אשכול שאלות 2/12/2018

[Assiduous]

אשכול שאלות 2/12/2018

 

[Assiduous]

מה פירוש המילה "ממנו" במשפט "תיקח את זה ממנו"?

מה פירוש המילה "תיקח את זה ממנו" הכוונה ל- From us or from him?
&nbsp

 

[אבל השם שרציתי תפו]

חולם או שורוק?

 

[Assiduous]

שורוק

 

[איתי שלר]

גם וגם. אותה מילה, שתי משמעויות אפשריות (אין ״ממנו״ בחולם)

 

[Assiduous]

תודה. גם אני תמהתי על אפשרות הקיום של "ממנו" בחולם

אבל בויקימילון האנגלי:
Usage notes
The word (with third-person singular complement) is often colloquially pronounced as מִמֶּנּוֹ‎ (miméno).

בכל אופן, אם נדבוק בלשון המקראית, יוצא שהרב משמעות הזאת יוצרת בעיה בהבנה ואיך אפשר להבין במי מדובר? האם ידועות לך מילים נוספות בסגנון זה?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

הרבה אנשים אומרים ממנו

בחולם...
רק במשפט מחוסר הקשר כמו שהבאת אפשר להתבלבל בין נסתר למדברים.

 

[Assiduous]

אבל לא מסתבר שקיימים ספרים שבהם "ממנו" מנוקד בחולם...

שנית, אין מביאים ראיה מן השוטים
הרבה אנשים אומרים שתי אנשים וחמש שקל, נו אז מה?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

באותו אחוז סבירות

תוכל להתבלבל בין שתי האפשרויות כשיש הקשר.
"ממנו" בחולם קיימת אם כי לא "תקנית" ואין בין שתי שקל להגייה זו של ממנו לא כלום.
&nbsp
&nbsp

 

[Assiduous]

מה הקשר בין רעש לרעידת אדמה?

מה הקשר בין רעש לרעידת אדמה?
לפי מילון ספיר בהגדרה השלישית מדובר במילה עם משמעות שמקורן בתנ"ך: "רעידת אדמה: שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס א 1); אחרי הרעש הגדול נמשכים רעשים קטנים". הבעיה היא שברוב ככל המקורות אאל"ט אין הכרח לפרש את המילה רעש במובן של רעידת אדמה.

היכן קיים אזכור ראשון לרעש בהקשר של רעידת אדמה בלשון חז"ל? (לא במקרא אלא בלשון חז"ל) מצאתי בינתיים רק ציטוט מדברי הרמב"ם: "וכן על הרעש ועל הרוחות שהן מפילין את הבניין והורגין, מתענין ומתריעין עליהן"? ניסיתי לחפש בתלמוד ולא מצאתי שם אזכור לרעש במשמעות כזאת לכאורה.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

רעש=רעד

 

[Assiduous]

תוכל להוכיח מהמקרא או מספרות חז"ל (משנה, תוספ', תלמוד)?

 

[אמירמל]

איך אפשר לפרש רעש שלא כרעידת אדמה

בפסוק מעמוס?
&nbsp
זכריה מזכיר את אותו רעש בתיאור אחרית הימים שלו ומדבר על היסתמות של גיאיות: "וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה". (יד 5)
גם אצל נביאים אחרים מופיע רעש שנשמע כמו רעידת אדמה:
"רָאִיתִי, אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה-תֹהוּ, וָבֹהוּ; וְאֶל-הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אוֹרָם; רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.; רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם; וְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, נָדָדוּ.; רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר; וְכָל-עָרָיו, נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה--מִפְּנֵי, חֲרוֹן אַפּוֹ." (ירמיה ד 26-23)
&nbsp
"אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. ; וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה, וְכֹל הָאָדָם, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל" יחזקאל (לח 20-19).
&nbsp
"הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ" (נחום א 5).
&nbsp
לגבי חז"ל מצאתי בירושלמי, ברכות סד ע"א אמרה של רבי שמואל המזכירה "רעש" במסגרת הדיון על הסיבות לרעידות אדמה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Assiduous]

תודה אמירמל

ההתבטאות של רבי שמואל נראית יחידה במינה, ולפי הקונטקסט משתמע שאכן מדובר ברעידת אדמה.
&nbsp
אגב, שאלה על המציאות, האם ברעידת אדמה רצינית קיים רעש שלא קשור להתרסקות בניינים?

 

[Assiduous]

תודה אמירמל

ההתבטאות של רבי שמואל נראית יחידה במינה, ולפי הקונטקסט משתמע שאכן מדובר ברעידת אדמה. אבל יש מקומות בתנ"ך שבהם משתמע שזה קול גדול. לא כך?
&nbsp
אגב, ידוע לך אם ברעידת אדמה רצינית קיים רעש שלא קשור להתרסקות בניינים?

 

[אמירמל]

בבקשה

ודאי שיש מקומות בתנ"ך שבהם אפשר לפרש "רעש" כקול גדול. ראה למשל ירמיהו מז 3: "מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו".
יש גם מקומות שבהם ניתן לדעתי לפרש בשתי המשמעויות. למשל בשירת דבורה "ה', בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ".
במקומות שהפניתי אליהם בהודעה הקודמת, אני חושב שהפרשנות של רעידת אדמה היא הכרחית. הכותרת של ספר עמוס מזכירה רעש כנקודת ציון היסטורית ברורה. זכריה מתייחס לאותו רעש שהיה זמן רב לפני זמנו. מכאן שמדובר באירוע דרמטי, מה שמתאים לרעידת אדמה ולא לרעש ממש.
לגבי שאלתך האחרונה, אמנם לא חוויתי באופן אישי רעידת אדמה רצינית (ואני מקווה שמצב זה יישאר) ולא שמעתי תיאורים של כאלה שחוו אותן שהתייחסו לשאלה, אך הגיוני שהתשובה תהיה חיובית. קול הוא רעידה באוויר (או בתווך אחר שבו הוא מועבר). באופן טבעי רעידת אדמה אמורה לגרום גם לרעידות באוויר, ומכאן לרעש.

