביום בהיר ואמרתי "מה אפשר לעשות היום כדי לזמבר את בעלי"..

אבל אני מרגישה שהוא מנותק מהמציאות בקטע הזה וזה צד שפעם ראשונה אני מגלה אצלו. הוא אומר שיהיה בסדר ושמקסימום אני אעבוד בתור קופאית או משהו דומה וכבר אמרתי מה דעתי על כך..אני מנסה לומר לא שלא, לא בטוח שיהיה בסדר וצריך לחשוב על כל האופציות ואז הוא אומר לי שאני לא מספיק מאמינה בעצמי וכו'..

הפרנסה גם חשובה לי ואני לא רוצה להיות עקרת בית ואני רוצה להיות מסופקת מהעבודה שלי..הקטע שהוא יכול למצוא עבודה זהה לשלו גם במרכז, אולי יהיו לו תנאים קצת יותר גרועים (לא שכרגע הוא מקבל תנאים כאלה נהדרים מהעבודה שלו, הם בסדר, לא יותר בעיני) אבל תהיה לו עבודה, בביטחון. אצלי אי אפשר לדעת. וגם אם תהיה לי עבודה בחור שהוא רוצה לשים אותי בו, אני לא מאמינה שאמצא משהו שאוכל להתקדם בו..

 

[I C E M A N 7]

בעלך מנותק מהמציאות

לגבי הדירה במרכז, סיפרת לנו ש"היו חסרונות מסויימים בסידור הזה אבל בסה"כ זה הסתדר."

אכפת לך לספר לנו מה היו החסרונות המסוימים?

 

[סערה בלב]

מה שהיה..

הדירה שייכת למשפחתו של בעלי ולא לנו לכן אין לנו אפשרות לסדר אותה כראות עינינו. היום כשאנחנו גרים בשכירות יש לי מקום לשים שטיח פעילות לילד ואוניברסיטה ומקום למשחקים שלו אבל בדירה ההיא לא הייתה אפשרות כזאת כי בעלי טעם שבעלי הבית לא יאפשרו הזזות רהיטים כאלה ואחרים, למרות שלא ביקשתי לזרוק כלום אלא רק להזיז כדי שלילד יהיה מקום לשחק..

מה עוד שאותם אנשים להם שייכת הדירה מגיעים מדי פעם כדי לתחזק אותה דבר שהפריע לי אך ורק בגלל שכשהם היו מגיעים הם היו נשארים המון זמן והאווירה לא הייתה נעימה מכל מיני סיבות. לפעמים אותם קרובי משפחה נשארים לישון לילה בשבוע-שבועיים אבל זה לא כל כך בעייתי מבחינתי..

כל זה נראה בעיני נסבל היום, בעבר זה שיגע אותי מאוד. אני מניחה שאם אני אעבוד ולא אהיה נוכחת כשבני המשפחה האלה נמצאים בבית אז אני לא אשתגע מזה..

 

[I C E M A N 7]

אני יודע שמדובר בסיכוי קלוש

אבל יש לך מושג מה בעלך מרגיש עם הסידור הזה שמתנחלים לו בבית קרובי משפחה שגם קובעים לו חוקים ומגבלות?

 

[סערה בלב]

זה

הפריע לו ברמה מסויימת אבל הוא היה רגיל לזה יותר ממני. לי זה הפריע יותר אבל אם אני צריכה להחליט אני מעדיפה את זה יותר מלעבור לחור שהוא רוצה לעבור אליו.

למה שיהיה מדובר בסיכוי קלוש? אני יודעת מה בעלי מרגיש הוא משתף אותי.

 

[newron26]

זה סוג של גניבת זרע ... מבעלך.

ואת מצפה שדרך זה שאת בהריון נוסף הוא יקבל את העובדות כפי שאת רואה אותם ויחזור למוטב.

לדעתי , קודם כל זה לא יפה,
דבר שני - זה לא יעבוד - הוא ימצא דרכים שונות לעקוף את הבעיה הזאת ולהישאר בעבודה שלו כשאת מטופלת עכשיו ב 2 ילדים ולא רק באחד.

