אשה של לילה

מיכל 1

New member
אשה של לילה



גופה הארוך המבהיק בלובנו מרקד שם וממתין לתורו להיות עוד אחד מתוך מאות אחרים שיושב שם ומחכה לתשרים עזבה בליל קרח את ביתה הקטן צבעה את פניה - מוזרות ביופיין ענדה תכשיטים כבדים על צואר ולבה - לב שבור שהפך כה קר.. לבשה מסיכה שחורה על פנים ושמלת מלמלה נטולת תחתונים.. עמדה עירומה מול עולם רעב שעמד מסביבה כואב ותאב כך יצאה אל החושך כמו מאות אחרות ואיש לא ראה את אותן הדמעות שירדו בדרכה אל מקום מושבה בפינת רחוב - מועדון השממה אנשים שעברו זרקו לה מילים שהיא לא הבינה ולעולם לא תבין גופה הלבן הבוהק הזוהר - נטמע כבר בפינת החצר איש גדול לבוש בשחורים נגע בה בכאב של זרים היא מביאה לידי הנאה בתמורה ל-20 שקלים וטיפ...של מאה.. - ובבוקר - מאוחר בשעה שחזרה שוב לבשה את בגדיה - הסתכלה במראה - ראתה שם אשה ללא מסיכה אשה נפלאה ותמימה - אמא אחות או סתם זרה שאולי מסתתרת גם כאן בסביבה...
 
למיכל1



אין לי מילים לתאר חשיפה . ניגמר לי הדיו בתוך המחשב:0) רוצה לבטא את מילי בכתיבה ולהגיד לך בתוכו מסר כלשהוא . אולי תיכתבי על משהוא אחר . בגלל זה את פוחדת לבוא . את חושפת יותר מידי ומיסתתרת מאחורי החשיפה שלך . לכן לא תוכלי לבוא לעולם לפגישה פיסית עם כל באי הפורום . גם אני כתבתי כאן את צפונות ליבי . חשבתי שאין לי רגש . כל יום שעובר כל שעה , קירבה את הפגישה . ופיתאום התחלתי לפחד ולחשוש . לא יודע ממה . הרי אין לי רגשות . דיברתי יותר מידי שאבוא אל הפגישה . היתגברתי על הכל ובאתי בכל זאת. לא צריך לפחד. כל אחד כתב כאן . מה כבר יכול להיות ? כולנו האור. כולנו החושך . בפגישה אף אחד כמעט לא זוכר את כל מה שרשמנו כאן. ___
 
למעלה