אשמח לעזרה אחרת...

[אדםbar]

אשמח לעזרה אחרת...

היי לכולם כתבתי "עזרה אחרת" בגלל הניסיונות האין סופיים שלי אצל פסיכולוגים... כנראה שזו לא הדרך, לפחות לא בשבילי. אני בת 24, סובלת ממס' בעיות- חרדה חברתית, OCD ודיכאון אני מטופלת כבר 4 שנים. בשנה האחרונה הגעתי למסקנה שפסיכולוג הוא כמו חבר, חבר שיודע להקשיב, יודע לחפור בבעיות... זה לא מה שאני צריכה עכשיו. הצלחתי לצאתי (טוב, לא לגמרי) מהOCD, אבל המלחמה נעשתה לבד, עם הרבה כח רצון. ועכשיו אני דיי תקועה בתקופה כזאת שבא לי לעשות דברים, הרבה דברים (מה שלא קרה לפני) אבל אין לי אומץ לקום ולעשות, בגלל החרדה כמובן. אני נמצאת בין יש לאין, בין רוצה ולא יכולה... וזה נמשך כבר המון זמן, יותר מדי זמן, ואני לא מצליחה להמשיך הלאה. שיתפתי את הפסיכולוג שלי בהרגשה הזאת, אבל כך או אחרת הוא תמיד מגיע לאותה נקודה של חפירה אין סופית בבעיה, שבעצם אני מבינה מעל ומעבר את כל הבעיות שלי. השיחה שלנו מתחילה בהצגת הבעיה, אני עונה לו מה אני חושבת, הוא עוצר אותי, חופר ובסוף השיחה הוא אומר את מה שאני אמרתי בהתחלה. אז אחרי שהסברתי את עצמי פחות או יותר האם אימון אישי יכול לעזור לי? יש התמחויות מסויימות או שאימון אישי הוא משהו כללי? אשמח מאוד לעזרה תודה

מור

 

[bridges]

הזמנה

היי מור, אני לא מאמין שאימון יכול לעזור לך בפתרון החרדה החברתית, אבל מנסיוני ניתן לשלב אימון עם טיפול פסיכולוגי. עכשיו יש לי הזמנה לשינוי מחשבה שתבדקי אם זה עובד עם הפסיכולוג (זה עבד עבורי). במקום להגיע עם התלונה ("אני לא עושה כלום" או "אני לא יכולה לעשות כלום"), אני מזמין אותך להכין רשימה של הדברים שאת רוצה לעשות, לבחור את הדבר שהכי חשוב לך מהרשימה ולהגיע לפסיכולוג עם הדבר הזה. במקום לחפור בבעיה תתחילו לחפור בדבר שאת רוצה להשיג: למה את רוצה להשיג אותו? מה ייתן לך להשיג אותו? איך תרגישי וכו'... נשמח לשמוע איך זה עבר. רונן

 

[ענבל כהן חמו]

אחרת

את מוזמנת לקרוא על אימון ופסיכולוגיה בשרשור האירוח שהיה אצלנו שבוע שעבר בנושא, וגם בשאלות הנפוצות של הפורום. קשה לומר על פי מה שכתבת אם אימון אישי הוא מסלול נכון עבורך. קשה לפעול מתוך חרדה, ואימון אינו טיפול לחרדה. האם את מרגישה שיש בך כוחות לפעול? אם יש לך כוחות ואת זקוקה לסיוע והכוונה האימון הוא בהחלט מקום טוב לבדוק. נסי לפגוש כמה מאמנים להתרשם מדרך עבודתם והאם יש לך תחושה שאימון איתם יסייע לך.

 

[ש ק ט ה כמימי אגם]

מור יקרה

אני לחלוטין מסכימה עם מה שכתבו לך כבר. מנסיוני. אני מאמנת בחורה בגילך עם הפרעות אכילה. קבלתי אותה לאימון בהסכמה משותפת שבעיות החרדה שלה והאכילה שלה מטופלות באופן טיפולי ולא אימוני (אצל המטפלים המתאימים). אבל, מאחר וההפרעות הנפשיות גוררות את עצמן גם באופן רוחבי אל תוך החיים ומשליכת עליהם ומולידות בעיות נוספות, אנחנו עובדות באימון על הדברים הנוספים אותם היא מביאה. אני יכולה לומר שזו התנסות ראשונה וחד פעמית עבורי. התוצאות בינתיים נפלאות, אבל אני לא יכולה לומר באופן גורף שזה הפתרון היחיד שקיים. מאחלת לך שתמצאי בקרוב מענה שיאפשר לך להפוך למציאות את ההזדמנויות הנקרות בדרכך.