 

[Assiduous]

תודה על המידע

 

[Assiduous]

קיימות סיבות נוספות אפשריות לדגש החזק במילה לָמָּה?

מקובל לומר שהדגש החזק במילה למּה הוא 'דגש לתפארת הקריאה'. האם קיימות השערות נוספות מדוע "למה" דגושה חזק? חוץ מההסבר שמדובר בדגש לתפארת הקריאה (לכאורה נשמע קצת כמו התחמקות או מחוסר ברירה למצוא הסבר מניח את הדעת…)

וראו גם ויקימילון: דגש לתפארת הקריאה
"דגש לתפארת הקריאה הוא נדיר בהשוואה ליתר סוגי הדגשים בעברית, ונהוג לזכור את המילים השכיחות יותר בימינו בהן הוא מופיע עפ"י המשפט (דגש זה מופיע באות השנייה של מילים אלו) בָּתִּים אֵלֶּה, לָמָּה הֵמָּה שָׁמָּה? הֵנָּה, אָנָּא, יָמָּה".


https://he.wiktionary.org/wiki/דגש_לתפארת_הקריאה

 

[איתי שלר]

לתפארת הקריאה

אין באמת אף דגש לתפארת הקריאה. הגיית מילים לא משתנה כדי שהקריאה תהיה מפוארת.
בערך בויקימילון שקישרת זרקו לקטגוריה הזו כל דגש שהם לא מצאו לא הסבר.
ואכן חלקם קשה להסבר (אבל 'תפארת הקריאה' זה לא הסבר טוב).
הערות על הדוגמאות שם:

1. אַרְאֶֽךָּ - מדובר בדגש משלים. הצורה המקורית היא "אראנְך" והנ' הידמתה לכ' העוקבת (השווה: "על כפים ישאונך").
2. "עִנְּבֵי" אף על פי שלפי מסורת עדות המזרח, הנו"ן ממומשת כעיצור מוכפל ככל דגש חזק, יש מהחוקרים הסבורים שבמקור אין מדובר כאן בדגש אמיתי אלא בסימון שבא לומר שהשווא הוא שווא נע).

 

[Assiduous]

אני שמח שהבהרת את העניין

זה נשמע כזה לא אמין הדגש לתפארת הקריאה הזה. אבל תו"כ חיפוש ברשת, התברר לי שמקורו ברד"ק. במילון רב מילים בערך "דגש לתפארת הקריאה" חלק מהמילים האלה מובאות לדוגמה. זה לא רק ויקימילון.

השאלות נשאלו לפני מאות שנים, ולא גיליתי את אמריקה, סביר להניח שהועלו בינתיים כמה השערות. תוך כדי חיפוש ראיתי הסבר ישן מאוד לכך בספר שורש יהודה (פרנפורקט 1692) דף ח. ומן הסתם אתה מכיר אותו. מצ"ב. לא כל כך הבנתי אותו אבל ראיתי שהוא מנסה ליישב את זה. הייתי שמח להכיר דעות נוספות על הדגש לתפארת הקריאה.

בתורת ההגה והצורות של בלאו (עמוד 79) כתוב כך:
"יש סבורים, כי הדגש לתפארת הקריאה במלים : אנא, למה, שמה, אלה, המה, הנה בא אף הוא לציין את מקום הטעם. אולם לפחות המלים: שמה, הנה (ובעקבות ה נ ה גם המה) מכילות דגש חזק רגיל, כעדות לשונות שמיות אחרות. אף המפיק אינו אלא שימוש מיוחד של הדגש.".

בחיבור לשם דוקטור לפילוספיה, "משנתו הדקדוקית של ר' זלמן הענא" מאת: יהונתן וורמסר, אונ' חיפה, 2016 כתוב כך:
עקרון "הפלגת העניין", אשר בא לתת טעם ומשמעות למגוון של תופעות דקדוקיות, מופיע בכל כתבי רז"ה, וביה"נ מרבה רז"ה להשתמש בו יותר מבספריו האחרים. רעיון זה צמח בקרב כמה מדקדקים מסורתיים מתוך הניסיון להתמודד עם שאלת הופעת הדגש שלא על פי כלליו הרגילים, ש כּונה "דגש לתפארת הקריאה" או "דגש לחיזוק העניין", וכפי שנתבאר בהרחבה לעיל. כאמור, רז"ה נוקט את שיטת ר' שלמה בן אבא מרי ירחיי הסובר שדגשים אלו באים "לחיזוק העניין", כלומר להעצמת התוכן הסמנטי של המילה שבה הם מופיעים,
ואינו מקבל את שיטת רד"ק הרואה בהם דגשים "לתפארת הקריאה". הרחבה של עקרון זה אל מעבר לתחומי הדגש מופיעה אצל בעל האפוד ובעל ערוגת הבושם, ובעקבותיהם משתמש בו גם רז"ה ביחס לקטגוריות דקדוקיות נוספות, בדרך כלל לשם הסבר חריגות מן הפראדיגמה הדקדוקית."

לשיטתינו נראה שאין כל כך הבדל בין שיטתו של הרד"ק ("לתפארת הקריאה") לבין שיטת הרז"ה או מרי ירחיי (לחיזוק העניין). כי איזה חיזוק עניין יש בשמה ובלמה.