מה שאני מציע הוא - לא לברוח דרך הילד, להתמודד מול הבעל, ואם צריך לחזור לדירה הריקה, ולגור שם.

מה יעזור לך להיות גרושה עם 2 ילדים ובעל כועס שלא מוכן לתת לך גט ?? יש לך זמן לבתי דין למשפחה ? מה נראה לך יותר טוב ?

הלוואי שאשתי היה רוצה לעבוד כמוך.

 

[אייבורי]

עזרה ורחמים

תשמעי, אני חושב שיש לך תפיסה בעייתית של מודל הזוגיות
או כמו שאומרים
פרישת כוחות צה"ל בהרי השוף אצלכם שגויה לגמרי.

במקום לנהל דיון ענייני עם בעלך
בנוגע לרישיון נהיגה, עבודה עבורך ומציאת פתרון שירצה את שני הצדדים.
בחרת לא לנהל את הדיון, נתת לבעלך לקבוע
(לא שזה רע)
ועכשיו במקום לקבל את ההחלטה שלו, את זוממת לגנוב לו זרע
לעשות ילד במטרה לחזור לגור בדירה במרכז.

הייתי מנסה להסביר לך מה לא תקין בזוגיות שלכם
רק שזה כלכך עקום שאולי רק מריוס יצליח לעשות זאת בחן

 

[סערה בלב]

ניהלנו דיונים עניינים בלי סוף

רישיון זה דבר שפשוט אין כסף כרגע עבורו. ניהלנו הרבה דיונים ופשוט לא הגענו להסכמה הוא רק אומר נחיה ונראה מה יהיה, הוא לא אמר בצורה ברורה שאם יהיה לי לא טוב - אז נחזור. הוא כל כך בטוח שאני אסתדר כשאני חושבת שצריך לקחת את כל האפשרויות בחשבון..

אני לא עובדת כשנה, התפטרתי לפני שנכנסתי להריון וכשעברנו לפה כבר הייתי בהריון מתקדם ולא יכולתי לעבוד. אני מחפשת עבודה גם כרגע כמשרת סטודנט אבל אני גם מציצה לעבר עבודות שנמצאות באיזור של העבודה של בעלי וכולן אותו דבר - פועלת\קופאית\בעלת מקצוע כלשהו שהוא לא המקצוע שלי.

אני אוהבת את בעלי, היחסים שלנו מאוד אוהבים והוא אבא טוב. אני פשוט לא חושבת שהוא מבין מה טוב למשפחה הזאת בטווח הרחוק. הוא חושב רק על עכשיו - עכשיו יש לו עבודה, עכשיו הוא מרוויח. אבל הוא לא רואה את המסביב - את זה שלי אין עבודה וכנראה לא תהיה אחת שאני רוצה במקום שבו הוא רוצה שנגור.

 

[אתרוגית3]

"התואר שלי הוא כללי ואני מכוונת יותר לעבודה ש

יותר לעבודה של שירות לקוחות\אדמיניסטרציה " ומצד שני "אני לא מוכנה לעבוד בעבודה פשוטה אחרי שעבדתי כל כך קשה להוציא תואר.."
איך זה מסתדר ביחד?
נשמע שאת לא סגורה על עצמך והתקשורת ביניכם לא משהו...

 

[סערה בלב]

בעיני יש הבדל

בין עבודה כקופאית, דבר שלא תואם את ההשכלה שלי ואין איך להתקדם ממנו ובין עבודה בשירות לקוחות או במשרד כלשהו דבר שיכול להיות וכן ניתן להתקדם איתו בעתיד במיוחד אם מדובר בחברות גדולות שרוצות לקדם את העובדים שלהן.

 

[אתרוגית3]

אוקיי לגיטימי

האמת שרק העובדה שזה לא ממש מזיז לו שאת רוצה להתקדם לקריירה משמעותית יותר מקופאית ,
רק בגלל זה הייתי מקפיאה את תוכניות הילודה לזמן הקרוב.
אם את כ"כ רוצה להתקדם בקריירה הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו זה עוד ילד ,בטח לא עם אדם שלא שותף לשאיפות האלה שלך