אשמח לעזרה
שלום אני גרה עם ההורים ,אחרי שנה ראשונה במכללה, וכבר הרבה זמן במחשבות על פרישה, עכשיו כשאני אמורה להודיע ( למכללה, להורים , לכולם) אני הסטרית. בנוסף אני כבר כמה חודשים מסתגרת בבית, לא עונה טלפונים לחברות, לא מצטרפת לארועים חברתיים ומתחמקת מכולם. ומפחדת מכולם בלי סיבה. כל פעם דופקים בדלת אני מחדת שזו איזו חברה שבאה לבדוק מה קורה לי . היתה תקופה השנה שאימי לא דיברה איתי בגלל סכסוך ( במשך 3 חודשים. ) העניין לכאורה נפתר אך מאז אני לא חשה אמון תמידי לצדה. אני חוששת לספר לה על החלטת בנוגע ללמודים. פוחדת פחד מוות מהתגובה . אני בוכה המון בלילות , ומפחדת שמשהו יראה אות בוכה ( אצלינו בכי זה לא מקובל) . איבדתי אמון בכולם , אני לא סומכת על אף אחד , אפילו לא על עצמי. היה שבוע אחד שממש תכננתי איך אשים קץ לחי. למזלי אין לי אומץ לזה , כרגע אני חיה מיום ליום, סוחבת את הזמן, ומנסה להדחיק את המחשבות שמביאות אותי להתפרצות בכי . אני ישנה המון ותמיד עייפה. רק חברה אחת יודעת מהעניין אבל גם איתה אני פוחדת להפגש ולדבר פנים מול פנים. מפחדת אפילו ללכת לקופת חולים לבקש טיפול. אפילו לכתוב פה. תעזרו לי בבקשה תודה רבה !
שלום אני גרה עם ההורים ,אחרי שנה ראשונה במכללה, וכבר הרבה זמן במחשבות על פרישה, עכשיו כשאני אמורה להודיע ( למכללה, להורים , לכולם) אני הסטרית. בנוסף אני כבר כמה חודשים מסתגרת בבית, לא עונה טלפונים לחברות, לא מצטרפת לארועים חברתיים ומתחמקת מכולם. ומפחדת מכולם בלי סיבה. כל פעם דופקים בדלת אני מחדת שזו איזו חברה שבאה לבדוק מה קורה לי . היתה תקופה השנה שאימי לא דיברה איתי בגלל סכסוך ( במשך 3 חודשים. ) העניין לכאורה נפתר אך מאז אני לא חשה אמון תמידי לצדה. אני חוששת לספר לה על החלטת בנוגע ללמודים. פוחדת פחד מוות מהתגובה . אני בוכה המון בלילות , ומפחדת שמשהו יראה אות בוכה ( אצלינו בכי זה לא מקובל) . איבדתי אמון בכולם , אני לא סומכת על אף אחד , אפילו לא על עצמי. היה שבוע אחד שממש תכננתי איך אשים קץ לחי. למזלי אין לי אומץ לזה , כרגע אני חיה מיום ליום, סוחבת את הזמן, ומנסה להדחיק את המחשבות שמביאות אותי להתפרצות בכי . אני ישנה המון ותמיד עייפה. רק חברה אחת יודעת מהעניין אבל גם איתה אני פוחדת להפגש ולדבר פנים מול פנים. מפחדת אפילו ללכת לקופת חולים לבקש טיפול. אפילו לכתוב פה. תעזרו לי בבקשה תודה רבה !