אשמח לעזרה

[יעל עיני]

אשמח לעזרה ../images/Emo92.gif

היי. אני מנהלת פורום "הורים וילדים מדברים". בסוף השבוע נשאלו מספר שאלות מהותיות מצד ילדים (וגם מצד הורים). אני מאוד אשמח אם תיכנסו ותביעו גם את דעתכם. כרגע דעתי היא העיקרית, ואשמח מאוד לשמוע ושאחרים ישמעו עוד צדדים. אני מצרפת קישור לפורום. המון תודה.

יעל

 

[פלגיה]

אכן לא פשוט אצלך בפורום

ניסיתי לענות כמיטב יכולתי. אני מאוד מקווה שהילדים שלי יבינו שאחרי גיל 18 אין מה לגור עם ההורים בבית.

 

[יעל עיני]

בגלל זה אני אוהבת אותו...

אבל המחסור בהורים, שנותנים עוד דעות, לפעמים חסר לי תודה על ההעינות שלך ושל כל השאר

יעל

 

[מירי 4]

../images/Emo2.gif ממש לא מסכימה

אני מקווה שהילדים שלי יוכלו לבחור בביתי כמקום מגורים בכל שלב שהוא בחייהם. כמובן שבהתאם לצרכים של כולם, הן הטכניים והן הנפשיים. את ההבנות על ההסדרים שיאפשרו שותפות בנטל, פרטיות וכו' יש צורך לגבש יחד בשיחה פתוחה ומכבדת. זה נראה לי גם תלוי מאד בעיסוקו של הילד (חייל קרבי/סטודנט וכו'), בתנאים הפיזיים בבית (חדר עם כניסה נפרדת מהחצר וכו'). ובאופיין של הנפשות הפועלות. אני גרתי בחלק משנותי כסטודנטית בבית הורי והתקופה זכורה לי מאד לטובה.

 

[אורזיגל]

../images/Emo45.gif

 

[פלגיה]

חייל או סטודנט זה באמת מקרה פרטי

אבל מי שגר בבית ההורים "כי הוא לא פראייר" זאת בעיה אמיתית.

 

[ציפי ג]

זה לא ענין של גיל

כמו ענין של נשיאה בעול. לכל גיל יש את מה שמצופה ממנו. מי שלא מתחיל לדרוש מילדיו בגיל ההתבגרות, שלא יצפה שבגיל 30 הם יושיטו אצבע רק בשל דוגמא אישית.

 

[פלגיה]

עם זה אני מסכימה

ועניין הנשיאה בעול צריך להתפתח בהדרגה עם הגיל. לפעמים אני מסדרת לביתי את החדר - אבל זאת מחווה, ואין ציפייה מצידה שאעשה זאת.

 

[גאיה של זיו]

זה גם עניין של גיל.

במקרה המדובר "הילדה בת 30"! מצופה ממנה שיהיו לה חיים נפרדים משל עצמה. אנחנו לא מדברים על חייל שעדיין לא יכול לפרנס את עצמו. מעבר לכך - אני מסכימה אתך. אצלנו יש לוח תורנויות על המקרר וכולם חייבים לתרום לתחזוקת הבית. יש לנו ארבעה ילדים בגילאים שונים (21,19,13,3.5) ולכל אחד יש חובות עפ"י גילו. הסיסמה שלי לבוגרים בבית "אין זכויות ללא חובות". אני מקפידה שלא להפלות בין הבנים לבת, מרגישה שזו מחוייבות חברתית שלי, לא רק אישית. בן זוגי ואני עצמאיים מהרגע שהשתחררנו מהצבא ויכולנו לפרנס את עצמנו. קיבלנו תמיכה מההורים (מכל סוג), אבל מרחוק, כאשר כל אחד בבית שלו וחי את חייו. זה המצב הטבעי בעיני.

 

[פלגיה]

הכללים נראים הגיוניים וטובים

אבל צריך לחשוב עליהם מראש, ולא להיזכר כשהיא כבר בת שלושים. ההורים שלי ציפו שאגור בבית עד לחתונה, ואכן שנה לאחר סיום התיכון התחתנתי

לכן נראה לי מוזר לגור בבית ההורים בגיל מופלג כזה.

 

[גאיה של זיו]

זה אכן גיל מופלג עפ"י כל קנה מידה

כדי לגור אצל ההורים ולהתנהג כמו מתבגר/מתבגרת. כמו כל דבר בחינוך ילדים, גיל 30 הוא קצת מאוחר מדי

ההורים שלי לא ציפו שאתחתן כלל

ובכל זאת היה ברור שאחרי צבא עוזבים את הבית. אני מודה להם על החינוך לעצמאות שקיבלתי מהם.

 

[ציפי ג]

ההורים שלי ציפו שאגור עימם עד לחתונ

אני עברתי לגור אצל סבתא שלי, כי פשוט לא עמדתי בכך יותר. אבל באתי הביתה כל שבוע, בשלתי, ניקיתי, שמרתי על אחי הצעיר. העובדה שלא התגוררתי בבית הורי לא מנעה ממני להיות חלק מהבית שלהם. כל עוד יכולתי לעזור, עזרתי.